א?סק?פ?יזם מוטורי: הבריחה אל המדבר

אנחנו רגילים ללחצים, אבל זה כבר מתחיל להיות מוגזם: פגיונות וכדורים, חדשות ומבזקים, פוליטיקאים מתלהמים ופנאטים דתיים... הגיע הזמן 'לברוח מכל זה', וכך מצאנו את עצמנו יורדים אל המקום הנמוך ביותר בעולם

רמי גלבוע
רק שעתיים מסיר הלחץ, יכולנו לחשוב שאנחנו באפריקה (צילומים: רמי גלבוע)

הקסם מתרחש בכל פעם מחדש, כאשר אנחנו עוזבים את ערד, בואכה ים המלח; הכבישים העמוסים מתרוקנים, יישובי ה'פזורה' מפנים את מקומם לנופים מדבריים, מפלס הלחץ יורד כמו שיפועו התלול של הכביש – אפילו התקשורת הסלולארית מתחילה לגמגם. לראשונה מזה חודשים חזרנו אל המדבר, ואנו נהנים מכל רגע – הנוף רגוע ונקי, ים המלח מציץ מעבר להרים, מעולם לא נהגתי את כביש ערד-סדום כל כך לאט!...

מפל נחל צין, מחכה לשיטפונות החורף

תסכימו איתי שהמדינה הזו לא הייתה אף פעם מקום רגוע ובינינו – כבר היו לנו ימים קשים מאלו. אבל מדי פעם נמאס לנו מהלחץ המתגבר, מהפקקים המתסכלים, מהחדשות ומהמבזקים; אנחנו פשוט רוצים לקחת אוויר, להסניף קצת שלווה ולמלא מצברים. כך חשבנו הבוקר, והחלטנו – הבה נברח אל המדבר, כאותם נביאים קדמונים שמצאו מקלט במערות הנסתרות של מדבר יהודה. בדיקה חטופה גילתה כי אין לנו שום מטלה שאי אפשר לדחות ליומיים. יאללה, יוצאים!

מערכת וואלה! NEWS רמי גלבוע

אוטובוס לשום מקום

כיאות לזוג ניצולים הנמלטים מספינת פאר הטובעת באוקיינוס, החלטנו להצטמצם בציוד והכנות – לא בא לנו להעמיס מזרונים וציוד בישול, לא חיפשנו מסלולי עבירות, רצינו פסק זמן פשוט ונינוח. מפאת השעה ויתרנו על יעדים מרוחקים כמו נקרות או הנחלים הגדולים. "איפה המדבר הכי קרוב?" שאלתי את דורית; מה היעד הכי נינוח לבלות בו יומיים רגועים? האצבע נחתה על צפון הערבה, בדרום ים המלח. במצב אחר היינו מתארגנים ללינת-בר בשטח, קרוב לוודאי בנחל אביה או הערבה. אבל מכיוון שהחלטנו לא להתעסק באוהלים ומדורה טיפסה האצבע כמה מילימטרים צפונה, למושב נאות הכיכר הגדוש בחאנים, צימרים ושאר אטרקציות תיירותיות.

שאנטי רגוע בחאן שקדי. מוסיקה טובה ושלוות המדבר, עוזרים לשכוח את מהומת העיר הגדולה

כמה טלפונים מיקדו אותנו ב"חאן שקדי" עליו כבר שמענו, אך מעולם לא ביקרנו בו. גילינו חאן 'שאנטי' המושקע באהבה עם אוהל אירוח מפנק, מוסיקה טובה ומטבח בו התגודדו ישראלים, קנדיים וגרמנים. בחאן שקדי אפשר לישון ב'דורמיטורי' גדול תמורת 100 שקל לאדם, בחדרי אירוח לשניים או ארבעה, ויש גם את ה-Honeymoon Bus – אוטובוס טייגר מיושן שהפך לחדר מפנק בסגנון גסט-האוס הודי, ממוזג כמו שאר יחידות המגורים. הקפצנו פרגיות במטבח המשותף, פטפטנו עם האורחים, היה כייף נינוח – בדיוק מה שחיפשנו. מי שרוצה להתפנק עוד יותר, יזמין ארוחת ערב מאת בנות המושב.

עוד באותו נושא

השוואתי '4X4 בזול': דאצ'יה דאסטר 1.5 דיזל מול סובארו XV 1.6 בנזין

לכתבה המלאה
"וואלה רכב" או לא, ה'טייגר' הזה הגיע לתחנה הסופית. בחוץ אבק המדבר אבל בפנים מיזוג, מקלחת ופינת סתלבט

שביל קליפות הג'יפונים

אחד היתרונות של 'כיכר סדום' הוא קרבתה הגדולה אל המרכז. במרחק שעתיים נסיעה נמצא מדבר קסום ורוגע, כבשן לוהט בקיץ אבל מקום מלטף בחורף. בסביבה יש אטרקציות רבות, לגדולים וקטנים; היסטוריה וארכיאולוגיה, חקלאות ותיירות, תנינים ואנטילופות. מכיוון שבאנו להסתלבט, שמרנו על רמת פעילות נמוכה; ערב רגוע בחאן, השכמה מאוחרת והדרגתית, וסיבוב אחה"צ בשבילי הסביבה.

השביל האדום של אמציהו מחבר את נאות הכיכר (2) לכביש 90. תחילת השביל הכחול של צין מתאימה לג'יפונים. עין פלוטית (1) מתחבא 5 ק"מ מזרחית לכביש 90

בחרנו לרדת עם הדיסקברי הקשיש אבל אפשר ליהנות באזור גם עם ג'יפון, אפילו עם מכונית משפחתית. בטווח של קילומטרים ספורים מסתלסלים כמה מהשבילים המדבריים האהובים עלינו ביותר, הציצו במפה המצורפת. הגענו לעת ערב אבל אם אתם מאורגנים יותר, צאו בצהריים ותגיעו לאזור בשעות האור האחרונות – הטמפרטורות יורדות, בריזה קלה מתעוררת, אפשר לטבול במים.

גם בצהרי היום נעים לשבת בצל השיטה, וליהנות מהבריזה הזורמת בערוץ

דקות ספורות מהחאן מתחיל ערוצו הנרחב של נחל אמציהו, שביל אדום באורך כעשרים קילומטרים. הערוץ מקסים, מבותר ודרמטי, עביר לכל רכב שטח וג'יפון – אפילו קרוסאובר 2X4, עם נהג בעל ניסיון. אם הרכב שלכם נמוך, הישמרו מהגבנון המרכזי הנמתח לאורך השביל. אם הגבנון גבוה, אתם עלולים לנגוח את הגחון. במקרה כזה, סעו בשולי השביל: שני גלגלים על הגבנון המרכזי, שניים בצידי השביל. זה יגביה את הגחון, ויאפשר נהיגה ללא נזק. הישמרו מאבנים חדות בשולי השביל.

נחל אמציהו דוחס לעשרים קילומטרים, מצוקים מדבריים, קטעי פודרה ושביל חצצי. אין בעיות עבירות, גם לקרוסאוברים עירוניים

אבל בואו לא נעשה מזה עניין; אמציהו הוא אחד השבילים הידידותיים ביותר למשתמש. סעו לאט, עשו הפסקת קפה בצל השיטה, הסבירו לילדים את הארוזיה של הטבע. הנחל נמצא בשמורת טבע, אסור לנסוע בלילה, או לישון בערוץ. נחל אביה הסמוך (שביל שחור במפה) נמצא מחוץ לשמורה, זה מקום מצוין ללינת לילה – בתנאי שתשמרו על הסביבה, ולא תשאירו במקום (בכל מקום!...) שרידי אשפה וניירות טואלט. הבערתם מדורה? כסו את האפר בחול. יש גם חניון מסודר ב'עידן', קילומטרים ספורים דרומה.

עוד באותו נושא

השוואתי שטח: מיצובישי פג'רו נגד טויוטה לנד-קרוזר

לכתבה המלאה
מי שרוצה להתבודד, ייטע את אוהלו בנחל אביה

הפסקת קפה במפל צין

אפשר לבלות בערוצי אמציהו ואביה 3-4 שעות בנהיגה, צעידה בנקיקי חוואר הלשון, והתרגעות. מצידו השני של כביש הערבה יוצא מערבה שביל מסומן כחול, הנמתח מעל נחל צין המצוקי. זה שביל פחות מומלץ לרכבי 2X4, וגם קרוסאוברים 4X4 עלולים להזדקק לנהיגה זהירה, אולי אפילו עבודת מע"צ קטנה. אבל שווה להיכנס כי כבר אחרי 2 קילומטרים (ולפני חריצי המים), אתם ניצבים על המצוקים השגיאים של נחל צין – ענקים ופראיים, וביניהם הנחל העמוק.

הדרך למפל צין קצת משובשת, לא באופן מוגזם. ג'יפונאים מנוסים יכולים להמשיך מערבה; נהיגה מדודה תביא אתכם עד מפל חצרה, ולשולי המכתש הקטן. לא לנהגים מתחילים

עוד קילומטר בשביל הכחול (אותו אפשר גם לצעוד), והגעתם למפל צין. זוהי פנינת טבע מופלאה, כל כך קרובה אבל כל כך פראית! היום היה המפל שומם ושקט, רק ציוץ הציפורים קטע את אוושת הרוח. חזרו לכאן ביום חורף סוער, ותוכלו לחוות את אחד השיטפונות המרשימים ביותר בישראל. מפל המים אדיר בעוצמתו, והצפייה בטוחה לחלוטין. לילות רבים בילינו על המדרגה, בציפייה לשיטפון מתמהמה; לפעמים הגיעו המים עד נפש ולפעמים לא, החוויה תמיד מרגשת. רכבי שטח אמיתיים יכולים להמשיך מערבה בשביל הכחול לנחל חצרה, גבי שיש ועוד מסלולי שטח – שאינם מתאימים לטיול השאנטי של היום.

עוד מעט תתחיל עונת השיטפונות, כאן במפל צין. אל תנסו לצלוח את המים!

על הכביש, בדרך הביתה

עם כל אהבתנו לשטח, יש מה לעשות גם כאשר חוזרים אל האספלט. 'עין פלוטית' (צמוד לכביש 2499 המקשר בין כביש 90 לנאות הכיכר) נקרא גם 'המעיין הנסתר' ו'מעין האהבה'. זוהי נקודת טבילה מוצלת, אתנחתא מצוינת באמצע טיול שטח. במעיין הקטן שוחים מאות דגיגונים המנקרים את כפות הרגליים, 'פדיקור דגים' טבעי, נחמד ומדגדג.

טבילה קוסמטית בעין פלוטית (זהו שמה של אחת מבנות לוט)

את 'הבריחה למדבר' חתמנו בטבילת ערב במתחם המלונות של חמי זהר; זהו חוף 'עממיקו' הכי נמוך בעולם, אבל הוא משרה שלווה גדולה. מחנים את האוטו חמישים מטרים מהמים (קנו כרטיס חניה כי בניגוד למצופה, תוקעים שם דוחות...), צועדים הישר אל תוך המים השמנוניים, ונרגעים מהכול. לאחר השקיעה חמימים המים ומלטפים, הרי אדום נצבעים בארגמן, שקט יורד אל תוך הנשמה. אנו מבלים במים חצי שעה, שוטפים את שרידי הלחץ במקלחות ויאללה, בחזרה לעיר הגדולה!

שלווה מדברית בנחל אביה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully