ביוני 2022 ישבו חברי הכנסת באולם הממוזג של ועדת הכלכלה. את הישיבה הוביל חבר הכנסת איתן גינזבורג (כחול לבן) שמילא את מקום היו"ר ובמסגרתה הוחלט להעלות את הקנס על רכיבה ללא קסדה קורקינטים ואופניים חשמליים מ-250 שקל ל-1,000 שקל. פי ארבעה.
האירוניה היא שבאותה ועדה נדונה גם בקשה להעלות את הקנס על שימוש בסלולרי בנהיגה אבל אז גינזבורג חסם את המהלך בטענה שהוועדה "לא קיבלה נתונים באשר לאפקטיביות המהלך". מעניין שהוא לא ביקש נתונים בקשר לקורקינטים. אבל בשביל זה אנחנו כאן.
נתחיל במספרים היבשים. אלו הקנסות שנקבעו בישראל למספר עבירות תנועה: הולך רגל שחוצה באדום - 100 שקל. נהג שעובר נתיב בלי לאותת - 100 שקל. נהג שלא חוגר חגורת בטיחות - 250 שקל. נהג שנוסע במהירות מופרזת עד 20 קמ"ש מעל המותר (!) - 250 שקל ללא נקודות. אבל רוכב קורקינט בלי קסדה?! הו, שם נחמיר, 1,000 שקל. זה לא בפרופורציות לעבירות תנועה אחרות.
אפשר לטעון: כן אבל הקנס חיוני כדי למנוע תאונות ולהציל חיים. זה טיעון חלש. על פי נתונים שהוצגו לכנסת בשנת 2025 מתו בישראל 7 אנשים בתאונות קורקינט. זה 0.015% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. אנקדוטה מעניינת היא שיותר אנשים מתו ברכיבה על אופניים רגילים ושם אין שום אכיפה, אבל נניח לזה.
הרלב"ד מונה את העבירת השכיחות ביותר לתאונות חמורות בישראל: אי מתן זכות קדימה להולכי רגל (17%); אי ציות לרמזור (14%); מעבר בין נתיבים (10%) ונסיעה במהירות מופרזת (10%). ולמרות שאלו הגורמים לתאונות חמורות, שם מקלים, ודווקא עם רוכבי הקורקינטים מחמירים.
משק כנפי ציפור בירושלים וכמה שנים אחרי אותה הישיבה קיבלתי דו"ח הביתה על רכיבה בלי קסדה על קורקינט. מוזר, חשבתי. לא עצר אותי שוטר, לא דיבר אותי פקח, והעבירה בוצעה 5 חודשים לפני שהגיע הקנס.
כך למדתי בדרך הקשה שעיריית תל-אביב החלה לרשום דו"חות לרוכבי קורקינט באמצעות מצלמות רחוב ובכמות מסחרית. עיריית תל אביב לעולם לא תחמיץ לימון שאפשר לסחוט.
זו שיטת אכיפה בעייתית מהרבה סיבות, כולל הסמכה בחוק, ולאחרונה נתן דעתו בית המשפט על אכיפה באמצעות מצלמות לנושא עבירות חניה. אבל סיבה נוספת היא שאכיפה כזו מונעת מהאזרח הזדמנות להשתפר. הרי אם היה עוצר אותי פקח, לא הייתי חוזר על העבירה גם עם קנס של 100 שקל.
יצא ששמעתי על אנשים שקיבלו עשרות דו"חות מצטברים - באיחור של חודשים. הם פשוט לא ידעו. זו כבר נבזות. לא ניתנה להם התרעה או הזדמנות לשפר את דרכיהם. לידיעת חברי הכנסת, מחקר של פרופ' כנרת תאודורסקו מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון מ-2022 גילה שיש יותר אפקטיביות לתדירות האכיפה מאשר לגובה הקנס.
ועוד אנומליה אחת לסיום: הקנס על אי חבישת קסדה עומד כאמור על 1,000 שקל אבל הקנס על הימנעות מלוחית זיהוי בכלי חשמלי עומד על 500 שקל. מה התמריץ? כמובן, לא לסמן את הכלי - נקודה. פעם בכמה זמן הרוכב עשוי להיתקל בפקח ולקבל קנס סביר אבל הוא לפחות לא יקבל קנסות סיטונאים המבוססים על אמצעיים אלקטרונים. לא סתם רואים את הכלים הפרטיים משתוללים הרבה יותר מהכלים השיתופיים.
לידיעת חברי הכנסת, אלו שיש להם רכב צמוד מהעבודה, הקורקינטים אינם הבעיה - אלא חלק משמעותי בפתרון. בעיר תל אביב רק 42% מתניידים ברכב פרטי והיתר מתניידים בכלי תחבורה ברי קיימא: תחבורה ציבורית, אופניים, וכלים חשמליים.
מארג הפתרונות מאפשר להפחית את התלות ברכב פרטי בהדרגה ולהגדיל את ההליכתיות של העיר. אכיפה דרקונית, צינית, רק תפגע במאמץ הזה. רגולציה צריכה להיות מבוססת נתונים, פרופורציונלית ומטרתה לשפר התנהגות. שנאה לקורקינטים ובורות סטטיסטית הן בסיס גרוע מאוד לחקיקה.