מבחן: אופל אסטרה GTC

לאוזן רגישה לכותרים ספורטיביים המשפט 'אופל אסטרה GTC' נשמע כהבטחה להזעת יתר בכפות הידיים. אחרי שנחשפנו השנה ואשתקד לאופל אינסיגינה OPC ולקורסה OPC טורפות הכבישים, זה מובן מדוע משתמע שגם האסטרה המשפחתית מצוידת באותה חבילת ביצועים חורכת אספלט. אז זהו, שלא בדיוק, וזאת משום ש-GTC ו-OPC אלה שני דברים קצת שונים (אבל חכו, יש לגרמניה הזו כמה קלפים בשרוול).

GTC היא מכונית קופה שתוכננה לחזק את המותג בין הצ'בק קלאסית לטורר ומנסה לחצות את הגבול השגרתי באמצעות כיול חד לשלדה ולהיגוי, כלומר משהו שיקרוץ לנהג הדרמטי. בדיוק כמו רנו מגאן קופה, המופקת על אותו רעיון (רק בלי סיוע ממשי מרנוספורט), היא משתדלת לשקף שהיא הרבה יותר מגזרה חטובה עם תיבה אוטומטית טיפוסית (או רציפה במקרה הצרפתייה) וכאן למעשה שורש המבחן: האם השתילו בקרביה, בגרסה זו, אופי שמעודד נהיגה ספורטיבית הבא לידי ביטוי לצד הפוזה האטרקטיבית?

מכונית קופה היא יצירה מושכת וסקסית. הסרת זוג דלתות מאחור וניפוח קווי המותניים, הנמכה קלה אל הקרקע וחיבור חישוקים מרובי צלעות משווים לאסטרה GTC פרופורציות קרביות, גם אם ביחס לקיצוניות של OPC זה נראה מעט רדום. אז כן: בהחלט יש לאסטרה GTC במה להתגאות בכל מה שנוגע להופעה חיצונית מנקרת עיניים, וכשהיא מגיעה מרוחה בצבע צהוב מסנוור חזק ובולט ונעה בתוך עדר אפרורי באיילון, אין אלא לזרוק לעברה מבטי הערצה ולהתמוגג. חתיכה אמיתית.

כבר עם פתיחת הדלתות נחשפים אל כמה מרכיבים חדשים. ראשית, זוג המושבים הסטנדרטיים הוחלפו בצמד חובק (חלקית) והותקנה תאורת 'אמביינט' שתורמת לשהייה הלילית הנעימה (ואולי גם הרומנטית) בקבינה. וזו רק ההתחלה. בהמשך מגלים יריעות עור על דיפוני הדלתות בתפירות לבנות, לוח מחוונים בעיצוב שונה וספורטיבי, מחשב דרך מפורט ומלא, גלגל הגה בציפוי עור, מערכת שמע משודרגת ועוד.

הקונסולה מאורגנת עם תערובת עמוסה של מתגים, אבל השליטה עליה נרכשת יחסית במהרה בזכות הפרדה ברורה בין המערכת לבקרת אקלים בתחתית הפיקוד, והנדסת האנוש בסך הכול טובה וכן לא תאבדו קשר עין.

איכות החומרים גבוהה כמעט בכל המשטחים, הגימור והפינישים הקטנים גם שומרים על אחידות מסביב לנוסעים ולזכותה יירשם שהיא גם מרווחת מאוד בשתי השורות, לכל הגדלים, אפילו בלי דלתות אחוריות כאמור, קורות A שמנות מלפנים, וכניסה קצת מוגבלת מדלת הנהג והנוסע. בהחלט מתאימה לארבעה אנשים שגובהם מעל הממוצע.

עם תחילת הנסיעה, עדיף להימנע מלחרוץ את דינה של האסטרה GTC בגלל אותו השילוב הלא מלהיב שם בחזית: מנוע 1.4 ל' טורבו 140 כ"ס בשידוך לתיבת הילוכים אוטומטית לה ששה יחסי העברה (ונעדר גם תפעול מגלגל ההגה).

האסטרה GTC היא מכונית טורינג קומפקטית בהגדרתה, ולכן בנהיגה בינעירונית מנצלת זאת היטב לשייט בנינוחות כש-100 קמ"ש מופיעים על הסקאלה והמח"ט מרחפת סביב 2,000 סל"ד ודרומה מעט. היא מצליחה לייצר האצות ביניים מרשימות (50-80, 80-120) בזכות זמינות מומנט של 20 קג"מ כבר מ-1,850 סל"ד ולעקוף מכוניות בבטחה. רק חבל שהמנוע מייצר שאון נוכח בתא הנוסעים כשממש רומסים את דוושת ההאצה, ולא מחלץ ממערכת היניקה צלילים יותר מענגים.

הבעיה מתעוררת כשדורשים ממנה קצת יותר ומעדיפים להתעלם מהמגבלות שלה תחת עומסים רציניים. ההאצה ל-100 קמ"ש אורכת בערך 10 שניות, וזה לא מעט למכונית קופה ספורטיבית אפילו שמשקלה 1.5 טון. התיבה האוטומטית לא משתמשת ביחסי העברה ארוכים מאוד, אבל אין כאן תחושה של זינוק אלא צבירת כוח חצי עצלה שלא משרה על הנהג מידיות או מזמינה אותו בהתרגשות וצועקת "בוא תן לי בראש".

המנוע הזה כמובן מגיע מהאסטרה טורבו ומשברולט קרוז טורבו, ובהיעדרם של שינויים טכנולוגיים (ולו הקלים שבהם) האסטרה GTC אוספת נקודות מעטות בתחום ההנעה, אבל מפתיעה לטובה כמכונית תיור לא רעה כשבין היתר משיגה צריכת דלק ממוצעת של 10 ק"מ לליטר בתנאים משתנים.

היכן שכשל המנוע לרגש, השלדה מחזירה בגדול ומתאמצת לכפות על החסרונות. מתוך כוונה לא להפיל את האסטרה קופה במלכודת האופנתית של מכוניות נאות וחסרות ברק, אופל לקחה את המשפחתית ושינתה חלק ניכר ממכללי התמיכה כדי להכשיר אותה בתחום הניהוג בצורה משמעותית ולשחרר אותה מכבלי הריסון.

כבר עם הסיבוב הראשון של ההגה, מורגשים הפערים התהומיים בין שתי המכוניות (חמש דלתות לעומת גרסת הקופה). כדי לסבר את האוזן, נמנה בקצרה את השינויים: מסרק הגה אחר, מתלה אחורי, מפשק סרנים גדול יותר, מתלים קשיחים בעלי ריסון מהיר ובסיס גלגלים גדול בכמה ס"מ. התוצאה, חלקית באדיבות OPC מסתבר, בהחלט מדברת בעד עצמה ומדליקה את הנהג.

תגובת ההיגוי להפניה מהירה הינה חדה ומדויקת והזנב "עוקב" אחרי הנהג ולא עוקץ או יוצא החוצה לריקודים מסוכנים, גם במהירות גבוהה תחת התגרות קיצונית. האסטרה GTC נעה בין פיתולים בתנועה מגובשת, רהוטה, עם מעט (אם בכלל) זווית גלגול בשינויי כיוון המכווצים את הבולמים ודורשים מהם לעבוד קשה וברציפות מתישה.

אז כן, כדי לסחוט ממנה הרבה המנוע חייב להישמר בתחום הגבוה כשהרגל כל הזמן עמוק ברצפה ללא רחמים. אך עם זאת, גם בטווח דו-ספרתי בעיקולים קטנים ומתעקמים תגלו מכונית מהנה לנהיגה, ספורטיבית, עם הרבה משוב מהכביש ויכולת מרשימה שתפתיע אפילו את המנוסים שבכם. לחובתה, פחות הרשימו אותנו היו הבלמים הן בשל מהלך דוושה ארוך והן בשל דעיכה מהירה (אם כי אלה היו כנראה בתהליך גסיסה במכונית המבחן).

בנסיעה ממושכת, האסטרה GTC היא מכונית נהדרת לשוטט איתה על כבישי הארץ. זה לא רק הבידוד היעיל מהכביש (עם מעט רעש מבתי הגלגלים), אלא גם האופן שבו היא מסננת חרכים ובורות בכבישים שלנו וחושפת את הצד המשפחתי שלה עם שיכוך מצוין. כנראה שהטיפול של OPC במתלים היה מספיק מכויל ומאוזן ומאפשר לה להחזיק את המקל משני קצותיו.

ישנן מכוניות קופה יומרניות שהן בלוף אחד גדול. יצרנית שמייצרת מכונית כזו ולא דואגת לתגבר אותה בשום אספקט דינאמי משדרת ללקוחות שלה זלזול משל אומרת "הנה, קחו את הקישוט המוטורי הזה והעיקר תרגישו טוב עם עצמכם ותעשו פוזות לכל העולם". לא כך המקרה עם האסטרה GTC.

כיף עם האסטרה GTC. כשמסובבים אותה ומרגישים דרך המושב כיצד היא זזה בין פיתולים היא מלקטת המון מחמאות. מה שהתחיל על הנייר עם חשש מרתיע לסירוס בלתי מתקבל על הדעת מתיבת הילוכים אוטומטית, לא פגם בחוויית הנהיגה באופן כזה שאי אפשר להמליץ עליה כ"מכונית ספורט".

בד בבד, "ספורט" זו הגדרה שצריך להתייחס אליה במשנה זהירות כשמדברים על מכונית קופה אמיתית עם תיבה אוטומטית ולא ידנית, אולם מאחר והיא מצליחה לשחק גם על סעיף הנוחות וכן על הניהוג (חרף הביקורת על המנוע), הנהג לא יחוש מרומה שהוא קנה קופה שגבתה ממנו 150 אלף שקלים והשאירה אותו בלי טעם מתוק בפה. אפילו אם מדובר בסוכרזית.

עוד הרבה על אופל בוואלה! רכב
הצטרפו לקהילה המוטורית הגדולה בישראל