ב-25 למאי התרחשה היסטוריה קטנה על רציפי נמל חיפה; הצוללת הצהובה של רז הימן והלל סגל הוכנסה למכולה, יחד עם Desert Warrior הירוק של אביב קדשאי ויזהר ערמוני. למכולה שניה נדחקה משאית מיצובישי 'קאנטר' שתסיע את צוות הסיוע של הקבוצה הישראלית. המשאית עמוסת צמיגים, חלפים, כלי עבודה ושאר חפצים המיועדים להשלים מסע חוצה יבשות בן 11,000 קילומטרים. בין החפצים המגובבים באחורי המשאית נמצא שק השינה הפרטי שלי ומכיוון שכך, אין מנוס מהמסקנה המזעזעת: גם אני יוצא לבייג'ינג, איזו הרפתקה.
המרוץ שלפני המרוץ
שוחרי הספורט המוטורי מכירים היטב את רגע הזינוק למרוץ, את המאבק בדיונות ובקשיי הניווט, וגם את תהילת הסיום של אירועי ראלי מדבריים. רק מעטים יודעים מה מתרחש מאחורי הקלעים, בחודשים ובשנים הקודמות לרעם המפלטים. רז והלל יודעים שהמרוץ עצמו הוא הדובדבן שבעוגה, אקורד הסיום של הכנות ארוכות וטרחניות. מאליו יובן שהחסם העיקרי ליציאה למרוץ גדול הוא המימון. הספורטאים משקיעים את עצמם בכל אירוע, ולפעמים גם מכניסים יד לכיסם הפרטי; אבל שום מרוץ לא ייצא לדרך ללא מימון אותו צריך לגייס מספונסורים המודעים לחשיבותה העסקית של תמיכה בספורט המוטורי. וכן, בליבם מקנן חיידק הדוחף אותם לתמוך בספורטאים מצטיינים.
חברת פוינטר היא הספונסור הקבוע של רז והלל וגם השנה היא מתייצבת מאחוריהם, עם תמיכה כספית וארגונית. ממש בימים אלה הכריזה חברת IGO על תמיכתה ברז והלל, מה שאיפשר לזוג לנשום לרווחה; "התקציב לראלי עוד לא מאוזן, אבל אנחנו מתקדמים", אמר לי רז. יש חשיבות גדולה לזיקה העניינית בין נותן החסות לבין הספורטאי ואמנם - מה מתאים יותר למרוץ חוצה יבשות, מאשר תמיכה של חברה המפתחת תוכנות ניווט לרכב? עכשיו לפחות, אני בטוח שגם אנחנו במשאית הסיוע, נדע להגיע לחניוני הלילה הנטועים באמצע שום-מקום... נותני חסות נוספים הם אוטולוקס המספקת את צמיגי TOYO לרכב המרוץ, ציוד וביגוד מרוץ מבית MOMO Italy, ואאוטבק יבואנית בולמי FOX. חברת נפתלי ניסן ובניו תרמה את משאית הסיוע, וכאן אני נכנס לתמונה.
למה אתה צריך את כל העניין הזה?
מוקירי זכרי יודעים שאני כותב על עניינים מוטוריים מזה למעלה מ-35 שנה, עוד מלפני היוולדו של מגזין 'טורבו' ההיסטורי בשנות השמונים של המאה שעברה; אם זה נשמע לכם כמו סיפור על דינוזאורים, אז זה די נכון. הכתיבה המוטורית הביאה לי מעט מאוד כסף, אבל היא העשירה להפליא את רוב חיי הבוגרים. הכתיבה נתנה לי אפשרות לנהוג במכוניות חלומות, לטייל ברחבי הגלובוס, להכיר אנשים מדהימים ובאופן כללי לעסוק באופן אינטנסיבי בתאוות הנהיגה ודחף המסעות שלי.
היציאה לראלי דרך המשי היא חוליה נוספת בהרפתקת חיי; מכיוון שתמיד ידעתי שלא אהיה פטרהאנסל או רובי גורדון, אני מוצא את עצמי בתפקידו של מס?פ?ר הסיפורים, האיש עם המצלמה והמקלדת. על היציאה לדרך המשי אני מפנטז מזה חודשים ארוכים, אבל לפני כשבועיים היא קרמה עור וגידים; "יש מצב לצאת עם משאית הסיוע", אמר לי רז. אתה בא? לקח לי דקות ספורות להחליט שכן, אבל בתנאי אחד שאני רואה שמשאית הסיוע ראויה למגורי אדם. עם כל הכבוד לתאוות המסעות, אני לא מתכוון לנסוע לסין בצפיפות של משאית אסירים... "המשאית די ישנה ורועשת" אמר לי רז, בעדינות. זוהי משאית משנת 2001 שעבדה שנים בבניין, נפתלי ניסן משאיל לנו אותה ו'כלמוביל מסחריות' עשו לה יישור קו כללי.
לא היה זמן לדקדק בקטנות; היו לי שעות ספורות להתארגן עם ציוד אישי, לבדוק את המשאית ולהחליט אם אני יוצא למסע. מכיוון שציוד המחנאות שלי אינו מתאים לנסיעת סולו חורפית קפצתי לחנות ריקושט ברמת השרון, שם בחרתי לעצמי ציוד לינה שיתאים לטיול שטח מפרך, ממדבריות קזחסטאן אל הפסגות הגבוהות בסין. בעזרתו המקצועית של איש המכירות בחרתי שק שינה ואוהל מושלמים למשימה ויצאתי למושב ציפורי, שם ארגנו את המשאית שותפי לנסיעה מעוז וילדר, יונתן לווינסון ו-עומר בנגל.
האמת היא שתמונות המשאית עושות לה חסד היא נראית ארוכה ומרווחת, מוכנה לכל הרפתקה. אבל תא הנוסעים מרופט ומאובק, תנוחת הישיבה מפוקפקת, אין מזגן ואפילו לא חימום או רדיו... הלו, ככה יוצאים להרפתקה של אלפי קילומטרים? זה בדיוק מה ששאל אותי קובי ליאני, לאחר שסיפרתי לו על הביקור בציפורי. למה לך את זה? שאל אותי בהשתאות... "בשביל ההרפתקה", עניתי. "כי זה טיול מדהים, הזדמנות בלתי חוזרת לגלות חבלי ארץ נידחים, ולהיות מעורב באירוע מוטורי עולמי". אם נופלת עלי הזדמנות לחצות את קזחסטאן וסין בנסיעה קרקעית, אני לא מתכוון להישאר בבית!
מרוץ השטח הארוך ביותר בעולם
ראלי דרך המשי הוא היום, מרוץ השטח המפרך ביותר בעולם. יוצאים לראלי מיטב המתחרים העולמיים ובראשם קבוצת פיג'ו עם פטרהאנסל ו-לוב, אנשי מיני-רייד והמשאיות הגדולות של קמאז ושות'. בראלי דרך המשי לא משתתפים אופנועים, והמסלול ארוך מזה של הדקאר האחרון. המתחרים יעברו 11,000 קילומטרים בנופיה הקסומים של רוסיה, קזחסטן וסין, עד שיגיעו לקו הסיום בלב בייג'ינג ב -24 ביולי. עבור המתחרים, דרך המשי 2016 יהיה קרב בלתי מתפשר ואחד האתגרים הגדולים ביותר לצלוח טריטוריות לא ידועות, מדבריות, מישורים עצומים, קניונים תלולים, רכסי הרים, ערים עתיקות ונופים מדהימים. המסע שלי יהיה פחות הירואי אבל עדיין, זו הזדמנות בלתי חוזרת לצפות בגיבורי עולמי המוטורי, בחבלי ארץ מופלאים ונידחים.
רז הימן והלל סגל מציינים כי "מדובר בראלי בסדר גודל גדול יותר מראלי פריז-דקאר מכל הבחינות. ממשלות סין ורוסיה מעורבות בראלי ותומכות בו באופן ישיר, כמו שאף מדינה מעולם לא תמכה בראלי כזה". אילן גולדשטיין מנכ"ל פוינטר, הוסיף כי לא נתקבלה כל תמיכה ממשלתית לצוות הישראלי. הצוותים הישראלים מתחרים בתחרויות בחו"ל, בזכות דבקותם במטרה וקומץ ספונסרים הנותנים לספורט רוח גבית. רז והלל יוצאים למרוץ המאתגר ביותר שעשו עד היום בלי כל תמיכה ממשלתית, למרות שהספורט המוטורי מביא למדינה כבוד והישגים.
דודי וירניק נשיא NNG מפתחת תוכנת הניווט IGO, אמר כי "כחברה בינלאומית הפועלת בשיתוף עם יצרניות הרכב הגדולות בעולם, אנו תומכים בספורט המוטורי ובאירועים סביב עולם הרכב והספורט. זה היה אך טבעי שנתמוך בנבחרת הישראלית, לאירוע ראלי הנחשב אחד הגדולים בעולם". להתראות במוסקבה, התחנה הראשונה של מסענו המופלא.
