האמרה הידועה שיש שלושה סוגים של שקרים - רגיל, לבן וסטטיסטיקה - שוב מוכיחה את עצמה כשמסתכלים על נתוני תאונות הדרכים ב-2026. לכאורה מצבנו טוב: לפי נתוני הרלב"ד נרשמו 184 הרוגים אמנם, אבל זו ירידה של 8% אחרי שנים של עלייה.
רק כשיורדים לעומק, רואים שהירידה מיוחסת בעיקר למרץ - חודש שבו נהרגו בכבישים 27 בני אדם לעומת 53 בחודש המקביל אשתקד. זאת בגלל שבאותם ימים בילינו בעיקר בממ"דים ובמקלטים בעת מבצע "שאגת הארי" באיראן, והכבישים היו ריקים. ללא מרץ נרשמו 157 הרוגים השנה לעומת 147 בשנה שעברה - עלייה של כמעט 7%.
והעלייה הזאת מגיעה למרות שמתחילת השנה מפעילים אגף התנועה והרלב"ד מבצע אכיפה אינטנסיבי, שמממן תוספת התקציב המיוחדת לבטיחות בדרכים בסך 350 מיליון שקל. בינואר עוד נרשמה ירידה בתאונות אבל מאז חזרו לעצמנו וגם עם יותר שוטרים בכבישים ויותר דוחות, מספר הנפגעים ממשיך לעלות.
במדינה אחרת ועם מנהיגות תחבורתית אמיתית אולי היו מתכנסים לעשות חושבים. אולי כדאי לאשר סוף סוף את רפורמת לימודי הנהיגה ברכב דו-גלגלי שגובשה ברלב"ד ותקועה כבר שנתיים במשרד התחבורה. אולי כדאי לחזק את לימודי החינוך התעבורתי בתיכונים, שקוצצו.
ובטח שכדאי לעודד ישראלים לעבור לתחבורה ציבורית, שבטוחה בהרבה מנסיעה ברכב פרטי - מעבר שיפחית את הצפיפות בכבישים, שמגבירה את הסיכוי לתאונות. בישראל נוסעים הרבה יותר ברכב פרטי מאשר באירופה ופחות מדי ברכבות ובאוטובוסים, מה שלבדו מגביר את הקטל בדרכים.
כדי שיותר נהגים ישאירו את הרכב בבית, הם צריכים לדעת שהתחבורה הציבורית אמינה, מדויקת ומגיעה לאן שהם צריכים. שהם לא יתייבשו בתחנות, שהאוטובוס לא ייתקע בפקק כי יש לו נת"צ פנוי, ושהרכבת פועלת בתדירות גבוהה. את זה אפשר להשיג כשתקציב משרד התחבורה משמש לשיפור התחבורה הציבורית, ולא למימון רפורמות פוליטיות כמו "צדק תחבורתי".
אבל לנו יש את משרד התחבורה של מירי רגב, שממנו נמלטו או פוטרו רוב אנשי המקצוע בשלוש השנים האחרונות. אז הפתרון של המשרד הוא להמשיך ולהיכנס בנהגים. הגברת האכיפה לא מביאה תוצאות? אנחנו כבר נראה להם מה זה.
משרד התחבורה מבקש להגדיל את מספר נקודות החובה על שורה של עבירות מ-8 ל-10, כדי להאיץ את דרכם של נהגים לשלילה. מדובר, כמובן, בעבירה החביבה על הממסד התחבורתי והקלה לאכיפה של נהיגה במהירות מופרזת, לצד עבירות אחרות, מסוכנות באמת: מעבר ברמזור אדום, אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל, שימוש בטלפון סלולרי וירידה ועלייה מסוכנות משולי הכביש.
כדי "לאזן", מוצעת הפחתת ניקוד בשורה של עבירות שוליות: הפחתה מ-6 ל-0 נקודות על נהיגה כאשר רישיון הרכב פקע לפני פחות מארבעה חודשים, הפחתה מ-6 ל-4 נקודות בשורה של עבירות אי-ציות לתמרור פנייה עם חץ, וביטול 6 הנקודות הנלוות לדוח על פליטת עשן מהרכב.
בהגברת הענישה לנהגים כבר היינו, כשהכישלון של תוכנית הגברת האכיפה השנה רק מוכיח את חוסר התוחלת שלה. שוב מהירות במקום ניידות סמויות שיאתרו נהגים משתוללים ומסוכנים באמת, שוב מאמץ למלא מכסות דוחות כדי לשרת את סטטיסטיקת האכיפה במקום להילחם בתאונות בפועל.