יצרניות הרכב מאיטליה, כך נראה, מגלות מחדש את העולם. משנים חשוכות בהן יוצרו כלי רכב אפורים שהרגישו כמו סדרה של טעויות, אנו פוגשים קפיצה מטאורית שמחזירה את הצבע ללחיים של כל חובבי הרכב. שימו לב מה קורה בפיאט עם ההתרעננות האחרונה, זכרו את הלידה מחדש של אבארת' וקחו דוגמה מהביכורים האחרונים שיוצאים משערי אלפא רומיאו. בהחלט משהו להתענג עליו.
אז אחרי שלגמנו מהמיטו הקטנה והשובבה ואחרי שבלענו בשקיקה את אלפא רומיאו 159 המוגדשת, האורחת החדשה ביותר שמגיעה אלינו מאלפא רומיאו היא ג'ולייטה (בעבר נבחנה אצלנו גרסת ה-170 כ"ס), מחליפת ה-147, אך זו עונדת על דש בגדיה את סימול העלה הירוק. לא, לא זה שבא להסתיר את הבושה, אלא זה שמבטיח הרים וגבעות של כוח והנאה.
אז יצאנו עמה למבחן פעלתני בכבישי הנהיגה הראויים ויצאנו לבדוק האם אבן האודם המתגלגלת הזו מצליחה לכסות את הצ'קים שהשם המחייב שלה רושם.
כמה שהיא יפה
חבל להרבות במילים. אלפא רומיאו ג'ולייטה היא מכונית יפה. מה יפה? עוצרת נשימה. גרסת המבחן הגיעה אלינו בצביעה אדומה שזלגה אליה ישירות מה-8C קומפטיציונה (ועולה תוספת של 15,000 שקל למחירה) וזו רק חיזקה את הנוכחות של האיטלקיה הזו. לטעמנו, היא נראית טוב יותר מכל גרמניה מתחרה, גם בהיבט הרחב וגם בירידה לפרטים. שימו לב לחישוקים שלה וליחידות התאורה מלפנים ומאחור למשל.
גם כשפותחים את הדלתות, מוצאים את אותו שאר רוח בעיצוב מהופעתה החיצונית. אין בה הנחה סתמית של משטחי פלסטיק, אלה סידור ארכיטקטוני של רכיבים שיוצרים את אחת הקבינות היפות בקבוצת ההגיוניות שכסף יכול לקנות בישראל. בניגוד למעט הביקורת שהייתה לנו לגרסת ה-170 כ"ס, בגרסת התלתן הירוק הבכירה, גם החומרים משופרים וגם בהרכבה לא מצאנו דופי של ממש.
מאחורי ההגה
התמקמות על המושב ומאחורי ההגה מגלה תנוחת נהיגה קרבית ודרוכה כשמסביבות הנהג מצויים שלל פריטים קטנים שעושים את כל ההבדל - מתגים כאילו תעופתיים בדשבורד, דוושות מתכת, כיתובים ספורטיביים ואפילו ידית הילוכים כדורית שנעימה לאחיזה. ועדיין, בצד ההערות נאמר שהיינו שמחים לקבל מעט יותר מרחב לברך ימין (קרובה אל הדשבורד), גלגל הגה שמן יותר (הנוכחי דק מדי) ומושבים שלא רק נראים טוב, אלא גם תומכים יותר בגב התחתון חובקים את צדי הגוף כלפי העומסים שעוד יגיעו. תחת סעיף הנדסת האנוש בחרנו לציין גם את בקרת השיוט שנעלמת מעיני הנהג מאחורי ההגה ואת משענת היד שבין המושבים שאמנם נוחה, אך מפריעה מאוד לתפעול ידית ההילוכים.
בחלקה האחורי שמחנו לגלות שלא נעשו פשרות. ממדיה של ג'ולייטה נדיבים מאלו של פולקסווגן גולף למשל וכך גם מושבה האחורי מציע מרחב נדיב לבעלי גובה ממוצע, גם לברכיים וגם לראש (מעל אלה ישנו גג שמש נוסף) ואם רוצים למקם שם זוג מושבי ילדים, אין כל בעיה בכך. עוד בסעיף השימושיות נציין תא מטען מכובד בגודלו עם נפח של 360 ליטר.
רשימת האבזור בג'ולייטה ארוכה ונדיבה וזו כוללת בעיקר צמד גגות שמש, מערכת שמע איכותית עם תפעול מההגה, שלל פריטי ספורט לצד שמונה כריות אוויר ואת כל מערכות הבטיחות המודרניות. מה חסר לנו שם? תאורת קסנון בחזית.
ככה ביומיום
עם כזו מידה של התלהבות מהעיצוב החיצוני ותא הנוסעים, ניגשנו אל מלאכת הנהיגה וכבר עם ההתנעה נרשמה התבאסות ראשונה. מילא בגרסאות העממיות והמוחלשות, אבל גם בגרסת התלתן הירוק למנוע אין צליל? לא בס, לא נהמה, רק תקתוק של מכונת תפירה חדישה. בין אם בגלל תקנות הרעש המחמירות או לא, כבר פגשנו לא פעם מכוניות חדישות בדיוק באותה המידה שלא הזניחו גם את ההנאה הווקלית הנדרשת.
לא רק אל השקט הצורכנו להתרגל. גרסת התלתן הירוק שמגיעה עם תיבה ידנית (סוף סוף!) מצוידת גם במצמד חסר תחושה ונקודתי מאוד בהפעלתו ולכן לא פעם נותרנו נבוכים עם כיבוי המנוע בזינוק בעליה או בסתם התחלת נסיעה ברמזור. אבל אחרי שמתרגלים לזה, אפשר לעבור ולהתעסק עם המנוע שלה.
זה מגיע בנפח של 1,750 סמ"ק וכבר הספקנו להתאהב בגרסת ה-200 כ"ס שלו במבחן לאלפא רומיאו 159. אולם, זה כבר מעלה ברמה אחת את רף הנתונים עם 235 כ"ס שמושגים ב-5,500 סל"ד וכן 34.6 קג"מ הזמין כבר ב-1,900 סל"ד. אם אין קול, לפחות יש מי שיענה.
אל הדחף המרגש שלה נגיע בהמשך, אבל מה שהנתונים האלה אומרים בעיקר, זה התנהלות גמישה ונטולת מאמץ כמעט. ובאופן ברור יותר - שניתן לשייט ולהאיץ בנחישות גם בהילוכים גבוהים ממהירויות נמוכות אל כאלה שהשתיקה יפה להן תוך חופן שניות. 100 קמ"ש משיג המנוע ב-2,200 סל"ד לערך בהילוך השישי והאחרון, אך מה שמעיב מעט על האווירה הנינוחה הוא רעש מוגבר מבתי הגלגלים שחודר אל תא הנוסעים. הגמישות הזו משרתת את הג'ולייטה כמובן גם בתוך העיר, שם רק לנוקשות היחסית של המתלים יש מה לומר.
רצון לעומת ויכולת
כבישי נהיגה הנכונים הם הסיבה האמתית לשמה התכנסנו כאן היום, כי לשייט על גלי המומנט יכולות גם אחיותיה החלשות יותר, אבל רק לגרסת התלתן הירוק יש את הזכות לתבוע את הכבישים המסולסלים. בכבישים אלה, נחשפת הג'ולייטה בדואליות שלה מחד משחקת לטובתה ומנגד קצת פחות.
בקטעים אלה הפיתוי לעבור אל מצב הדינמיק בבורר ה-DNA (דינמיק, נורמל ואול-וות'ר) שמוסיף לסוסה הזו עזוז ומרץ כאילו בלעה קילו סוכר, הוא בלתי נשלט כמעט. המנוע הופך מחזק לחזק הרבה יותר כאשר בין הטווח הרחב של 2,500 ל-6,000 סל"ד יש תחושה של כוח נדיב במיוחד (מנתק ההצתה מופיע 500 סל"ד אחר כך). כזה שגורם לצמיגים הקדמיים לצרוח - מאושר או מסבל, זה ממש לא משנה. את הזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש היא משלימה תוך 6.8 שניות ומהירותה המרבית עומדת על 250 קמ"ש.
בתחילה, ג'ולייטה מרגישה מהודקת מאוד ובעיקר חסינה מפני שיגעונות של נהגים פוחזים. החלק האחורי נטוע בכביש ולא שש למשחקי שחרור ותפיסה והגלגלים הקדמיים נאלצים להרפות ולהרחיב את מסלול הפניה בתת היגוי קל, רק כאשר מכניסים למשוואה האצה לא מתוזמנת. גם ההגה שלה, הגם שקליל למדי ומעט חסר תחושה, עושה עבודה מצוינת בהכנסת האף לעומק הפניות והגו'לייטה משאירה המון חשק בפה להמשיך ולשחק עמה.
אולם, אם לנהג הממוצע האלפא רומיאו הזו תרגיש כמו מכונית 'על', נהג מיומן יחוש בחוליה החלשה הבולטת ביותר של הג'ולייטה הזו תוך זמן קצר וזו קשורה למתלים שלה. אלה אמנם מעניקים תחושה של קשיחות ביחס למכוניות שפויות, אבל תחת עומס הם לא מפגינים את החדות הנדרשת או את זו ההולמת את היכולות הטמונות בשאר רכיביה. אלה גם מגיבים טוב לשיבושים גליים באספלט, אבל מתרסקים בחבטות כואבות על שברים ומכסי ביוב מזדמנים או אפילו עיני החתול התוחמים את הכביש ופוגמים בנוחות הנסיעה. את גבול היכולות הספורטיביות מסמנים גם הבלמים שמתחממים ונעשים לספוגיים מוקדם מהצפוי בנהיגה ספורטיבית תובענית.
לסיום פרק זה, אלפא רומיאו ג'וליטה חשפה לצד משאבת התדלוק צריכת דלק של 6.7 קילומטרים לליטר.
1,000 שקל ל-1 כ"ס, לפני תוספות
בסופו של המבחן, אלפא רומיאו ג'ולייטה בגרסת התלתן הירוק השאירה אותנו מרוצים בסך הכל. יש לה עיצוב חיצוני ופנימי אולי היפים ביותר בקבוצה, יש לה מנוע נמרץ ועתיר יכולות, הביצועים שלה מעמידים אותה באור תוקפני במיוחד אל מול מתחרותיה וגם המרחב הפנימי שלה מאפשר לה לשחק על שני העולמות - המשפחתי והספורטיבי יחד.
גם כאן הכלל ש'אין מכוניות מושלמות' חל עליה משום שהיינו שמחים לחדד בה את ההתנהגות (דרך מתלים ספורטיביים יותר) וצליל בריא יותר מהאגזוז - שום דבר שלא ניתן לטפל בו באופן פרטי לאחר הרכישה עם ציוד אפטר-מארקט משודרג. ועדיין, הג'ולייטה מעניקה משהו ייחודי מאוד שיכול להוות קונקורנציה של ממש כנגד הקבוצה שמכילה את פולקסווגן גולף GTI הנפוצה ואת רנו מגאן RS.
מחירה של גרסת התלתן הירוק מתחילה ב-235 אלף שקלים ואם תבקשו לקבלה בצביעה האדומה של רכב המבחן תתבקשו להוסיף 15,000 שקלים כאמור או 12,000 נוספים אם תחשקו גם במושבי עור אדומים וחובקים יותר.
