בעולם, ובעיקר בארה"ב, כבר נמכרים רמזורים חכמים ישראליים שיודעים לזהות עומסים ולהגיב אליהם: לא עוד לעמוד באדום בצומת ולראות בעיניים כלות רמזור ירוק לנתיב ריק ממכוניות מימין. חברת נו טראפיק (NoTraffic), למשל, שגייסה כבר 165 מיליון דולר, התקינה רמזורים כאלה במאות ערים בארה"ב ובקנדה.
זה לקח זמן, אבל המהפכה הזאת מגיעה סוף סוף גם לישראל. נתיבי ישראל (נת"י) מדווחת כי התקינה כבר רמזורים חכמים ב-170 מתוך 750 הצמתים בכבישים הבין-עירוניים שבאחריותה. לפי התוכנית, בתוך חמש שנים יותקנו רמזורים כאלה בכל הצמתים, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, בידי חברת ITC שזכתה במכרז נת"י.
קוראים להם רמזורים חכמים, אבל הרמזור עצמו לא משתנה — רק שיטת ההפעלה שלו. במקום לפעול לפי סדרה של תוכניות קבועות מראש המגדירות כמה שניות יימשך האור האדום או הירוק בכל כיוון נסיעה (עם אפשרות לשינוי לכל היותר בין זמני עומס בבוקר ואחר הצהריים לשאר שעות היממה, ועל בסיס ספירות תנועה שבוצעו לפני שנים), המערכת מגיבה למציאות. כיום, לעומס פתאומי מאחד הכיוונים בגלל אירוע ספורט או תאונה אין מענה, אלא באמצעות שליחת סייר משטרה שיכוון בעצמו את התנועה — בדרך כלל בהצלחה מוגבלת.
הרמזורים החכמים נשענים על הוספת מצלמות לצומת המזהות את כלי הרכב, ומערכת ראייה ממוחשבת המבוססת על בינה מלאכותית מנתחת את הביקושים ואת אורכי התורים עד למאות מטרים מהצומת, בכל כיוון. אלגוריתמי ה-AI מתאימים בזמן אמת את זמני הרמזור למצב בשטח תוך הפעלת כלים מתקדמים של ניתוח וחיזוי. כך ניתן לנהל את זמן האור הירוק באופן גמיש ומדויק יותר, לנצל טוב יותר את התשתית הקיימת ולהעביר יותר מכוניות באותו צומת.
רמזורים חכמים: כך זה עובד
המערכת פותחה בידי ITC וחטיבת התפעול והאחזקה, אגף ניהול התנועה ואגף מו"פ הנדסי בנת"י. מהנתונים שפרסמה נתיבי ישראל עולה כי החיסכון הממוצע בכל צומת הוא כ-25 שניות לרכב. בצומת פורדיס, למשל, נאמד החיסכון בכ-800 שעות רכב ביום, ובצומת הכניסה לקריית טבעון נמדד קיצור של עד כ-56 שניות בזמן המעבר לכל רכב.
אלה אולי נשמעים כמו שיפורים נקודתיים, אך בצמתים שבהם עוברים מדי יום עשרות אלפי כלי רכב, השניות מצטברות למאות שעות רכב ביום. גם עבור הנהג הבודד, מעבר יומי בכמה צירים וברצף של רמזורים אדפטיביים עשוי להצטבר לאורך השנה לעשרות שעות שנחסכו בפקקים ובהמתנה. בנת"י מעריכים כי כל נהג שמסלולו עובר דרך צמתים כאלה יחסוך בסופו של דבר בממוצע כ-10 דקות בכל נסיעה. יתרון נוסף הוא האפשרות לתת בשעת חירום העדפה לציר שממנו מגיעים רכבי חילוץ והצלה, כדי שאמבולנסים וכבאיות לא יתעכבו בפקקים בדרך לזירה.
מניתוח התרומה הכלכלית למשק לפי נוהל פר"ת (הקובע את כדאיות ההשקעה בפרויקטי תשתית), פריסה של 100 צמתים עשויה לייצר תועלת שנתית של למעלה מחצי מיליארד שקל למשק. האומדן מבטא את ערך הזמן שנחסך, ואינו כולל תועלות אפשריות נוספות מחיסכון בדלק ובבלאי, הפחתת זיהום אוויר ושיפור הבטיחות.
השלב הבא כבר אינו עוסק רק בצומת הבודד: נת"י ו-ITC נערכות למצב שבו כמה צמתים חכמים ישתפו מידע ויתאימו את פעולתם זה לזה, ובהמשך — לניהול כולל ברמת רשת הכבישים. זה לא יעלים לחלוטין את הפקקים, אבל בהחלט יפחית את העומסים.
איתן זילברשטיין, מנהל מחלקת טכנולוגיות באגף ניהול התנועה בחברת נתיבי ישראל, אומר: "השאיפה שלנו היא שבתוך חמש שנים כל 750 הצמתים המרומזרים שבאחריות נתיבי ישראל יהיו אדפטיביים. יחד עם זאת, המטרה היא לא רק להפוך עוד ועוד רמזורים לחכמים. אם חסכתי לך 30 שניות בצומת אחד אבל עיכבתי אותך בצומת הבא, כאילו לא עשיתי כלום. הקפיצה האמיתית תהיה כשהציר כולו יהיה אדפטיבי והרמזורים ידברו אחד עם השני, כך שהחיסכון שהשגת בצומת הראשון לא יתבטל בצומת השני. כל רמזור שעולה לאוויר מנוטר ונבדק, אנחנו בוחנים את ההשפעה שלו על התנועה וממשיכים ללמוד ולשפר את המערכת כל הזמן".
לפי זילברשטיין, "אדם פוגש בממוצע כשלושה צירי תנועה בדרך לעבודה, כשבכל אחד מהם 5-10 צמתים. כשהרשת כולה עובדת חכם, השניות האלה מצטברות. ההערכה שלנו היא שנוכל לחסוך בממוצע כ-10 דקות בכל נסיעה. במצטבר לאורך שנה, זה כבר יכול להגיע לזמן ששווה לשבועיים של ימי עבודה. זו המשמעות האמיתית של הטכנולוגיה הזו".