אחרי ששרת התחבורה מירי רגב כבר התגאתה באישור חוק הרשויות המטרופולניות, שאמור היה ליצור מהפכה בתפקוד התחבורה הציבורית והעברת השליטה בה לרשויות המקומיות, המהלך התנגש בקיר המציאות.
בעקבות התנגדות הסיעות החרדיות לחוק, מסרב יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), להעלות את החוק המתוכנן לקריאה שנייה ושלישית. בגלל הבחירות תאבד בשבוע הבא הכנסת את יכולתה לאשר חוקים חדשים וכך יידחה אישור החוק, שעליו עובדים הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה כבר שנים, לכנסת הבאה אם בכלל, באיחור של חודשים ארוכים.
החוק מעביר את ניהול התחבורה הציבורית באזור ירושלים, המרכז וחיפה לרשויות מטרופוליניות שינוהלו בידי הרשויות המקומיות, שאמורות להכיר טוב יותר את צורכי והעדפות התושבים. ראשי הרשויות המקומיות יקבלו אחריות לתכנון ולהפעלת קווי האוטובוס ומיקומי התחנות, כפי שהם אחראים לחינוך ולתברואה וכפי שנעשה בחו"ל.
מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן וסגן הממונה על התקציבים, עלי בינג, שלחו היום לכץ מכתב ובו כתבו: "משרדי התחבורה והאוצר פועלו בחודשים האחרונים, יחד עם ועדת הכלכלה של הכנסת, השלטון המקומי וארגוני החברה האזרחית העוסקים בתחום התחבורה, על מנת לקדם את הרפורמה המשמעותית ביותר בתחום התחבורה הציבורית מזה עשרות שנים. כידוע, הגודש בכבישים פוגע באיכות החיים של אזרחי ישראל שנאלצים לסבול מפקקי תנועה שהולכים ומחמירים. כמו כן, הגודש פוגע באופן משמעותי בכלכלת המדינה. על פי הערכות כלכליות, עלות הגודש בכבישים נאמדת בכ־40 מיליארד שקל בשנה וצפויה לגדול משנה לשנה. הפתרון המרכזי לבעיה הוא שישיפור התחבורה הציבורית ומעבר מנסיעה בכלי רכב פרטיים לתחבורה הציבורית".
לדבריהם, "החוק המוצע מבקש לבזר סמכויות לניהול התחבורה הציבורית לרשויות מטרופוליניות בשלושת המטרופולינים הגדולים: גוש דן, ירושלים וחיפה, תוך שמירה על הסטטוס קוו בנוגע להפעלת התחבורה הציבורית בשבתות וחגים. הקמת רשויות מטרופוליניות תציב את ישראל בשורה אחת עם המטרופולינים המובילים בעולם בתחום התחבורה הציבורית, ותשפר משמעותית את חיי האזרחים שייהנו מתחבורה ציבורית אמינה, נוחה, מהירה ויעילה. לשם המחשה, לאחר הקמת הרשות המטרופולינית בלונדון, קצב גידול הנוסעים בתחבורה הציבורית הוכפל ונוסעים רבים עברו מנסיעה ברכב פרטי לשימוש בתחבורה ציבורית. זמן ההמתנה לקווי האוטובוס בתחנות התקצר ב-60%.
"לאחר עשרות שנים של ניסיונות לקדם את הרפורמה, דיונים מעמיקים ביותר בתוך הממשלה, בוועדת הכלכלה ובתמיכה מקיר לקיר של השלטון המרכזי, השלטון המקומי, הכנסת וארגוני החברה האזרחית, הצעת החוק אושרה לפני מספר שבועות בוועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית והונחה על שולחן המליאה.
"אנו נמצאים בשעת כושר היסטורית לאישור מהלך שישפר באופן מהותי את חיי האזרח ויאפשר למדינת ישראל לעמוד בשורה אחת עם המדינות המפותחות ביותר בעולם. מנגד, אי קידום הצעת החוק יביא לפגיעה משמעותית באיכות החיים של אזרחי ישראל, שייאלצו להמשיך לסבול מפקקי תנועה אשר ילכו ויחמירו, וללא שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית כחלופה ראויה לנסיעה ברכב פרטי. אנו מבקשים ממך לסייע לנו לא לפספס את ההזדמנות ולפעול להכללת הצעת החוק בסדר היום של המליאה בהקדם, על מנת לאשר את המהלך ההיסטורי לטובת כלל אזרחי ישראל".
הסיעות החרדיות מתנגדות למהלך מזה שנים. רשמית, הן חוששות מכך שבאזורים חילוניים יפעילו הרשויות המטרופולניות תחבורה ציבורית בשבת - מהלך שהאוכלוסייה החילונית דורשת כבר שנים כדי לספק חופש תנועה גם למי שאינו מחזיק ברכב או לא יכול לנהוג. לכן נקבע כאמור בחוק שלרשויות החדשות לא יהיה מנדט להפעיל שירות כזה.
אבל מעשית, החשש הוא אחר: היום יש לחרדים השפעה גדולה על ניהול התחבורה הציבורית באמצעות תפקיד סגן שר התחבורה, אותו ממלא כבר מספר שנים ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה). מקלב יכול להוסיף קווים ותדירויות בין אזורים חרדיים, לבנות תחנות מרכזיות לחרדים בלבד כפי שנעשה בצפון ירושלים ליד שכונת רמות, ולהבטיח למצביעי הסיעות החרדיות שירות טוב וממוקד יותר משמקבלים שאר הנוסעים. מעבר למבנה של רשויות מטרופולניות לא יאפשר עוד את רתימת המשרד לטובת האוכלוסיה החרדית על חשבון אוכלוסיות אחרות.