פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עוני והזנחה: "מה שנותר לבחור הערבי הוא לעשן נרגילה ולנהוג בפראות"

      הרבה צעירים ערבים-ישראלים מעורבים בתאונות דרכים קטלניות בישראל. האם זו אשמת המשטרה, הממשלה? ח"כ זוהיר בהלול: "זו תוצאה והשלכה ישירה של הזנחה רבת שנים בה למעשה אתה זורע עוני - וקוצר עבריינות"

      רכב שהתהפך סמוך לצומת גוש עציון, מרץ 2015 (מערכת וואלה! NEWS , דוברות כבאות והצלה מחו"ז יו"ש)
      (צילום: דוברות כבאות, מחוז יהודה ושומרון)

      לתא"ל במיל' גל הירש ,המפכ"ל הבא של המשטרה ככל הנראה, לא צפויים ימים רבים של חסד. תוך זמן לא רב יונח על שולחנו דו"ח שכולל את סטטיסטיקת תאונות הדרכים בישראל – מחולל המוות המשמעותי במדינה. בין דפי הדו"ח, יופיע גם הנתון הבא: ערביי ישראל מרכיבים 24 אחוז מתושבי ישראל, ומעורבים פי 2 בתאונות הדרכים במדינה. 40 אחוז מהנהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים קשות או קטלניות היו ערבים, ו-60% אחוז מהילדים שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2014 היו מהמגזר הערבי, כך על פי נתונים שפרסמה עמותת אור ירוק.

      ח"כ זוהיר בהלול (סיעת המחנה הציוני), שארגן לאחרונה כנס בנושא בשיתוף עמותת 'יוזמות קרן אברהם', לא חוסך בביקורת עצמית: "המנטליות המצ'ואיסטית של הבחור הצעיר הערבי פוגשת מציאות בה אין לו די במות על מנת להוכיח את מנהיגותו ושליטתו. הרכב הפך להיות כלי לביטוי של העניין. מה שנותר לבחור הערבי, בהיעדר אפשרויות אחרות, הוא לעשן נרגילה ולנהוג בפראות. זו תוצאה והשלכה ישירה של הזנחה רבת שנים בה למעשה אתה זורע עוני - וקוצר עבריינות". בהלול סבור כי במצב בו המדינה מותירה את הצעירים הערבים ללא תקווה, הם למעשה נאלצים להפנות את התסכול לכביש. "הם פורקים כל עול. מדובר על מאבק קיומי יום יומי, ועל שעמום שאינו מקבל מענה".

      אין להם שום מסגרת

      ד"ר וופא אליאס, ראש המחלקה להנדסת בניין במכללת סמי שמעון, וחוקרת במכון להנדסת תחבורה בטכניון סבורה כי ללא אפשרויות תעסוקה ולאור חוסר מסוגלות של רבים לממן לימודים, לא נותר להם אלא להתפרע בכביש. "מדובר בין היתר, על קבוצת סיכון של בחורים צעירים בגילאים של 18 – 21, שבניגוד לבחורים היהודים, אינה נמצאת במסגרת כגון צבא, אלא על הכביש".

      ד"ר אליאס קושרת באופן ישיר בין המצב הסוציו אקונומי של המגזר לבין דפוסי הנהיגה, אך יוצאת חוצץ נגדר הסברה כי קיימת זיקה בין התסכול נוכח הסכסוך הערבי ישראלי לבין התופעה המסוכנת. "משלל בדיקות שערכתי בקרב צעירים ערבים שמוגדרים כעברייני תנועה, לא מצאתי קשר ישיר בין השניים ולא מצאתי עמדה בסיסית של זלזול ברשויות החוק וכלפי המדינה. הנחת היסוד כי יש קשר בין הדברים מסוכנת מאוד ומקטינה כל סיכוי לבצע שינוי של ממש בדפוסי הנהיגה והקטנת שכיחות התאונות. צריך להתבונן על הצעירים הערבים בצורה שונה, אומרת אליאס. "להבין כי למעשה, הם עושים פוזות בכביש במקום לנתב את האנרגיה לאפיקים אחרים. צריך למצוא פתרון לצעירים".

      ד"ר אליאס מדגישה את החיבור בין המצב הכלכלי לבין השכיחות הטראגית, ומסבירה כי חסרה מודעות לעצם הסיכון. "הציבור הערבי אינו תופס את גודל הסיכון, נותנים לילדים קטנים לשחק ברחוב וכאשר מפנים את תשומת הלב של האימא לכך – פעמים רבות היא מרימה גבה. כשאתה רואה את הילד לא חגור ואתה שואל את האימא למה, היא משיבה כי זה לא מסוכן. אז כן, יש כאן בעיה של חוסר הבנה ומודעות". ומי אחראי לכך? אליאס גורסת כי חברי הכנסת הערבים אינם מקדישים די מאמצים לטיפול בבעיה ולא שמים את זה בראש סולם סדר העדיפויות :"רבים מהם באים לכנסים רק על מנת להשמיע; צריך לשלב כאן ידיים, הרשויות המקומיות, משרד החינוך, משטרת ישראל וכמובן גם חברי הכנסת".

      "הכל נכון, אולם לא ניתן להתעלם מההשלכה של היעדר פיתוח תשתיות מספק בכפרי וערי המגזר על שכיחות תאונות הדרכים", מסביר עו"ד אליאס פנוס, מומחה לדיני תאונות דרכים. "בעשרות תיקים בהם טיפלתי נמצא כי רמת התשתית הלקויה היא שהובילה לקרות התאונה. ניתוב המשאבים המוגבל לצורכי פיתוח תשתיות אינו נושא חדש אלא הזנחה מתמשכת שגובה קורבנות רבים".

      לדברי עו"ד פאנוס, "אינדיקציה לעומק ההזנחה והכשל בטיפול בנושא ניתן לקבל מהמחקר שנערך ע"י פרופ' אורנה בראון-אפל, ד"ר שלהבת ליבוביץ'-צור ואבי מגיד, על הקשר בין אימוץ התנהגות בטיחותית בכביש, איכות תשתיות הדרכים ואקלים בטיחותי ביישוב במגזר הערבי. המחקר מוכיח באופן ברור כי ככל שאיכות התשתיות ביישוב טובה יותר, משתמשי הדרך ביישוב מבצעים פחות התנהגויות שליליות. במחקר נמצא בין היתר, כי רק ב-40% מכלל הצמתים שנצפו בכלל היישובים קיימות כל המדרכות הנדרשות ורק ב -15% מהצמתים שנצפו קיימים כל התמרורים הנדרשים. עוד עולה מהמחקר כי רק ב-15% מהצמתים שנצפו קיימים כל מעברי החצייה הדרושים".

      הממשלה לא מקדישה לכך משאבים

      אז מה ניתן לעשות? כיצד ניתן להקטין את שכיחות ההרוגים בקרב המגזר בפרק זמן קצר? ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנהל שותף ביוזמות קרן אברהם שארגנו את הכנס, ציין במסגרתו: "אנו סבורים כי יש להעניק תשומת לב גדולה יותר לנושא של תאונות הדרכים במגזר הערבי וללא שיתוף פעולה בין הממשלה לבין זרועותיה השונות ברשויות המקומיות אנו לא נוכל לטפל בנושא. עלינו אף לדאוג לשיפור הנגישות ביישובים הערבים, הרי לא יעלה על הדעת שרכבת ישראל עדיין לא הקימה תחנות ביישובים הללו. ברגע שהערבים יהיו שותפים ויעמדו במוקד קבלת ההחלטות ביחד עם תקציבים מתאימים שיוקדשו לנושא הזה ולנושא הזה בלבד, אני מאמין שנתחיל לראות תוצאות בשטח."

      דעה: אפס תרבות - זה מתחיל בשוקולד במטוס ונגמר ברעל בכבישים.

      אחריות כוחות האכיפה

      מבצע אכיפה משטרת התנועה הארצית נגב נגד משאיות עם משקל חורג (קובי ליאני)
      (צילום: קובי ליאני)

      גם בהלול וגם ד"ר אליאס מצביעים על משטרת ישראל וטוענים כי עליה להגביר משמעותית את הנוכחות בכפרים והערים, שכן רמת האכיפה לוקה בחסר.

      רפ"ק יונאס רחאל, מפקד משטרת התנועה באזור השרון אמר בכנס את הדברים הבאים: "המשטרה עושה הרבה מאוד בשטח בעיקר בנושא הענישה. נהגים צעירים ועבריינים מגיעים לבתי משפט כמה שיותר מהר למרות שלא תמיד בתי המשפט מענישים בחומרה לצערי את הנהגים שמסכנים את כולנו. כקצין משטרה, שמגיע מהמגזר, אני יכול לומר בלב שלם שיש פעילות ענפה במגזר הערבי למיגור התאונות אבל עדיין ישנה אחריות כבדה על ראשי המגזר ועלינו להמשיך לפעול ביתר שאת. אנו מפעילים מרכזי שיטור בתוך הכפרים, אנו מנסים לגייס שוטרים נוספים מקרב המגזר מכיוון שהם מבינים את המנטליות מצוין ויכולים להתגבר על חסמים תרבותיים. הבעיה העיקרית היא בהחלט הרתיעה הטבעית במגזר מהמשטרה ואנו עושים הכל על מנת לשנות את הקיים ולקרב בין המשטרה לקהילה ברגישות הנדרשת. אנו מקיימים ימי קהילה בהם אנו מסבירים לציבור כמה חשובה הזהירות בדרכים ומדוע יש לאמץ נורמות של נהיגה בטוחה, כי כבר הוכח בעבר, שאיפה שיש קשר הדוק ואוזן קשבת בין הקהילה למשטרה, התוצאות ניכרות בשטח."

      הפתרון טמון בתקציבים

      אליאס מסבירה כי אומנם היא רואה שינוי מבורך בפעילות של המשטרה, אולם בסופו של דבר "הפתרון להגברת הנוכחות טמון בהקצאת תקציבים ונמצא באחריות משרד התחבורה ומשרד האוצר. הציבור הערבי רוצה אכיפה בכפר ולא מספיק לבוא פעם בחודש, פעם בחודשיים, אלא צריך להפגין נוכחות אינטנסיבית מידי יום". לדבריה, ההתנהלות בכביש היא ביטוי אחד מיני רבים לאלימות ששוררת במגזר. "אנו לא נולדנו אלימים ולא עם רצון להרוג, אלא שכמו בכל מגזר מקופח – אתה רואה קשר ישיר אל דפוסים עבריינים. היא מוסיפה כי "גם לאנשי הדת במגזר יש בהחלט מה לתרום ומוטב כי גם הם ירימו בהקדם את הכפפה. אולם נכון להיום היא מציינת, "הם לא מתעסקים ולא מדברים על הנושא בדרשות במסגדים. מוטב שגם משרד הדתות יתערב ויכתיב ככל שהוא יכול סדר יום רלוונטי לעניין".

      ח"כ בהלול מסכם: "אולי הגיעה העת בה יש להחריף את התנאים לקבלת רישיון נהיגה ופעם בחמש שנים להעמיד את הנהג למבחן חדש, אך כנראה גם זה לא יספיק, ולכן צריך להכניס את הנושא עמוק לתוך תכנית הלימודים ושהמדינה לא תתעלם אלא תכיר באחריותה לבעיות ששוררות במגזר ותטפל בהם כפי שהיא מחויבת לעשות."

      עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב