בזמן שבשבוע שעבר קיימה ועדת הכלכלה דיון ראשון ב"חוק אובר", שיאשר גם בישראל לנהגי רכב פרטי להסיע נוסעים בשכר, ולא רק לנהגי מוניות, קיבל חבר מושבעים באריזונה החלטה שנחשבת תקדימית. חברת אובר חויבה לשלם 8.5 מיליון דולר לנוסעת שהעידה כי נאנסה בידי נהג האפליקציה שהזמינה כדי להסיעה. האישה סיפרה כי נאנסה ברכב שהסיע אותה למלון ב-2023, וטענה כי האחריות מוטלת על החברה. היא תבעה במקור 144 מיליון דולר ולמושבעים לקח יומיים כדי לפסוק לטובתה, אך בסכום נמוך בהרבה.
אולם האירוע באריזונה אינו יחידי: בימים אלה מתמודדת אובר עם כ-3,000 תיקים כאלה ברחבי ארה"ב וטענות גוברות שהיא מזניחה את הטיפול בבעיה. לפי דיווח ב-"ניו יורק טיימס", בין השנים 2017 ל-2022 קיבלה אובר דיווח על תקיפה מינית או התנהגות בלתי הולמת בארה"ב בכל שמונה דקות בממוצע.
בזמן שאובר התגאתה בדוחות שלה כי קיבלה רק 12 אלף תלונות חמורות כאלה, חשף תחקיר של העיתון כי מספר הדיווחים הפנימיים עמד על לא פחות מ-400,181 מקרים, כרבע מהם "משמעותיים". החברה אמנם טוענת שחלק גדול מהם הם מקרים "פחות חמורים" כמו הערות מיניות, אך עובדים לשעבר מודים כי מדובר במערכת שבה תקיפות הן "צפויות מראש" אך בלתי נמנעות תחת המודל הקיים.
נהגי מוניות בישראל עוברים סינון, נדרשים לעבור בדיקות רפואיות כולל פסיכולוגיות, להציג תעודת יושר מהמשטרה ולעבור קורס מיוחד. נהגים פרטיים של אפליקציות הסעות עוברים סינון הרבה פחות מקיף וקפדני ובהתאם לכללי "כלכלת החלטורות", יכולים להתחיל לעבוד מבלי שאיש מעובדי החברה נפגש עימם. בארה"ב בחרה אובר במודע שלא לחייב נהגים בהתקנת מצלמות ברכב או לעבור הכשרות בטיחות, רק כדי שלא ייחשבו "מעסיקים" של הנהגים ובכך יחסכו עלויות שכר והטבות.
בתחקיר נחשף כי אובר פיתחה מערכות טכנולוגיות שיכלו לנבא 15% מהתקיפות על בסיס היסטוריה של הנהג ("נהג קריפי") או מיקום האיסוף (אזורי ברים בלילה). למרות זאת, החברה המשיכה לאשר נסיעות שהוגדרו כ"סיכון גבוה". במקרה מזעזע ביוסטון מ-2023, המערכת זיהתה סטייה ממסלול ועצירה ממושכת במלון, אך לא נעשה דבר בזמן אמת כדי למנוע את האונס שאירע באותן שעות. מסמך פנימי מ-2021 חשף את האסטרטגיה המקוממת: "המטרה שלנו היא לא להיות המשטרה... המטרה היא להגן על החברה ולקבוע את רמת הסיכון הנסבלת".
המצב הביא לכמה יוזמות חקיקה בארה"ב נגד אובר בנושא. קליפורניה מנסה לחייב בחוק אפליקציות היסעים כמו אובר וליפט להיות אחראיות בחוק לזיהוי מקדים של סכנת תקיפות מיניות של נוסעים בידי נהגים. מדינת ניו יורק מנסה לחייב את אובר, באמצעות הבורסה בניו יורק, לפרסם דוח שקיפות שיתעד את מאמציה לשמור על בטיחות הנוסעות.
בישראל מתקשה משרד התחבורה לפקח על נהגי המוניות הקיימים ולהתמודד עם מקרים של פגיעות מיניות בנוסעות בידי נהגי מונית. לפי דוח מבקר המדינה מ-2024 מחזיק משרד התחבורה רק שני פקחים במשרה מלאה לשוק המוניות ועוד שלושה פקחים חוקרים. ב-2023, למשל, הם הצליחו לבצע רק 2,200 פעילויות פיקוח על פני 72 מיליון נסיעות במוניות שביצעו 25 אלף מחזיקי רישיון נהג מונית בארץ. בדיקה אחת לכל 33 אלף נסיעות. האישור גם לנהגים פרטיים צפוי להזרים לשוק הנסיעות בתשלום עשרות אלפי נהגים נוספים, שגם בארץ יעברו הליך סינון הרבה פחות מקיף וחלקם יעבדו בתחום שעות בודדות בשבוע. מה יהיה הסיכוי שלהם לפגוש אי פעם פקח?
החשש מפגיעה בנוסעים הוא רק אחת הבעיות שמלוות את האישור המהיר של החוק בארץ, שנועד להסדיר גם את מעמדם של נהגי המוניות הלא חוקיות מהמגזר החרדי, ה"דרייברים", שמסתבכים שוב ושוב עם רשות המסים בהעלמות מס. מחקרים בארה"ב הראו עלייה בעומסי התנועה בערים שאפשרו לאובר לפעול, תוצאה בין השאר של הזמנים שבהם נוסעים נהגי אובר וליפט ריקים בהמתנה לאיסוף נוסעים. לפי דוח מבקר המדינה בארץ נוסעות מוניות 21% מהזמן ריקות ומגבירות גם כאן את העומסים בכבישים.