דאסטר מול הנגב: רכב ה-4x4 האוטומטי הזול בארץ במבחן שטח ראשון

מחיר (בסיס/רכב מבחן): 171,000-158,000 שקלים
מתחרים: סובארו קרוסטרק
אהבנו: תיבה אוטומטית, צריכת דלק, עיצוב, נוחות והתנהגות כביש, יכולת שבילים
לא אהבנו: כבר לא ממש זול, תא נוסעים בסיסי, לא לשטח טכני
ציון: 8.5/10

דאצ'יה הציגה את הדאסטר הראשון ב-2010, קרוסאובר בסיסי שנועד לענות לצרכיהם הצנועים של חקלאים ברומניה, צרפת וספרד. הדאסטר היה רכב חדש אבל מתחת לקליפתו פעמו מכלולים ותיקים של רנו, החל במנועי בנזין ודיזל, וכלה במתגים בתא הנוסעים. גרסאות 2X4 נתנו מענה עירוני בעוד ה-4X4 נועדו לחקלאים, ציידים וחובבי שטח. רמות הגימור והפינוק היו נמוכות יחסית, וכך גם המחיר.

הדאסטר נועד להיות יורש מאוחר לסיטרואן CV2 ורנו-4 המיתולוגיים. הוא לא נקלט בשדרות האלגנטיות של פריז אבל תושבי פרובאנס והפירנאים אהבו אותו. ב-2015 עשה דאסטר עלייה לישראל, יוצר לעצמו נישה אטרקטיבית של שוחרי "שטח בזול". הדאסטרים לא היו מעולם חיות-שטח קיצוניות אבל רבים מג'יפאי ישראל התאהבו בהם, התאגדו במועדונים וכבשו שבילים קיצוניים כמו מעלה עשוש, נחל ערוד ועוד מסלולים שהרומנים מעולם לא התכוונו להגיע אליהם.

הדור השלישי https://cars.walla.co.il/item/3735797 הגיע לישראל לפני כשנה וחצי והיום נוחתת אצלנו המהפכה החשמלית - דאסטר 4X4 שקיבל הנעה היברידית ותיבת הילוכים אוטומטית, מכלול קריטי לשיווק בישראל. זהו מהפך אמיתי האמור לשדרג את הקרוסאובר הרומני לסטאטוס של אופציה אטרקטיבית למשפחות מאותגרות-קלאץ'. עד היום יכולת לקבל דאסטר אוטומטי רק עם הנעה קדמית, או הנעה כפולה ותיבה ידנית.

מצד שני יהיו בוודאי לקוחות ותיקים שיירתעו ממורכבות המערכת ההיברידית E-Tech של רנו-ניסאן, ומשילובה האלקטרוני של ההנעה האחורית. איך היא תתפקד בנהיגת-זחילה איטית? האם 31 כ"ס של המנוע החשמלי האחורי יצליחו לדחוף את הדאסטר גם בחולות טובעניים? איך תתפקד העברת הכוח בחום לוהט? ביום המבחן התפוצצו עלינו 44 מעלות צלזיוס וזה היה זמן מצוין לצלוח את אוקיינוס הדיונות של נחל סכר וחולות אשלים.

רכב המבחן הגיע אלינו ברמת גימור Discover העולה 171,000 שקלים; בעידן המהפיכה הסינית זה כבר לא נחשב 'זול' אבל דאסטר מציע את יכולת השטח הטובה ביותר בסגמנט הקרוסאוברים, עם חיסכון משמעותי בהוצאות דלק. תוכלו לקצץ 13,000 שקלים בקניית דאסטרAdventure שיעלה לכם 158,000 שקלים אבל אז תיאלצו לוותר על מפתח חכם, מצלמות 360 מעלות, התראת שטח מת, מראות חשמליות מתקפלות, בלם יד חשמלי וחישוקי 18-אינץ', בקרת אקלים ו-6 רמקולים (במקום 4). זוהי תמורה ראויה ומוצדקת ל-13,000 השקלים אבל אולי כדאי לשמור אותם לשידרוגי שטח נחוצים? ל-Adventure יש גם בלם יד וצמיגים עדיפים לעבודת שטח.

נציין כי האח הגדול ביגסטר מצויד באותה מערכת הנעה, במחיר 176,000-191,000 שקלים. ברמת הקוריוז אספר שברומניה נמכר דאסטר גם בגרסת טנדר 4-דלתות וארגז מטען קטן, או בגרסת חד-קבינה וארגז ראוי לשמו. הטנדר של Romturingia מדליק, אבל לא זמין בישראל. אצלנו, המתחרה המובהק הוא סובארו קרוסטרק העולה בין 176,000 ל-186,000 שקלים; הסובארו מציע רמה גבוהה יותר של עידון, בטיחות ופינוק אבל הוא פחות טוב בשטח, וצורך יותר דלק בגלל מנוע ה-2,500 סמ"ק שלו, עדיין נטול טורבו או תגבור חשמלי.

עיצוב: מרכבו של דאסטר דור-שלישי נשאר רענן וייחודי - תזהו אותו בקלות בין עדרי הקרוסאוברים האנונימיים המציפים כבישי ישראל. הוא זוויתי ומחוספס למראה, בחרטומו מתנשא כונס אוויר גדול ואנכי, משני צידיו יחידות תאורה מלוכסנות. על מכסה המנוע והישבן מוטבעים הלוגו ושם המותג, סביבם פלסטיקה שחורה המגבירה את תחושת השטח.

הכנפונים הרבועים יצוקים מ-Starkle עמיד בשריטות, זהו חומר הממוחזר ב-20%. את מוטות האורך של פסי הגג ניתן לסובב ב-90 מעלות ולקבל גגון, פיצ'ר שימושי למי שרוצה להעמיס גלשן או לוחות עץ, לבניית בקתת רועים בפירנאים. ידיות הדלתות האחוריות מותקנות בגובה שאינו נוח לילדים רכים. עיצוב הדאסטר נאה וייחודי למראה, הוא משדר את האווירה אותה רצו המתכננים ליצור.

תא נוסעים: תא הנוסעים הרומני משדר חוסן וחיספוס, אבל פה זה פחות מושלם. בעידן בו הסינים מפציצים בתאי נוסעים עשירים ומפנקים והאירופאיים מנסים להיצמד אליהם, פחות נעים לקבל חומרים פשוטים כמו אלה שבלוח המחוונים של הדאסטר. העיצוב נאה לעין אבל תחושת המגע בסיסית למדי, נותנת תחושת חיסכון העלולה להטריד. פתחו את מגירת הכפפות כדי להרגיש היכן מתחבאת הפשטות שמטרידה אותי, בטח ב-171,000 שקלים. אני משער שיש כאן עירוב של רצון לחסוך בהוצאות ושאיפה לחומרים עמידים במיוחד, אולי הלכו כאן צעד אחד יותר מדי?

ומצד שני, איזה תענוג להיכנס לסביבה נקייה ונטולת התחכמויות. הנדסת האנוש טובה, יש מתגים פיזיים להפעלת המזגן ולשליטה במערכת הצליל (למרות שמנוף השליטה בעוצמת הקול מוזר להפעלה, ומתגי העוצמה על המסך לא ממוקמים היטב). צג ה-10.1 אינץ' לא יזכה בתחרות "של מי יותר גדול" אבל הוא שימושי ונוח להפעלה. אנדרואיד אלחוטי מתפקד היטב, בדגם המבחן היו מצלמות 360 (שימושיות אך לא באיכות אופטית גבוהה), מיקום פתחי המזגן טוב - ביום המבחן התפוצץ התרמומטר ל-48 צלזיוס אך המזגן המשיך לקרר בעוז. מול הנהג יש לוח מחוונים 7-אינץ' שימושי.

המושבים אינם חשמליים או מחוממים אבל הם נוחים וארגונומיים, מצופים בבד דו-גווני שאינו גורם לך להזיע. תנוחת הישיבה טובה ובין המושבים מצאנו ידית הילוכים נעימה לתפעול, ובורר מצבי נהיגה: חסכוני, אוטומטי, שלג (היה שימושי מאוד ביום המבחן), חול-בוץ, ונעילה (מרכזית, אלקטרונית). הישיבה מאחור מצוינת לשני מבוגרים (שלישי, בקושי), יש שני שקעי טעינה אבל אין יציאת מזגן - חבל.

אין בתא הנוסעים הרבה תאי אחסון והפיתרון של דאצ'יה הוא ערכתYouClip ; שמונה עוגנים בתא הנוסעים (לוח מחוונים, מושב אחורי, תא מטען ועוד) אליהם ניתן להקליק אבזרים כמו מנשא טלפון או טאבלט, פנס, בקבוקי משקה ליושבים מאחור, קרסי תלייה וכיו"ב. הקונספט חמוד אבל לעניות דעתי, לא שמיש בעליל: מנשא הטלפון לא נוח להכנסה ושליפה, אינו יציב וממוקם גבוה מדי. נקודת YouClip האחורית חשופה לפגיעת ברכיים, לא הייתי מניח שם כוס קפה. זוהי ערכה אופציונאלית שלא הייתי מזמין לדאסטר שלי.

תא המטען מציע 439 ליטרים, זה מספיק לשימוש יום יומי אך לא לסופ"ש משפחתי בנחלי הערבה - לטיול כזה כבר צריך גגון, שטוב שיש כאן. שמחנו לגלות מתחת לרצפת התא גלגל רזרבי עם ערכת החלפה 'כמו פעם'. שמחתי גדלה עוד יותר כאשר גיליתי שהצמיג הקדמי-שמאלי התפנצ'ר לי באמצע המדבר ולך תתעסק עכשיו עם ערכת ניפוח מפוקפקת, המקובלת בהרבה קרוסאוברים מודרניים. זוג טיילים יוכלו לקפל את המושב האחורי וליהנות מ-1,318 ליטרים, זה כבר נפח מצוין ושימושי.

ביצועי מנוע וצריכת דלק: לדאסטרים הראשונים היו מנועי דיזל אותם אהבנו מאוד, אבל עידן הדיזל חלף מן העולם. רכב המבחן צויד בהנעה היברידית E-Tech שנלקחה מפסי הייצור של רנו-ניסאן. בגרסת 4X4 כוללת רכבת הכוח מנוע 1.2 ליטר 140 כ"ס, המסובב את הגלגלים הקדמיים (בסיוע מנוע-גנרטור קטן). הגלגלים האחוריים מקבלים כוח ממנוע חשמלי 31 כ"ס המותקן על הסרן האחורי (בדגמי 2X4 צמוד המנוע החשמלי למנוע הבנזין שמלפנים). סך ההספק הוא 150/6,000 כ"ס עם מומנט 23.5/1,900 קג"מ. למנוע הבנזין יש תיבת 6-הילוכים כפולת מצמדים (עם מנופי שליטה על ההגה), למנוע החשמלי תיבה יחודית בת שני הילוכים - אלה מאפשרים לו לסייע גם בנסיעת שטח איטית ובזינוק מהמקום, וגם בנסיעת כביש עד 140 קמ"ש.

עם 150 כ"ס ומשקל עצמי של 1,545 אין לצפות לביצועים עוצרי נשימה אבל הדאסטר הקטן אינו פראייר. המנוע החשמלי מסייע להאיץ ל-100 קמ"ש ב-9.2 שניות. בימינו זה לא נתון מרשים אבל הכוח זמין תמיד וגם בשטח קיבלנו תגובת דוושה מיידית. שיוט מהיר בכביש 6 עובר בלי דרמות (אם כי לא בחרישיות של רכבי חשמל טהור) וגם תאוצות הביניים טובות. פעולת המנוע החשמלי נמשכת עד 140 קמ"ש והיא תורמת גם לעידון הנסיעה - תגובת הדוושה מהירה ויש פחות רעשים ממנוע הבנזין, כי החשמל עושה חלק משמעותי מהעבודה. המהירות המירבית 180 קמ"ש, לא בדקנו.

אני משער כי חלק מקוראינו שואלים מה רמת האמינות של המערכת ההיברידית, בוודאי בהשוואה לדיזל-ידני אותו הכירו בעבר? אין לי תשובה לשאלה זו אבל אספר לכם שיום המבחן איתגר להפליא את המנוע, מערכת העברת הכוח והמזגן. מעבר לטמפרטורות ביום המבחן, דיונות קיץ הן אויב אכזרי המחייב מאמץ גדול למנוע ולמערכת העברת הכוח, בזמן שהתקדמות הרכב איטית ואתגר הקירור קשה שבעתיים. לאורך קרוב לשעתיים לא זז מד החום מילימטר, המנוע ותיבת ההילוכים תיפקדו מצוין, זה בהחלט מרשים. אני מכיר רכבי שטח העולים כפליים ואף יותר, שלא היו שורדים נהיגה כזאת בלי הפסקות תכופות לצינון עצמי.

בדאסטר 4x4 Hybrid 150 יש שתי תיבות הילוכים, והתנהגות המערכת טובה בדרך כלל. לעתים מרגישים העברות פחות חלקות של התיבה כפולת המצמדים אבל בדרך כלל זה עובר חלק. תפקוד המערכת פחות מדויק במהירויות נמוכות, עד 30-20 קמ"ש. זהו קצב עירוני הכולל זינוקים תכופים וקצרים בפקקי תנועה. בנסיעה כזו מורגשים לפעמים זינוקים חדים מדי, וגם פרפורים קלים המעידים על שילוב מזדמן בין נהיגה חשמלית או על בנזין, ומעברים בין טעינה לפריקת הסוללה. הוויברציות לא ממש מפריעות אבל ראינו כבר תיבות הילוכים חלקות הרבה יותר - בעיקר בנסיעת פקקים עם בקרת השיוט.

על הכביש קיבלנו תצרוכת דלק מצוינת, כ-16.5 קילומטרים לליטר בנסיעה עירונית מהירה אך לא חוליגנית, היו גם קטעים רגועים בהם ראינו 19 קמ"ל או אף יותר. בקטעים עירוניים קיבלנו תצרוכת של 18.5-19.0 קמ"ל, זוהי חגיגה לארנק. היצרן טוען שבנסיעה עירונית מתקדם הדאסטר כ-60% מהזמן על חשמל, לא הצלחנו לבדוק את הטענה.

המספרים קיבלו תפנית רצינית ברגע שירדנו לשטח. בנהיגת שבילים נינוחים (כורכר, חמרה, משולב) צרכנו ליטר בנזין לכל 7.5-8.0 קילומטרים - זהו סוג וקצב נהיגת השטח שיעשו רוב הדאסטרים. בקטעי חול קשים שרפנו ליטר בנזין לכל 5.0-6.0 קילומטרים; זה לא מפתיע כי דיונה היא אלמנט טובעני שמחייב רגל כבדה על הגז, בהילוכים נמוכים. בטיול דיונות רגוע (חולות סכר, נחל לבן) אפשר לצפות לתצרוכת דלק טובה יותר. זה אומר שבנהיגת שטח הוא לא כל כך יעיל אבל בדרך אל מסלול הטיול ובחזרה הביתה, הדאסטר חסכוני מאוד. ברמת הקוריוז נספר לכם כי באירופה נמכרת גרסה היברידית שהתווספה עליה מערכת גז LPG, מה שמקנה טווח של 1,500 קילומטרים על על תדלוק.

נוחות והתנהגות כביש: הדאסטר בנוי על פלטפורמת CMF-B של רנו, עם מתלים מוצקים יותר מאשר בדורות קודמים. נוחות הנסיעה על הכביש מצוינת. המתלים סופגים היטב מהמורות בנסיעה עירונית, ובוודאי על הכביש המהיר. נוחות הנסיעה טובה מהמקובל אצל קרוסאוברים סיניים קשוחים, אהבנו. צליל המנוע סביר לגמרי אבל רחש הרוח מתגבר מעל 100 קמ"ש; אני בטוח שלקישוטי הפלסטיק ולגגון יש חלק משמעותי ברמת הרעש.

התנהגות הכביש תואמת את ה-DNA הרומני-צרפתי, עם היגוי קל יחסית אבל מדוייק. בפניות מהירות רוכן הדאסטר מעט, אבל הוא אינו מאבד אחיזה או מלחיץ. ארבעת הדיסקים עושים עבודה טובה, המעבר מבלימה רגנרטיבית לבלימת חיכוך חלק ונעים. מערכות הבטיחות חלקיות; יש 6 כריות אוויר, בלימה אוטונומית ותיקון סטייה מנתיב, זיהוי רכב בשטח מת ובקרת שיוט אדפטיבית. למרות זאת, במבחן הריסוק האירופי הוא קיבל רק 3 מ-5 כוכבים, זה בפירוש פחות טוב מהמתבקש ב-2026. אציין לטובה את מתג MY SAFETY המאפשר להשתיק בלחיצת כפתור את התראות הבטיחות הטורדניות.

יורדים לשטח: עם כל הכבוד להתנהגות הכביש, רוב רוכשי דאסטר 4X4 ירצו לטייל איתו בשטח שאם לא כן, היו קונים קרוסאובר אופנתי כמו קיה נירו או ג'אקו 5 היברידי. לפני שאנחנו מורידים גלגל מהאספלט, ראוי לא להיסחף בהייפ של "קרוסאובר לשטח". אגדות אורבניות מספרות על דאסטרים שנותנים בראש ללנד קרוזרים, טסים במעלה עשוש ויורדים את זיק, אבל בואו נשמור על פרופורציה - אנחנו לא מדברים על נהיגה אגרסיבית מסכנת מכלולים אלא על שימוש משפחתי, שאינו רוצה להיתקע בשטח עם מתלה שבור או צמיגים מפונצ'רים.

לדאסטר יש מרווח גחון של 20.9 ס"מ וזוויות מרכב טובות יחסית (גישה/נטישה 31 / 36). אלו נתונים טובים ביחס לקטגוריה, וגם מהלך המתלים טוב יחסית. מי שיהיה מוכן לסבול שריטות קלות במיגוני הפלסטיק יוכל לצלוח שבילים אליהם לא יוכלו להיכנס קרוסאוברים רגילים - כולל מעבר של שלולית מי השקייה, בשטח חקלאי תמים. עם זאת אסור לשכוח שאין לדאסטר הילוך כוח, והוא נמוך ופגיע למדי. זה מכתיב נהיגה זהירה ומדודה, בודאי בשבילים טכניים וטרשיים. מסלולים סלעיים ישארו מחוץ לתחום, אלא אם משקיעים במיגון והגבהה רציניים.

בשבילי כורכר ואדמה מהודקת הוא היה נוח ומצוין - המתלים מספיק נוקשים כדי למנוע צלילת חרטום במהירויות שיוט, העברת הכוח לקרקע מצויינת, המנוע האחורי דוחף בעוז. הצלבות מזדמנות עברו בשלום כל עוד שמרנו על תנועה רציפה אבל ברגע שההתקדמות נבלמה, נחשפות המגבלות. העברת הכוח לאחור מהירה מספיק, אבל בקרת המשיכה מתקשה להתמודד עם גלגלים שאיבדו אחיזה.

שני ההילוכים של המנוע החשמלי מאפשרים לגלגלים האחוריים לקבל כוח גם בזחילה טכנית אבל בקרת המשיכה איטית בתגובותיה, ולעתים קרובות מתפקדת במכות לא נעימות. זה אומר שלדאסטר יש יתרון עבירות מובהק ביחס לקרוסאוברים רגילים, אבל קל מאוד להגיע למכשול שיבלום אותך. איך הוא ביחס לסובארו קרוסטרק? זאת נדע רק אחרי מבחן השוואתי אותו ננסה לערוך בקרוב.

אל הדיונות הטובעניות נכנסתי בהיסוס קל - האם יצליח המנוע החשמלי להעניק את הדחף הנדרש? איך יתמודדו תיבת ההילוכים ובקרת המשיכה בעומס של נהיגת חול מאתגרת? מה תהיה מהירות התגובה במקרה של הצורך לחילוץ מהיר מתקיעה?

הדאסטר ממש לא איכזב. בלחץ אוויר של 24 PSI בצמיגים הוא היה זריז ונמרץ, לא התרגש מטיפוס על סכין קצרה, או על צליחת 'אמבטיה' שהפתיעה אותי.

הבעיה היא שאתה חייב לשמור על תנועה זורמת ונקייה, ולדעת מתי לוותר על טיפוס שנכשל. ההבדל בין נסיגה מכובדת לאחור לבין התיישבות על הבטן קצר עד כדי כאב, ונדרש להכיר את מגבלות הרכב. ברור שצמיגים קשוחים יותר והגבהת מרכב יעזרו כאן עד מאוד. שמחנו לגלות בתוך הפגוש הקדמי וו גרירה ראוי לשמו, אל תשאלו איך אנחנו יודעים.

תיבת ההילוכים תפקדה מצוין, מאפשרת העברות הילוכים ללא שימוש במצמד של הדגמים הישנים. נסכם שלטיול שבילים בדיונות ובידי נהג מיומן, הדאסטר יעשה את העבודה - אין בעיה לחצות איתו את רוב שטחי הדיונות בישראל, בסופו של דבר אנחנו לא במאוריטניה. עבור מי שמחפש לבלות לילה קסום בלב הדיונות יש כאן אופציה נהדרת, בלי להוציא יותר מ-400,000 שקלים על רכב שטח אמיתי או 300,000 שקל על טנדר 4X4.

אחת המגבלות של הדאסטר הם צמיגי הקונטיננטל AllSeasons Contact 2 225/55R18. הם נועדו להתמודד בשלג אירופאי ולהקנות חיסכון באנרגיה, אורך חיים ועידון נסיעה על הכביש. הם לא תוכננו לנהיגת שטח אליה ייצאו לקוחות ישראלים וכך מצאתי את עצמי, מתענג על החלפת גלגל בחום יוקד. זה לא היה כיף אבל בוודאי עדיף על פני ניסיון נואל לתקן צמיג קרוע.

נציין כי צמיגי 225/60R17 של גרסת הבסיס Adventure מתאימים יותר לנהיגת שטח, ברמת הנוחות ועמידות בפני קרעים (גם בלם היד המכני שלו עדיף לנהיגת שטח). למי שמתכנן שטח מאתגר נמליץ להרכיב צמיגי 50:50 (AT) קשוחים יותר - ולהניח גם בתא המטען צמיג בגודל מלא, לא במידה הנוכחית.

המלצה נוספת היא למגן את הגחון (כ-5,200 שקלים באולם התצוגה) ולבצע הגבהת מרכב - עוד אין מחירים להגבהת הדאסטר הנוכחי אבל זו הוצאה שעלולה להגיע 7,000-8,000 שקלים; זה סכום רציני, אבל נחוץ למי שלא רוצה לפרק את האוטו בכל טיול שבת.

השורה התחתונה: דאסטר 150 כבר אינו אותו עכבר שדות שהיה ב-2010 אבל זה בדיוק הכיוון אליו חותרים פרנסי דאצ'יה, המבקשים להשתדרג למעמד יותר נחשק ועירוני-משפחתי. יחידת הכוח האוטומטית-היברידית מסירה את המכשול העיקרי שעמד בפניו עד היום, חרדת מצמד הנפוצה בישראל. הטכנולוגיה החדשה תפקדה היטב בזמן המבחן, שיפרה מאוד את ביצועי המנוע ותצרוכת הדלק על הכביש, ולא נרתעה מירידה לשטח רך.

יש בדאסטר נקודות תורפה כמו רמת העידון של תא הנוסעים, מפרט הבטיחות ו-3 כוכבים בלבד, ופוטנציאל לתקיעה מזדמנת בשטח. מצד שני הוא הכניס אותנו לדיונות ויצא מהן כמו גדול, אני לא מכיר הרבה קרוסאוברים שהיו יכולים לעשות זאת ביום המבחן. הוא גם משדר חסינות ועמידות ולא הפגין אפילו שיהוק של תקלה, לאורך מבחן מאתגר מאוד.

במחיר של 158 או 171 אלף שקלים הוא כבר לא ממש לואו-קוסט אבל הדאסטר מציע חבילת יכולות יוצאת דופן, בעיקר למי שמבקש לרדת לשטח. תמיד אהבתי את הקונספט של רכב יעיל ונטול יומרות פרימיום, המאפשר טיולי שטח למשפחות שוחרות מדבר או בוץ. גרסת 2026 ממשיכה את הקו הנדיר הזה.

מנועים: בנזין מוגדש 1,199 ליטר, 3 בוכנות. הספק 140 כ"ס ב-6,000 סל"ד, מומנט 23.45 קג"מ ב-1,900 סל"ד. מנוע חשמלי אחורי, 31 כ"ס. הספק משולב 150 כ"ס ב-6,000 סל"ד
הנעה: קדמית ממנוע הבנזין, אחורית חשמלית
תיבת הילוכים: אוטומטית, כפולת מצמדים 6 הילוכים למנוע הבנזין. 4X4 לכביש ולשטח, בקרת משיכה ו-5 מצבי נהיגה. תיבת שני הילוכים למנוע החשמלי

ביצועים:
מהירות מירבית (קמ"ש): 180
תאוצה 0-100 (שניות): 9.2
צריכת דלק, יצרן (קמ"ל): 17.2
צריכת דלק, מבחן (קמ"ל): 15.5

מידות
אורך (מטר): 4.345
רוחב (מטר): 1.813
גובה (מטר): 1.610
בסיס גלגלים (מטר): 2.658
מרווח גחון (ס"מ): 20.9
משקל עצמי (ק"ג): 1,545
נפח תא מטען (ליטרים): 439 (גלגל חלופי זמני מתחת לרצפה)
זוויות גישה / נטישה (מעלות): 31 / 36

בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: 3 מ-5 כוכבים
בטיחות אקטיבית: בלימה אוטונומית ותיקון סטייה מנתיב, זיהוי רכב בשטח מת ובקרת שיוט אדפטיבית.

אחריות:
3 שנים או 100,000 ק"מ (הרחבה אופציונאלית ל-5 שנים או 150,000 מוצעת ב-3,200 שקלים.