מסלול שטח להר כ??רכ?ו?ם, בעקבות הסנ?ה הבוער

המשבר צנח עלי בבוקר היום השלישי למסענו, עת ראיתי את חברי המשלחת מתארגנים למסע רגלי מלחיץ – נעלי גיבורים, תרמילי Camel bag, מקלות הליכה אלפיניים וכובעים אוסטרליים, אפשר לחשוב שאנחנו מטפסים מ'בייס-קאמפ' לפיסגת האוורסט! האמת הייתה הרבה יותר צנועה – יצאנו לסייר על בימת הר כרכום שבנגב, אתר ארכיאולוגי-פולחני האמור לעניין כל אדם – בין שאתה מאמין שזה הר מתן-תורה, ובין שאתה כופר בתיאוריה של פרופסור עמנואל ענתי.

הר כרכום היה תמיד יעד מרוחק ומסתורי אבל מאז סגירת כביש 10 (לאורך הגבול המצרי) לתנועת אזרחים, הוא הפך לעוד פחות נגיש. הגישה היום נעשית דרך שמורת הנחלים הגדולים, 45-50 קילומטרים של נהיגת שטח לכל כיוון. במסלול אין בעיות עבירות מיוחדות; ג'יפונים רבים הגיעו אל ההר וביום ביקורנו חנה שם סנטה-פה, נטול שריטות וצלקות... עדיף לנהוג ברכב שטח אמיתי אבל אם תתעקשו להגיע עם ג'יפון, וודאו שגחונו ממוגן, נהגו מיומן, ויש איתכם רכב שטח המסוגל לתת גרירה ידידותית.

צוללים בכביש 40 למעמקי מכתש רמון, ממשיכים דרומה לכיוון אילת. 57 הקילומטרים מ-מצפה עד לכניסה לשטח מכניסים אותנו לאווירה – נוף קדומים מקומט ומבותר, שכבות גיאולוגיות בנות מיליוני שנים, צבעים וצמחיה מדברית. 2 ק"מ צפונית לצומת ציחור פונים ימינה (דרום-מערב) לסימון שבילים אדום (נק' מס' 1 במפה), "נחל ציחור" החוצה את שמורת הנחלים הגדולים. בקו אווירי אנחנו מרוחקים כ-28 קילומטרים מהר כרכום אך כיאות למקום מקודש, נגיע אליו רק לאחר שנקיף אותו ממזרח, דרום ומערב. השביל האדום של ציחור מהיר ומענג, משובץ במקבצי עצי שיטה, וצבאים מהלכים בהם. לאחר כתריסר ק"מ פונים ימינה לשביל ירוק, המושך מערבה ומעפיל על רמות הפארן. בחרו במסלול שמאלי העוקף את מדרגת הסלע. לאחר 7-8 קילומטרים פונים שמאלה (דרום-מערב) בשביל אדום המגיע מנחל פארן. השביל מהיר ומישורי ולאחר כ-5 ק"מ פונים ימינה אל השביל הכחול של נחל שגיא (נק' 2), לכיוון צפון-מערב. בתקופת השטפונות זורמים מים גדולים בערוצי ציחור ופארן; אם התמזל לכם לתפוס שיטפון, שבו בצד ותיהנו מהמחזה, עד שוך המים. אל תנסו לחצות את המים הזורמים! בהמשך נחל שגיא יש קטעים היכולים להוות בעיה לרכבי שטח "רכים".

כ-15 קילומטר במעלה השביל הכחול, מופיעה פניה ימינה בשביל ירוק ל"קניון הלבן" (נק' 3). זהו נקיק סלע מרשים מאוד, הגבים אמורים להיות מלאי מים בעונה זו. דרומית לקניון יש חניון לילה רשמי. יוצאים בחזרה מהקניון הלבן (או מדלגים על הביקור אם באמת אין לכם זמן) וממשיכים צפון-מערבית על הכחול, פונים ימינה על שביל שחור המוביל צפון-מזרחית להר כרכום (הכחול ממשיך לכביש 10, הסגור על ידי הצבא). בנקודה זו (מס' 4) מסומן על המפה מלבן אדום בגודל כ-1.5 קמ"ר "שטח חשוד במיקוש"; לא רק מיקוש יש שם אלא גם כנראה, נפלי פצצות מצרר. הישארו על השביל המסומן, ונשמרתם לנפשותיכם! לאחר 5-6 ק"מ על השביל השחור מגיעים לצומת עם שביל אדום; שמאלה לכביש 10 (אין טעם להיכנס, הצבא מקפיד על סגירה), הפנייה ימינה תוביל אתכם למרגלות הר כרכום (נק' 5). הגעתם ליעד!

הסיור הרגלי להר כרכום, מחייב הכנה; אחרת לא תבינו מה אתם רואים, ותמצאו רק שבריר מהממצאים. תוכלו להושיב מישהו מהחבורה על האינטרנט, שילמד ויכין הרצאה וסיור עצמאי, בעזרת סימוני השבילים שעל ההר. אנחנו העדפנו להיעזר במדריך מקצועי ולמרגלות ההר פגשנו את נדב סילברט ממצפה רמון, אוצר בלום של ידע על כרכום, אסטרונומיה, צמחי מדבר ואגדות בדואים... רק תשאלו. נדב ואשתו הקימו במצפה רמון את מרכז "בטבע" (bateva.co.il, "בטבע - מרכז הדרכה" בפייסבוק) העוסק במגוון סיורי שטח ופעילויות תוכן.

מתי מבקרים בכרכום? כמו כולם, גם אנחנו יצאנו עם מועדון לנד-רובר ב-19 לדצמבר, תאריך אופטימאלי לצפייה ב'סנה הבוער'. בערב לפני הסיור הקרבנו זבח גדול – אריק נגל הכין פוייקה מפלצתית, אמירה בישלה חריימה חריפה, ג'וייקה חרך חצילים ועבדכם הנאמן הקפיץ פרגיות תאילנדיות (על המדורה, לא על הסנה הבוער...). סביב המדורה סובבו הג'יפאים והחליפו קינוחים, משקאות, מתוקים ושאר דברי תרגימא המתאימים ללילה שלפני העלייה לרגל. 21 לדצמבר הוא היום האידיאלי לצפייה בסנה הבוער אבל אל תוותרו על הסיור, גם בעוד שבועות או חודשים; "הסנה הבוער" הוא חלק קטן מאוד מהחוויה, וגם אם לא תראו את ההילה הקטנה באופן מושלם – לא קרה כלום, שווה להגיע גם בשאר ימות השנה (לא בקיץ, כמובן, מפאת החום). אנו מציעים להגיע אל ההר ערב לפני סיורכם, וללון בחניון הלילה שלמרגלותיו. על הבוקר צאו לסיור רגלי של 4-6 שעות, והתחילו בשיבה הבייתה. ימי החורף קצרים ונסיעת השבילים אל כביש 40 תיקח לכם שעתיים-שלוש, אל תתמהמהו לצאת!

בשעת הצהריים עלתה שוועה גדולה מן העם הפזור על צלע ההר; "הנה הוא, הנה הסנה!" התלהבו רבים, ואני נשבע לכם ששמעתי עבדקן הקורא 'שהחיינו והגענו'. עבורי היה זה לא יותר מאשר מופע אור צנוע, צירוף נסיבות גיאולוגיות-אקלימיות. הסנה הבוער הוא בסך הכל נ?יקר?ה בסלע, שקרני השמש משתקפות מאחוריה; בסוף דצמבר בולטת התופעה על רקע המצוק החשוך שמאחור, לא הייתי מתעלף. ובקיצור – לא סנה, ולא בוער. כי לכן אל תלחיצו את עצמכם, להגיע אל ההר בשבוע-שבועיים הבאים; החרו?טו?ת המרשימות ומזבחי הסלע נחים שם כבר 4000 שנים, יחכו לכם עוד קצת...

לא אנסה (ובוודאי שלא אצליח) לדחוס לכתבה זו את תיאור הממצאים, הרבים כחול על שפת ההר. בעזרתו של נדב שוטטנו למרגלות ההר וגילינו שרידי מקדשים; אל תצפו לראות מקדש הלניסטי מפואר, חישבו יותר על גלי אבנים המראים מה היה שם פעם... למדנו כיצד היו מייצרים כלי צו?ר הפזורים בשטח באלפיהם (לא לקחת הבייתה!), וצפינו בתריסר מצבות המיוחסות לכתוב בספר שמות: האמנם אלו המצבות אותן הציב משה, טרם עלה אל הר סיני? על בימת ההר בגובה 800 מטרים מעל פני הים תמצאו קליטה סלולארית ועוד כ-40,000 ציורי סלע, 'חרוטות' המתארות סצינות מחיי התקופה – צייד יעלים בעזרת כלבים, "העין השביעית", יש גם איור המזכיר את לוחות הברית – אם כי לחרוטה זו, יש פרשנויות רבות.

מכיוון שהיציאה לכביש 10 סגורה, אין לנו מנוס אלא לחזור על עקבותינו; חוזרים לכיוון ציחור על השביל הכחול של נחל שגיא, עד לצומת השביל האדום של נחל ציחור. מכאן (נק' 6) אפשר לחזור בדרך בה הגענו, או להצפין לשביל אדום המגיע מנחל פארן; זוהי דרך קצרה במקצת, העוברת בנוף דרמטי יותר. מצד שני היא רצופה בגלי 'קורדרוי' מעצבנים ופזורות לאורכה מטרות צבאיות, לא כולם אוהבים את המחזה המיליטנטי.

אם בא לכם להאריך ולגוון את השיבה הבייתה, פנו דרומה (בנק' 2) בשביל האדום החוצה את הכחול של נחל שגיא; השביל יוביל אתכם דרומה לבקעת ול-ג?ב צניפים, לסיור רגלי קצר בגב המקסים (נק' 8). משם תצאו אל כביש 40 דרך השביל השחור של נחל צניפים (נק' 9).

אורך המסלול כ-100 קילומטרים בדרך הקצרה, כ-150 עם הארכה לצניפים. הקצו למסלול יומיים מלאים. עבירות: אין בעיה לרכבי שטח אמיתיים. המסלול הקצר אפשרי גם לג'יפונים – ממוגני-גחון ונהוגים היטב. שטחי אש: המסלול כולו בשטח אש פעיל מאוד. טיילו רק בשבתות ובחגים, או בתיאום מוקדם ומדוקדק עם מתא"ם דרום, טלפון 08-9902927. דלק, מזון ולינה: יש שירותים זמינים במצפה רמון וכביש הערבה. אין נקודות מים בדרך, קליטה סלולארית מוגבלת. ניווט ומפות: הניווט קל עם מפת סימון שבילים מס' 19, היזהרו מהשטח המסומן כממוקש. אל תנסו לצאת אל כביש הגבול המצרי.

עוד הרבה פנאי ושטח בוואלה! רכב