אני חושב שיהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא אירופאי כלשהו שלא מכיר את השם לה מאן. כמובן שלא בגלל העיירה המנומנת שבה נמצא מסלול סארט (Sarthe), אלא בגלל המרוץ המפורסם. מרוץ 24 השעות של לה מאן הוא מרוץ הסיבולת המוטורי הוותיק בעולם, שנערך לראשונה בשנת 1923.
המטרה המקורית של מרוצי סיבולת הייתה לעודד יצרני רכב לפתח מכוניות אמינות ועמידות לאורך זמן, מה שהפך את המרוץ לאחד מאירועי הספורט המוטורי המשפיעים ביותר על התעשייה. בשנים האחרונות המרוץ חווה פריחה מחודשת עם כניסת קטגוריית ההייפרקאר, הצטרפות יצרנים חדשים, ותחרות צמודה בין יצרנים מובילים כמו טויוטה, פורשה, קאדילק, ב.מ.וו ופרארי - שניצחה כאן בשלוש השנים האחרונות. וד"ש לפורד.
המרוץ של 2026 מהווה את הסיבוב השלישי בעונת ה-WEC (אליפות העולם למרוצי סיבולת, שהחלה בשנת 2012). כיום 62 מכוניות מוזנקות למרוץ, לאחר שב-2019 הורחב הגריד (עמדות הזינוק) בשני מקומות נוספים.
תמהיל המכוניות הניצבות על הגריד מורכב מקטגוריית הייפרקאר (הקטגוריה הבכירה של מכוניות מסלול טהורות עם יחידת הנעה היברידית) וקטגוריית LMGT3 (מכוניות GT שמבוססות על מכוניות בייצור סדרתי). כל קטגוריה עומדת בנפרד על הגריד ובהתאם לדירוג. עמדות הזינוק נקבעות לפי מקצי דירוג, כמקובל ברוב מרוצי המכוניות: מתחילים במקצה דירוג לכל המכוניות, עבור כל קטגוריה. המכוניות המהירות ביותר מכל קטגוריה עוברות מקצה מיוחד בשם "הייפרפול", כאשר הקבוצה המהירה ביותר זוכה בפול פוזישן של אותה קטגוריה.
חוץ מעניין פעוט של מזל, המתכון לניצחון במרוץ הוא בחירה קריטית של האסטרטגיות שקשורות לעקיפות ועצירות (תדלוק, החלפת הנהגים והצמיגים), והכול בתיאום צמוד בין הנהגים והקבוצה שבפיטס. זה ממש לא פשוט וטריוויאלי. במהלך המרוץ מתבצעות עצירות בפיטס כדי לבצע החלפת נהגים, החלפת צמיגים, תדלוק ואפילו תיקונים נדרשים.
לחובבי המספרים נציין שאורך כל הקפה של המסלול הוא 13.6 ק"מ, כ-70 אחוזים מתוואי המסלול הם כביש ציבורי, משך כל הקפה הוא כשלוש וחצי דקות, וכל מכונית ננהגת לרוב בידי שלושה נהגים שמתחלפים ביניהם ובדרך כלל לא ינהגו יותר משעתיים ברציפות. תמהיל הנהגים מתבסס על "לשעברים" מפורמולה 1, פורמולה E, WTCC, DTM ואינדיקאר.
אנחנו הוזמנו על ידי חטיבת M של ב.מ.וו כדי לצפות במרוץ, כשהסיבה הראשית למסיבה הייתה הצגת דגם הקונספט של דגם ה-M הבא (Neue Klasse Concept M), שעליו תוכלו לקרוא כאן. ב.מ.וו עדיין מאמינים במשפט Born on the racetrack, Made for the roads. המרוץ השנה החל באופן אופטימי מאוד לב.מ.וו - הקבוצה הגיעה למרוץ עם רוח במפרשים אחרי ניצחון במרוץ ספא בבלגיה, ובלה מאן היא השיגה פול פוזישן ראשון. אז מה נותר לספר?
בואו נדבר קצת על הרכב. שתי המכוניות שהשתתפו מטעם ב.מ.וו במרוץ נבנו בשיתוף פעולה עם סדנת דלארה. הן מצוידות ביחידת הנעה היברידית שמורכבת ממנוע V8 מרכזי בנפח 4.0 ליטרים שמפיק 700 כ"ס בשילוב המערכת ההיברידית. התאוצה ממאה קמ"ש למאתיים אורכת 3.6 שניות קצרצרות.
במכונית מספר 15 נהגו רפאלה מרצ'לו (נהג GT מוערך), דריס ואנטור (נהג GT3 מוערך) ומרקו ויטמן. במכונית מספר 20 נהגו רובין פריינס (אלוף בעבר ב-DTM), רנה ראסט (אלוף בעבר ב-DTM ונהג בפורמולה E) ושלדון ואן דר לינדה (נהג DTM). זה הזמן להמר על התוצאות שלהם בסיום.
חוויית המרוץ בתור אורח של יצרן היא פשוט מדהימה: כל יצרן מארח לקוחות ועיתונאים במתחם פרטי שממוקם קרוב לתוואי המסלול, בעיקר באזור שלפני הגריד והפיטס. מתחמים כאלו כוללים מרפסת שמאפשרת לצפות בשיקיין פורד ובכניסה לפיטס. המרוץ מוקרן על מסכים רבים בתוך המתחם הממוזג, עם קריינות שוטפת. הצפייה במרוץ עצמו מרתקת. המהירות של המכוניות בלתי נתפסת. צליל המנועים כל כך חזק שהוא מרעיד את המבנה שנמצא על המסלול. אי אפשר לפספס את המפלצות החולפות.
לפי המארגנים, הגיעו כ-350 אלף צופים למסלול. זה היה פשוט מדהים לראות איך הכול מתנהל בסדר מופתי ואיך המבקרים מחכים בתור באופן מפליא. מבקרים רבים מתמקמים באזור המסלול באזורי קמפינג ייעודיים ומגיעים לטריבונות או לנקודות צפייה שפתוחות לקהל לאורך המסלול הארוך. לאורך המסלול יש מתחמים מיוחדים שהוקמו כדי לצפות בפניות האייקוניות (פניית אינדיאנפוליס, למשל). כל המבקרים באים ליהנות מסוף שבוע מוטורי אינטנסיבי שכולל נסיעות ראווה של דגמי רכב חדשים וישנים על המסלול לפני המרוץ, דוכני אוכל ומתקני שעשועים לילדים. בין המתקנים הבולטים ניתן למנות שני גלגלי ענק מוארים שמתוכם ניתן לראות ולשמוע את המרוץ בזמן אמת. חובה לבקר.
והיה גם מרוץ. המובילים התחלפו כמה פעמים לאורך היממה, וב.מ.וו לא הייתה רחוקה מניצחון היסטורי. למעשה, טויוטה שרדה קרב מאוחר עם ב.מ.וו וקאדילק כדי לנצח במרוץ 24 השעות של לה מאן, ולסיום את שליטתה האחרונה של פרארי במרוץ המפורסם. ב.מ.וו מספר 20 חצתה את קו הסיום רק 9.5 שניות אחרי המנצחת, כשמאחורי ההגה רובין פריינס ההולנדי (שנהג בצוות שכלל את רנה ראסט ושלדון ואן דר לינדה).
והמנצחת? זו הייתה הטויוטה GR010 של נהג הפורמולה 1 לשעבר קמוי קוביאשי (ועמו בצוות מייק קונוויי הבריטי וההולנדי ניק דה פריז). טויוטה קטפה גם את המקום השלישי, כשקאדילק ברביעי ופרארי הפעם רק חמישית. זה היה הניצחון השישי של טויוטה בלה מאן, עדיין הרחק מפורשה עם 19 ניצחונות.
בנימה אישית, ביקור באירוע מוטורי היסטורי וחשוב כל כך הראה שלאורופאים עדיין אכפת ממרוצי מכוניות ומהמורשת המוטורית שלהם. הצופים מגיעים מכל אירופה, ומהסתובבות בקהל נראה שהאירוע מושך אנשים מכל רחבי העולם, לרבות אמריקה ואסיה. איזה כיף יכול היה להיות להעמיס את הילדים לתוך איזה מעונוע (קרוואן ממונע בעברית) ולקחת אותם לסופ"ש מוטורי מגניב, לא ככה? הלוואי וגם אנחנו במדינתנו הקטנה והצעירה נגיע יום אחד למצב שבו נקיים או נארח אירוע מוטורי בסדר גודל קרוב. ואמרו אמן.
הכותב היה אורח ב.מ.וו