עמדתי לי במעבה היער ליד ביצה טובענית, אותה ניסו לצלוח מיטב נהגי אירופה. היה זה במהלך ראלי 'ברסלאו' בבולגריה, והאירופאים השליכו יונימוגים ודיפנדרים אל תוך הביצה, ליהטטו בכננות וערכות חילוץ, כדי לצלוח חמישה-עשר מטרים עמוקים וטובעניים. לפתע השתחלה אל בין קולות הב??ריטון וגרגורי הב??ס של הדיזלים הגדולים, י?ב?ב?ת ט?נור גבוהה ומנסרת; מבין העצים הגיח דאצ'יה דאסטר משודרג בכננת, שנורקל, נעילות דיפרנציאל, צמיגי בוץ וזרקורים מסנוורים. מידותיו הקטנות אפשרו לדאסטר להידחק אל שולי הביצה, לטבול מכסה מנוע מתחת למים ולעקוף בנחישות את בהמות השטח הגדולות.
קרוסאובר, לא כמו האחרים
אני חייב להודות כי אין הרבה קשר בין הדאסטר-על-סטרואידים הבולגרי לבין הדאסטרים הנמכרים בישראל, אבל זה עדיין אחד מכלי הרכב המעניינים ביותר עליהם נהגנו לאחרונה; לא עוד הצהרת סטאטוס נוצצת אלא רכב וורסטילי במחיר שובר קופות, קרוסאובר משפחתי בעל יכולת שטח מעבר למקובל בקטגוריה. למדנו גם כי אין קשר בין הדאסטר הנוכחי לבין הדאצ'יה הפר?ה-היסטורית של שנות השמונים וגם החשש מתקלות הולך ומתפוגג, ככל שמצטברים קילומטרים טריים על דאסטרים המשוטטים בשבילי ישראל.
בשנה האחרונה בדקנו את הדאסטר במבחן השוואתי, עם מנוע דיזל וגם בגרסת בנזין חדשה יחסית אתם מוזמנים לרענן את זיכרונכם במבחנים הקודמים. אנחנו אוהבים את הג'יפון הרומני שהכניס לארץ מחיר מצוין ואופי ייחודי, והשאלה הנשאלת תמיד היא האם זה באמת רכב שטח, או סתם ג'יפון מצועצע? נראה שעם רמת הגימור הבסיסית הוא ממש לא יכול להיקרא 'מצועצע', וגם ברור שהוא לא יכול להחליף דיפנדר או רנגלר מסוקס. מצד שני, דאסטר הוא הג'יפון בעל יכולות השטח הטובות ביותר בישראל, זה ברור לכל מי שהוריד גלגלים מהכביש.
יחד עם זאת, לדאסטר יש שתי מגבלות שטח הראשונה היא היעדר הילוך 'כוח', מגבלה המקשה עליו להתמודד במעברים טכניים מאתגרים. מגבלה שנייה היא מרווח הגחון הצנוע, 21 סנטימטרים. זו בעיה פתירה ואכן, סדנת 'גתוס' מציעה קיט של Ironman האוסטרלית, בו מחליפים את ארבעת הקפיצים ובולמי הזעזועים. ההחלפה וכיוונוני הפרונט (והאחור?יים) לוקחים כמה שעות ו-7500 שקלים (לפני מע"מ), סכום לא מבוטל עבור רכב שמחירו הבסיסי הוא 100,000 שקל (בנזין) או 120,000 (דיזל). כדי לתהות על איכויות הקיט וכדאיות ההתקנה יצאנו לסיבוב התרשמות עם דאסטר משופר שחור, ולצידו דאסטר סטנדרטי כסוף.
בין סלעים ובין טרשים
מרווח גחון של 21 סנטימטרים נשמע לא רע, על רכב קצר עם זוויות מרכב טובות יחסית; להשוואה, מרווח הגחון של לנד-קרוזר הוא 22 סנטימטרים, גם הוא זקוק להגבהה כדי לטייל חופשי בשבילים. יש לזכור כי מיגון גחון (הכמעט הכרחי) גוזל 1-2 סנטימטרים, והמרווח הנותר משתנה כל הזמן; מספיק שתיכנס לקוליס בעומק 10 סנטימטרים ואתה נשאר עם מרווח אפקטיבי של כעשרה סנטימטרים בלבד, עוד פימפום של החרטום ואתה כבר נוגח את הגחון בקרקע.
תוספת חמישה סנטימטרים לדאסטר עשויה לשפר אותו פלאות, ואת זה יצאנו לבדוק בנחל שילה. התוצאות היו חותכות ונחרצות; במקומות בהם גירד הדאסטר הסטנדרטי את הגחון, המוגבה ריחף בקלילות, איבריו התחתונים מוגנים מכל פגע. ההבדל בשטח גדול יותר מחמשת הסנטימטרים הרשמיים; הקיט של איירונמן נוקשה יותר ומצמצם מאוד את טלטלות המרכב. יוצא שאתה יכול לנהוג מהר יותר בשבילים משובשים, בלי לחשוש מ'פימפום' מוגזם של החרטום. אנו יכולים לפסוק בוודאות כי קיט ההגבהה משפר לא רק את העבירות במכשולים טכניים, הוא גם מאפשר נהיגה זורמת בשבילים מהירים, תוך ביטחון (יחסי) שהגחון ירחף מעל למפגעי השביל.
העדפתי האישית נוטה לכיוון של מתלים רכים, גם הג'יפ האישי שלי רכרוכי עד כדי ספוגיות. אבל האמת היא שרכות-היתר הזו גם פוגעת בנוחות לא כולם אוהבים את תנודות המרכב המוגזמות, בנסיעה מהירה זה עלול להיות לא נעים עד כדי תחושה של 'מחלת ים'. תופעה זו מצטמצמת מאוד עם הדאסטר המשודרג - ככל שתעמיס עליו יותר משקל, ככל שתנהג מהר יותר, המתלים יתפקדו טוב יותר.
על האספלט
היתרונות בשטח ברורים, אבל איך הוא מתנהג על הכביש? חוקי הפיסיקה אומרים כי הגבהת מרכז הכובד על אותו בסיס גלגלים, מקטינה את היציבות. זו אקסיומה הנכונה במצב סטאטי, אך לא במצב של מכונית הנוסעת במהירות, מתנודדת לצדדים, וגם קדימה אחורה. מסיבות מובנות לא ביצענו מבחני יציבות וריסוק, אבל אוכל לומר לכם שהדאסטר המוגבה נתן לי תחושה מצוינת. העברות משקל ימין-שמאל עוברות בלא דרמטיות יתרה, ההיגוי חד יותר ובזמן בלימה חריפה, אין צלילה מסיבית על הגלגלים הקדמיים. הדאסטר המוגבה מדויק ויציב בתמרונים חדים וזה נותן לו מרווח בטיחות טוב, לעניות דעתי.
האם כדאי לשדרג?
הקיט של איירונמן עולה 7500 שקלים + מע"מ, זה הרבה כסף. עודד גרוס מ'גתוס' מסביר שהקיט האוסטרלי מאפשר נהיגה מהירה ובטוחה, גם בעומס מלא. בדיקתנו העלתה שהקיט מצוין בכביש ובשטח, אם כי ניתן למצוא קיטים זולים יותר שאינם כוללים החלפת בולמים, למשל. זוהי פשרה, שעודד אינו ממליץ עליה.
בדקתי אצל היבואן אם הרכבת הקיט עלולה לפגוע באחריות? היבואן אינו מתנגד להתקנת הקיט, בעיקרון הוא מעודד נסיעת שטח בדאסטר (הוא גם מפעיל מועדון לקוחות, היוצא לטיולי שטח רכים). לגבי תקלות עתידיות הוא אומר: "כל דבר ייבדק לגופו ואם תהיה תקלה, נחליט במקום אם היא קשורה לקיט או לא". הפרשנות שלי למשפט זה היא שאם תהיה תקלת מנוע או חשמל, למשל, היא אינה קשורה להגבהה. אם תהיה תקלת מתלים, ציריות וכיו"ב, היא עשויה לנבוע מההגבהה, ואז לא תחול עליה אחריות. נשמע לי הוגן ופתוח לגמרי.
נסכם ונאמר שגם במצבו הסטנדרטי, דאצ'יה דאסטר נשאר הג'יפון הטוב ביותר בשטח (תסכימו איתי שג'יפ צ'ירוקי 'טריילהוק' אינו יכול להיקרא ג'יפון, למרות מידותיו הצנועות; לצ'ירוקי יש הילוך כוח ונעילות דיפרנציאל, והוא עולה 310,000 שקלים). הדאסטר הסטנדרטי ייקח אותך רחוק מאוד בטיולי משפחות נינוחים, ואף מעבר לכך. אבל אם אתה מחפש יכולות שטח גבוהות יותר מבלי להשקיע ברכב שטח ייעודי, קיט ההגבהה יכול לפתוח בפנייך מחוזות חדשים, לאפשר לטייל בשקט נפשי, בלי לטחון את הדאסטר על סלעי המולדת. אנחנו בעד!
