בג"ץ הוציא צו על־תנאי בעתירה שהגישו מבקשי מקלט, יחד עם האגודה לזכויות האזרח, ארגון א.ס.ף והמוקד לפליטים ולמהגרים, והורה למדינה לנמק מדוע מבקשי מקלט החיים בישראל שנים ארוכות תחת מדיניות אי־הרחקה אינם יכולים ללמוד נהיגה, לגשת למבחני התיאוריה והנהיגה המעשית ולקבל רישיון נהיגה.
השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ויחיאל כשר הורו למדינה להגיב בתוך 90 יום.
בעתירה נטען כי מבקשי מקלט רבים חיים בישראל כבר יותר מ־15 שנה, עובדים, משלמים מיסים, מקימים משפחות ומגדלים כאן ילדים - אך המדינה שוללת מהם באופן גורף את האפשרות להוציא רישיון נהיגה.
עוד נטען כי נהיגה אינה מותרות אלא צורך בסיסי במדינה שבה התחבורה הציבורית מוגבלת, במיוחד בשעות הלילה, בסופי שבוע ובחגים, וכי האיסור פוגע בחופש התנועה, בחופש העיסוק, בזכות לקיום בכבוד ובנגישות לשירותי בריאות. המדינה נימקה את המדיניות בקשיי זיהוי ואכיפה ובמדיניותה כלפי מבקשי מקלט, אך בעתירה הודגש כי קשיים אלה אינם קיימים עוד, בין היתר בזכות השימוש באמצעי זיהוי ביומטריים.
עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד מיכל פומרנץ, שהגישו את העתירה, מסרו בתגובה: "אין שום סיבה בעולם שכל מי שדורך בישראל יוכל לנהוג בה, ובני אדם שחיים כאן כבר 15 שנים ויותר, ושילדיהם נולדו ונולדים כאן, לא. זאת רק עוד גזירה רעה ומיותרת שנועדה למרר את חייהם של מבקשי המקלט, אחת מרבות שהוטלו עליהם במהלך השנים, בניסיון לגרום להם לעזוב. תפנימו. הם חיים כאן, עובדים כאן, מקימים משפחות. זה ביתם. מגיעות להם זכויות מלאות. גם לנסוע לים בשבת".