27 בדצמבר 2018 היה יום חורפי. בשעה 19:15 בערב, כאשר רפאל רכב על אופנועו ברחוב חיל השריון בתל אביב והתקרב לצומת הולץ. "הוא לא ידע כי רוכב הוא אל תוך מלכודת אשר במהלך השנים גבתה מחיר יקר מנהגים אחרים שעשו את אותה הדרך", מתאר באופן חריג שופט בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים), אלעד שור.
רפאל נכנס לצומת בחסות האור הירוק, אך נפגע מרכבו של חנניה, שחצה את הצומת באור אדום, משוכנע כי האור בכיוונו ירוק. התוצאה: רפאל נפצע וספג חבלות חמורות, חנניה הועמד למשפט, שהסתיים רק השנה, אחרי שעורך דינו, ערן דמרי, מומחה לדיני תעבורה, הצליח לחשוף מחדל תשתיתי קשה בצומת שלא טופל במשך יותר מעשור, ועוד יותר בטיפול בו בידי עיריית תל אביב ומשטרת ישראל. המחיר: עשרות תאונות קשות ומאות פצועים. הנהג אמנם הורשע, אבל קיבל עונש סמלי שלווה בביקורת קשה של השופט שור כלפי הרשויות. צומת אחד שמספר את הסיפור של הבטיחות בדרכים בישראל, שב-2025 רשמה שיא של 20 שנה בקטל בדרכים, 459 הרוגים (כולל פטירות מאוחרות).
צומת הדמים
במהלך הדיונים נחשף בית המשפט באמצעות ההגנה לליקויים הנדסיים קשים בצומת. הכל החל בגלל גשר נתיבי איילון, שנבנה בתחילת שנות ה-90. ב-2007 הגשר הוזז כ-15 מטרים מזרחה כדי לפנות מקום לגשר מקביל שישרת את רכבת ישראל. אולם הגשר הוצב בצורה אלכסונית, שיצרה בעייתיות גיאומטרית. ההגנה לא ויתרה והביאה עד מומחה, המודד מיכאל אלברט, שהעיד כי נתיבי הנסיעה אינם עומדים בזווית ישרה לרמזור, מה שגורם לנהג להיות חשוף לשני רמזורים.
התוצאה הייתה קטלנית: רמזור שהוצב לאחר הגשר, שמטרתו להכווין תנועה מכיוון נתיבי איילון, הופנה בטעות אל עבר הנהגים שהגיעו ממזרח למערב. נהגים אלה סברו שמדובר ברמזור המיועד להם והחלו בנסיעה כאשר התחלף לירוק, למרות שהרמזור שלהם נותר אדום.
השופט מתאר את הסרטון מהתאונה שהציגה ההגנה במשפט כי "ניתן להבחין כי הרמזורים בכיוון נסיעת הנאשם הראו אדום, לפתע, חלק מהשורה הראשונה של הרכבים הממתינים בצומת, החלו לזוז קדימה למרות שהצבע ברמזור הראה אדום, מיד לאחר תחילת התזוזה קדימה כולם פרט לרכב הנאשם נעצרו. ואילו הנאשם שעמד עם רכבו בנתיב הימני ביותר ראשון בצומת, המשיך להיכנס אל הצומת ובכך גרם לתאונה. כאשר צופים בסרטון בעיון ניתן לראות כי קיים רמזור נוסף. אחרי הגשר אשר כתוצאה מהזווית המוזכרת לעיל, מופנה לכיוון הרכבים המגיעים ממערב למזרח, שזה כיוון נסיעת הנאשם.
"מדובר ברמזור שמטרתו להכווין את התנועה המגיעה מכיוון נתיבי איילון מדרום לצפון. אך לאור הזווית מופנה הרמזור לכיוון הנהגים בשורה הראשונה. הנהגים בכיוון נסיעת הנאשם שעוצרים באדום, נתקלו לפתע ברמזור ירוק בוהק. בכיוונם התבלבלו והחלו בנסיעה. אמנם, כולם נעצרו כי הבינו במהרה את הטעות. בעיקר, כנראה, מאחר והבחינו באופנוע של המעורב וברכבים נוספים המגיעים בנסיעה רצופה מכיוון צפון לדרום. ברם, הנאשם שהרכבים משמאל הוסתרו ממנו על ידי אותם רכבים שהחלו להתקדם, לא הבחין במתרחש והמשיך את כניסתו אל הצומת. הופתעתי לשמוע מעדים במשפט שמדובר במחדל תשתיתי מוכר מזה שנים רבות".
הסוד הידוע: "10 שנים לפחות" של סכנה
הידיעה על המחדל הייתה נחלת הרשויות במשך שנים. אחד מעדי התביעה, דניאל, אזרח שצילם את האירוע במצלמת הדשבורד ברכב שלו, העיד בפני בית המשפט כי הוא "מכיר את הצומת ומכיר את הבעיה בצומת". הוא סיפר כי הצומת בלבל גם אותו בעבר, וכי לאור הסיכון שבדבר הוא פנה בעצמו למשטרה, לאגף התנועה, וכתב להם על "התופעה המדאיגה 10 שנים לפחות" לפני התאונה.
עד תביעה נוסף, מהנדס ומנהל בקרת רמזורים בעיריית תל אביב, אבי וייסמן, אישר את חומרת המצב: "מדובר בצומת שהוא מהעשירייה הפותחת של הצמתים עם ריבוי תאונות דרכים", הודה. ואכן הצומת כיכב במשך שנים בדירוג הצמתים הכי עתירי תאונות ומסוכנים בישראל, שמפרסמת עמותת אור ירוק.
עו"ד דמרי שאל אותו מדוע על אף שהוועדה המקומית בעיריית תל אביב אישרה תוכנית לתיקון המחדל ב-17 ביוני 2018 - חצי שנה לפני התאונה - התיקון בפועל בוצע רק בחודש מאי 2020. הפתרון הפשוט, שהיה אמור לפתור את הבעיה שגרמה לריבוי תאונות, היה החלפת עמוד הרמזור המבלבל לעמוד גבוה יותר שיסתיר את הרמזור מנהגים שלא במסלול הנסיעה שלו.
מדוע ארך התיקון הפשוט שנתיים? וייסמן הודה כי העיכוב נבע מ"בעיה במשטרה": "לצערי היה אחראי עבודות כביש, 'פרסונה', שלא נתן לנו לעבוד בלילות. בגלל זה הרבה עבודות התעכבו בעיר. הוא היה מאוד מאוד קשה אי אפשר לדבר איתו. רק אחרי שפרש לפנסיה והוחלף, וכל העירייה נכנסה לעבוד באזור".
בפסק הדין השופט שור לא חסך את שבטו: "נראה כי הדברים מדברים בעד עצמם. מחדל רב שנים שלא טופל מסיבות לא ענייניות. מחדל שהביא לפגיעה בנפש ובגוף של עשרות ואולי אף מאות עוברי דרך". הוא הדגיש את הסבל הרב של רוכב האופנוע, שיכול היה להיחסך.
ההוכחה המוחלטת: 47 תאונות הפכו ל-4
עד כמה היה הצומת מסוכן? מקורות שונים מספקים נתונים מפחידים. לפי דוח של הרלבד בין 2013-2015 היה צומת הולץ חיל השריון המסוכן ביותר בתל אביב, עם 39 תאונות מהן 5 קשות. הנתונים הסטטיסטיים, שהתקבלו על ידי ההגנה בחסות חוק חופש המידע, מציגים תמונה חד-משמעית של השפעת התיקון: בחמש השנים שלפני התיקון, בין 2015 ל-2020 אירעו בצומת 47 תאונות דרכים. לעומת זאת, בין 2020 ל-2023 התרחשו 4 תאונות בלבד, בזמן שהתנועה בצומת רק גברה. "הנתונים האלה מעידים על עוצמת המחדל", קובע השופט שור.
בית המשפט מתח ביקורת חריפה גם על עבודת הבוחן המשטרתי, שמסקנותיו התבססו על תוכנית רמזורים ישנה משנת 2012 במקום על התוכנית המעודכנת משנת 2013. השופט קבע כי "אכן נפלו כשלים מהותיים בעבודתו של הבוחן", וכי מצופה מבוחן ותיק "כי ידע לזהות כי תוכנית הרמזורים תואמת את התאריכים הנכונים". תפקידו של הבוחן, כך הוסיף השופט, הוא לספק לבית המשפט את היסודות העובדתיים הפועלים "לרעת הנאשם אך גם אלו הפועלים לטובת הנאשם".
בסופו של יום, הנאשם זוכה מעבירת "נהיגה בקלות ראש" המרמזת על רשלנות והורשע תחתיה בעבירת "נהיגה בחוסר זהירות" הקלה יותר. לדברי השופט, הרשעה זו נבעה מכך ש"עקב מחדל תשתיתי חמור גרמו הרמזורים לנאשם לחשוב בטעות כי האור בכיוון נסיעתו הפך ירוק. טעות זו התקיימה אצל נהגים נוספים. ברם, תשומת לב של הנאשם הייתה יכולה למנוע את התאונה שכן רכבים אחרים זיהו את הטעות ועצרו".
בסיכום הפנה השופט את עיקר הביקורת כלפי הרשויות: "בפני בית המשפט ניצבות שתי עדויות של עדי תביעה שלא הוכחשו, המלמדות על מחדל רב שנים שלא טופל מסיבות לא ענייניות. מחדל שהיה ידוע למערכות, מחדל שהביא לפגיעה בנפש בגוף של עשרות ואולי אף מאות עוברי דרך. אם נעבור מן הכלל את הפרט, שהרי הנפגע בתיק זה רפאל, שחייו השתנו לאחר הפגיעה מקצה אל קצה, והסבל הרב שיכול היה להיחסך ממנו. אילו רק חצי שנה קודם לכן, מיד עם אישור תוכנית השינוי, היה מתבצע התיקון בצומת. זה ששינה את הסטטיסטיקה הנוראית של הצומת מקצה אל קצה".
ושור מסכם: "יובהר כי הנאשם, לו יוחסה עבירה של קלות ראש על פי כתב האישום. לא היה קל ראש, אך כן נהג בחוסר זהירות מסוימת כפי שיובהר בהמשך. הכרעת דין זו, המרשיעה את הנאשם בסופו של יום באחריות לתאונה, הנה הכרעת דין המופנית גם לעיני הרשויות שלא פעלו כמצופה מהן להסרת מלכודת המוות שגבתה במהלך השנים מחיר יקר ביותר מעוברי דרך תמימים שכל חטאם היה לסמוך על תקינות מעשה המנהל".
לפני מתן גזר הדין טען עו"ד דמרי בפני בית המשפט שלאור המחדלים החמורים אין הנאשם צריך כלל לשאת בפסילת רישיונו ובאשר לקנס טען כי אם ויושת מן הראוי שייקבע כפיצוי לרוכב, ולא למדינת ישראל. בית המשפט בהגינותו קבע בגזר הדין כי רישיונו של הנאשם כלל לא יפסל, והוא חויב בפיצוי של 3,000 שקל שיועברו לרפאל.
עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "במשך שנים רבות התרענו על הצומת המסוכן ודרשנו לבצע שיפורים כדי לצמצם את מספר הנפגעים הגבוה. תאונות דרכים הן לא גורל אלא מחדל ובמקרה שלפנינו מדובר במחדל זועק לשמים אשר נמשך שנים רבות ונתקל בחומת אדישות מצד אותם אנשים שאחראים על החיים של כולנו בכביש. למרות הנתונים הקשים ולמרות ההבנה כי התשתית בצומת לקויה ומערך הרמזורים והתמרורים עלול לגרום להטעיה ובלבול לא נעשה דבר בכדי למנוע את התאונה הבאה. זוהי רשלנות פושעת ברמה הגבוהה ביותר. הכי קל תמיד להאשים את הנהגים בתאונות הדרכים אבל האחריות היא בראש ובראשונה של המדינה. הגיע הזמן שגם אותם אנשים שאחראים על הבטיחות שלנו ישאו באחריות אישית על טעויות ורשלנות מקצועית. רשימת הצמתים האדומים ידועה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים כמו גם לראשי וראשות הערים ולכן זוהי קריאת השכמה לבדיקת האתרים המסוכנים".
עו"ד דמרי שניהל את התיק אמר לוואלה כי "המאבק בתיק הזה לא היה רק על הלקוח שלי כדי להוכיח שהנאשם אינו העבריין, אלא שהוא קורבן נוסף של המערכת. חשפנו את האמת המרה מאחורי מלכודת מוות תשתיתית שהופקרה על ידי הרשויות במשך עשור. נהגים תמימים שיצאו מביתם לעוד יום שיגרתי חזרו לבית החולים. פסק הדין המהדהד מעביר מסר ברור: הצדק יוצא לאור רק כשלא מפחדים להתעמת ולהילחם עם המחדלים הקשים ביותר של רשויות המדינה".
לדבריו, "תוצאה והביקורת הנוקבת של בית המשפט על בוחן התנועה ומהנדס התנועה בעיריית ת"א מדברת בעד עצמה ומעבירה מסר מהדהד: כמות לא מעטה של תאונות הדרכים בישראל וכמות ההרוגים והפצועים שעולה כל שנה מקורה בתשתית לקויה, היא גורם המרכזי ואותה יש לנטרל מהמשוואה. העובדה שבשנייה שבוצע הטיפול ברמזור והוסר הליקוי, כמות התאונות בצומת צנחה דרמטית, היא ההוכחה הניצחת לכך שהצדק היה איתנו לאורך כל הדרך והמסקנה: לפני אכיפה, לפני קנסות לפני שמאשימים את הנהג בגרימת תאונת דרכים החובה של הרשויות לבחון את מספר תאונות הדרכים המתקיימות בצומת או באזור, לאתר אם קיים גורם או מחדל תשתיתי ולטפל בו. לצערי במדינה שלנו מעדיפים להשקיע את הכסף ברכישת "שקיות שחורות" מאשר בטיפול בתשתיות. יש שופטים בישראל. אני מודה לכבוד השופט אלעד שור, שבהגינותו ובמקצועיותו ירד לחקר האמת ונתן פסק דין אמיץ המגן על האזרח ומוקיע את מחדלי המערכת".
ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה.
מעיריית תל אביב נמסר: "מדובר באירוע נקודתי שהתרחש לפני כשמונה שנים. נהלי העבודה ביחס לתוכניות תנועה הם ברורים, במסגרתם מוסדר גם שיתוף הפעולה המצוין עם המשטרה, והשיקול המנחה כל החלטה בהקשר זה הוא בטיחות הציבור".