זינוק של 43% בתלונות הנוסעים על אי עצירה בתחנות, עלייה של 18% בתלונות על התנהלות הנהג בזמן הנסיעה, לעומת ירידה של 28% בתלונות על מצב הניקיון באוטובוסים ו-11% על מצב התחזוקה שלהם. כך נראה דוח הבקרה האחרון שפרסמה הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה על חברות התחבורה הציבורית שבפיקוחה. הדוח שפורסם לפני כמה חודשים עוסק במחצית הראשונה של 2025, לפני יותר משנתיים.
כשזה קצב העבודה של הרשות, שמנוהלת בידי מקורבה של מירי רגב עידן מועלם, קשה לקחת ברצינות את ההכרזות של הרשות אתמול על "שידרוג משמעותי של כל מערך שירותי האוטובוסים בישראל, בעקבות הליך הסדרה ענפי היסטורי בהיקף חסר תקדים של 28 מיליארד שקל שיאיץ את שימוש בתחבורה ציבורית".
למרות שמדובר ככל הנראה במהלך האחרון שמתבצע במשרד התחבורה תחת רגב, היא לא התבטאה לגביו, ובניגוד לנוהג בדוברות משרד התחבורה, ההודעה אפילו לא כללה ציטוט שלה המשבח את ההישג. יכול להיות שהנוסעים כבר לא מעניינים אותה?
ההסדר, שהושג בסיוע אנשי משרד האוצר, נועד לפצות את החברות על הפגיעה בהכנסותיהן בשתי המערכות עם איראן, בהן הוגבלה פעילותן וצומצמו השירות והתשלומים המגיעים להן. הרשות לתחבורה ציבורית מצידה ניצלה את ההזדמנות לייעל את השירות ולשנות את התמריצים לחברות. השינוי המרכזי: במקום ש-90% מהתשלום שהן מקבלות יהיה על מרחקי הנסיעה שצברו ו-10% על מספר הנוסעים שלקחו, היחס השתנה ל-85% ו-15%ף בהתאמה.
כך אמורה להיות להן יותר מוטביציה לשפר את השירות לנוסעים, להקפיד יותר על דיוק, על אי דילוג על תחנות, ובעיקר להעניש נהגים שמשתוללים או לא עוצרים בתחנות. האם שינוי כזה יספיק? לא בטוח. בתמורה קיבלו החברות תוספת של שנתיים עד ארבע לתקופת הזיכיון שלהן, כאשר השנתיים הנוספות תלויות ברמת השירות שיציגו.
המדינה לא הוסיפה כסף לשירות, והרשות לתחבורה ציבורית קיצצה קווים כדי לממן אחרים. במסגרת המתווה דוללו קווים מעוטי נוסעים והסטת משאבי הנסועה שנחסכו לתגבור קווים עמוסים ולהרחבת רשת השירות במוקדי הביקוש. סך הכול בוצע התייעלות ב-10.5% מכלל הקילומטראז' של שמבצעות החברות, כ-50 מיליון ק"מ בשנה. כ-.7.5% הוסטו לשירות יעיל יותר וכ-3% ישמשו כמקור לתוספות שירות עתידיות. ההתייעלות בוצע בכלל אזורי הארץ, עיקר הדילולים הם בקווים בינעירוניים עם מיעוט נוסעים.
ההסכמים נחתמו בינתיים רק מול שש חברות, המהוות פחות ממחצית מהשוק: מטרופולין, דרך אגד, קווים, סופרבוס, נתיב אקספרס ואלקטרה אפיקים. הם עדיין לא כוללים את אגד ודן הוותיקות, וגם לא את תנופה הכושלת, שנמצאת כעת בהליכי מכירה לחברת דן, בכפוף לאישור הרשות לתחבורה הציבורית ורשות התחרות.
עידן מועלם מנכ"ל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית מסר: "חתימת הסכמי ההסדרה היום מהווה אבן דרך בענף התחבורה הציבורית. בניגוד לכל הספקות, הוכחנו כי בהידברות מקצועית ונחישות ניתן להוביל שינוי עומק רוחבי, כזה שמציב את הנוסע במוקד וקושר את התמריצים הכספיים לרמת השירות ואיכותה. אני רוצה להודות לשותפים החשכ"ל ואגף התקציבים, לשרה מירי רגב והמנכ"ל משה בן זקן על הגיבוי לעובדי הרשות על העבודה האינטנסיבית המסורה ולמפעילי התחבורה ציבורית על שיתוף הפעולה, בלעדי כולם יחד מהלך כה מורכב לא היה מצליח".
מנגד, מהפורום לתחבורה ציבורית נמסר בתגובה: "אנחנו מברכים את משרד התחבורה על צעד בכיוון הנכון והבנה ששיטת המכרזים הנוכחית, היא בין הסיבות המרכזיות לשירות הגרוע שחווים הנוסעים בארץ. עם זאת, תמריץ של 15% לטובת איסוף נוסעים הוא נמוך מדי, בוודאי כאשר התמורה היא הארכה בארבע שנים נוספות של מכרזים ארוכי שנים שמתמרצים שירות בינוני ומעודדים דיווחי כזב מצד חברות, כפי שראינו רק לאחרונה.
"שינוי אמיתי יגיע כשכל ההכנסות מהנוסעים יישארו בידי המפעילות, שירוויחו היטב כאשר השירות יהיה טוב ואטרקטיבי, במקום לקבל באופן גורף מיליארדים רבים מהמדינה תמורת שירות גרוע. במיליארדים הרבים שייחסכו באזורים עמוסים ומרובי ביקוש, אפשר יהיה להפנות תקציבים להגדלת השירות בפריפריה, וכך יגלו מקבלי ההחלטות שכשיש יותר מ-6 נסיעות ביום, הנוסעים מצביעים ברגליים. המודל שאנחנו מציעים פועל בהצלחה ברשות המטרופליניות של אמסטרדם, ואין צורך להמציא את הגלגל - רק ליישם הצלחות מוכחות של אחרים". בפורום חברים תחום קידום תחבורה ציבורית בהסתדרות, איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, תחבורה בדרך שלנו , 15 דקות, אדם טבע ודין ועתיד לעוטף.