.
לכאורה נתוני תאונות הדרכים מתחילת השנה מציגים תמונה חיובית: ירידה של 14% בהרוגים ל-128 בני אדם מתחילת 2026, אחרי שיא של 20 שנה בהרוגים ב-2025.
אבל צלילה למספרים שמפרסמת הרלב"ד מגלה שעיקר הירידה נרשמה במרץ: 27 הרוגים לעומת 53 במרץ בשנה שעברה. ההבדל: במרץ 2026 התרחשה מלחמת שאגת הארי, חלק משמעותי מהמשק היה משותק ותחת איום הטילים והאזעקות התכופות רבים מיעטו לצאת מהבית, ובוודאי שלפעילויות פנאי.
למעשה מספר האזרחים הישראלים שנהרגו בכבישים בחודש שעבר היה גבוה מאלה שנהרגו מפגיעות טילים, רקטות וכטב"מים: 23 הרוגים נרשמו בשל פגיעות מאיראן מלבנון, ועוד שני הרוגים בכבישים בעת שנדרסו בעודם ממהרים למצוא מקלט באזעקה.
אולם ככל שפיקוד העורף החל לשחרר את המשק לפעילות ועוד יותר מאז הפסקת האש, הקטל בדרכים חזר. מתחילת החודש נהרגו בתאונות דרכים בישראל 29 בני אדם לעומת 30 בתקופה המקבילה באפריל שעבר.
התקציבים שאישרה הממשלה, 50 מיליון שקל בסוף השנה כתוספת למאבק בתאונות ועוד 350 מיליון שאושרו בתקציב 2026, עדיין לא מביאים תוצאות.
מכת מדינה:
הכשלון של רגב ובן גביר: 455 הרוגים בכבישים ב-2025
ד"ר משה בקר, מומחה ותיק לבטיחות בדרכים וחבר ועדת שיינין, מזהיר שהמספר עוד יעלה ודווקא בכלל המלחמה. "זו תופעה שראינו כמה פעמים בהיסטוריה של המדינה", אומר בקר. "אנשים יוצאים מאווירת הלחץ והחרדה, ונוטלים יותר סיכונים. ב-1966 למשל נהרגו בכבישי ישראל 297 בני אדם, מספר שהיה נמוך לעומת שנים קודמות בגלל המיתון הגדול אז. ביוני 1967 התחוללה מלחמת ששת הימים לאחר כחודש של המתנה מתוחה והשנה הסתיימה עם 376 הרוגים. המספרים המשיכו לעלות וב-1971 כבר הגענו ל-623 הרוגים. אחרי מלחמת יום הכיפורים ב-1973 שוב נרשמה עלייה עד לשיא של כל הזמנים ב-1975, עם 756 הרוגים, במדינה עם אוכלוסייה של שליש משל ישראל כיום ופחות מרבע ממספר המכוניות. בעקבות הנתונים הקשים אז נקבע חובת חגירת חגורות בטיחות מלפנים והמספרים החלו לרדת".
גידול בהרוגים נרשם גם אחרי מלחמת לבנון (1982) עד שב-1995 שוב נרשמו 701 הרוגים בשנה אחת. "מאז היה שיפור בבטיחות המכוניות והכבישים, אבל מספר ההרוגים והפצועים עדיין מושפע גם ממצב הרוח הלאומי. אחרי מלחמה רואים יותר הסחת דעת ונטילת סיכונים. את עיקר הפגיעה נראה בקרב משתמשי הדרך הרגישים, הולכי רגל ורוכבי אופניים".