בית משפט השלום בהרצליה קיבל לאחרונה את תביעת חברת הביטוח הפניקס וקבע כי אופנוע שנגנב ומספרו זויף יוחזר לבעלותה, למרות טענת הרוכש כי קנה אותו בתום לב.
הפרשה החלה כאשר קטנוע ימאהה טימקס, סופר סקוטר מהיקרים בשוק, נגנב מבעליו שזכה לפיצוי מחברת הביטוח בסך של 84,571 שקלים. לאחר תשלום הפיצוי עברה הבעלות החוקית באופנוע לידי חברת הפניקס, אולם האופנוע אותר בהמשך כשהוא מוחזק בידי ע', שרכש אותו לאחר שפורסם למכירה ברשתות החברתיות.
במהלך המשפט התברר כי ע' רכש את האופנוע שנגנב רק זמן קצר לאחר שנרכש בתמורה ל-39,000 שקלים ששולמו במזומן לאדם ששימש כמיופה כוח של המוכר. ע' טען כי עומדת לזכותו הגנת "תקנת השוק" מאחר שפעל בתום לב, שילם מחיר שוק ואף ביצע את העברת הבעלות בבנק הדואר ללא כל תקלה.
מנגד, חברת הביטוח טענה כי התנאים המצטברים בחוק להגנת "תקנת השוק" לא התקיימו, שכן הרכישה לא בוצעה מאדם שעסקו הרגיל הוא מכירת אופנועים.
השופטת יעל מרמור דומב מבית המשפט השלום בהרצליה קבעה כי חברת הפניקס היא הבעלים החוקי של האופנוע ועל ע' להשיבו לידיה. בנימוקי הפסיקה הובהר כי הגנת "תקנת השוק" דורשת שישה תנאים מצטברים, ובהם הדרישה שהמוכר יהיה סוחר רכב מורשה. במקרה זה, המוכר היה אדם פרטי שפרסם את האופנוע בפייסבוק והעסקה בוצעה ברחוב, ולכן לא ניתן לומר שמדובר ברכישה מסוחר רכב מורשה במהלך עסקיו הרגיל.
בית המשפט הדגיש כי גם אם הקונה פעל בתום לב מוחלט, אין בכך די כדי לשלול את זכות הבעלות מהבעלים המקורי אם לא התקיימו כל תנאי החוק.
עוד עולה מפסק הדין כי האופנוע עבר זיוף מקצועי ביותר שכלל החלפת לוחיות רישוי ושינוי מספרי מנוע ושלדה. מאחר שהמספרים המזויפים תאמו את רישיון הרכב שהוצג ואת פרטי תעודת הזהות של המוכר המקורי, המערכת הממוחשבת בבנק הדואר לא זיהתה כל מניעה לביצוע הפעולה. בנוסף, ע' בחר שלא לבצע בדיקה מקדימה במכון רישוי או במשרד הרישוי, שם ייתכן והיה מתגלה כי מדובר בכלי גנוב.
הרוכש שאיבד את כספו ואת האופנוע הגיש הודעת צד שלישי נגד המתווכים בעסקה, אך בית המשפט דחה את תביעתו נגד המתווך שהציג עצמו כמיופה כוח. נקבע כי לא הוכחה רשלנות מצד המתווך, שכן גם הוא הוטעה ולא ידע שמדובר באופנוע גנוב, ואף הציג לקונה את כל המסמכים וערך שיחת וידאו עם המוכר.
עם זאת, ע' כן קיבל פסק דין לטובתו נגד המוכר הרשום בזיכרון הדברים (ראיד) ומתווך נוסף (יאניס) שלא הגישו כתב הגנה, ומהם הוא רשאי לנסות ולגבות את הפסדיו הכספיים.
עו"ד שי שמש ממשרד כהן שמש המתמחה בדיני חוזים, ליטיגציה מסחרי וחדלות פירעון, מסביר כי "פסק דין זה ממחיש פער בין מה שאנשים מצפים שהחוק יעשה, לבין מה שהוא עושה בפועל. הרבה רוכשים מניחים שאם פעלו ביושר ושילמו מחיר הגיוני — החוק יגן עליהם. זה לא תמיד נכון".
לדבריו, "הגנת "תקנת השוק" קיימת בדיוק בשביל מצבים כאלה, אך היא מותנית בתנאים שחייבים כולם להתקיים יחד. אחד מהם — שהרכישה תהיה מסוחר מורשה — שולל מיידית כמעט כל עסקה פרטית שנסגרת בפייסבוק או בוואטסאפ. ככל שיותר עסקאות רכב עוברות לפלטפורמות הדיגיטליות, הפער הזה רק גדל, וראוי שהמחוקק ישקול להתאים את החוק למציאות". כאמור בדיקה במכון רישוי הייתה עשויה לעלות על הזיוף.