הנוסעים בכביש המתפתל למעל?ה הגלבוע הבחינו בדבלולי שערי המתבדרים ברוח, וחלקם אמר לעצמו: הנה עוד ח?טי?אר שקנה לעצמו ק?בר?יו?ל?ה, ויצא לצוד חתיכות. האמת היא שלא יצאתי לצ?י?יד וגם לא קניתי את הקבריולה; היו אלה רגעי קסם מרחיבי לב עם אשת ח?יקי החוקית, במכונית מבחן עתירת אופי וכריזמה. קרני השמש האחרונות ליטפו את המרכב השרירי, הרוח נשבה בשערנו, מערכת הצליל העניקה ליווי סימפוני לנפיחותיו הקצרות של המפלט. יכולנו להמשיך לנסוע ככה, לנצח.
יש חדש תחת השמש
הדור השלישי של MINI הוצג ב-2014, אבל גרסאות הקבריולה ראו אור רק לאחרונה; העיכוב נבע מהזמן הנדרש לפיתוח מרכב פתוח בעל קשיחות מספקת, וסדרי עדיפות של היצרן. גג פתוח הוא עניין אישי מאוד; יש אנשים שמעולם לא פתחו את גג השמש במכוניתם, ומבחינתם זה רק מקור לתקלות ונזילות. אנשים אחרים לעולם לא ייקנו רכב בלי גג שמש, וגם לי היו שלושה ג'יפים מכוסי ברזנט; הרוח הנושבת הפכה לחלק מרכזי בהנאת הג'יפאות שלי והמיני 'קבריו' מביאה את אותה חושניות, לעולמן של מכוניות הכביש. בזמן המבחן שמעתי פעמים רבות את המשפט "כשהייתי צעיר רציתי לקנות מיני, אבל לא יכולתי" ולפעמים, התווסף משפט הסיכום "אבל הדגם הזה ראוותני מדי, לא מתאים לי".
אבל הנה אני נוסע בכביש 667 המאתגר, לראשונה בחיי אני נוהג כאן בלי חריקות צמיגים ונהמות מנוע; הנהיגה המדיטטיבית ראויה לציון לאור העובדה שמיני קופר S היא מכונית חריפה בעלת התנהגות ספורטיבית המבקשת להשחיז צמיגים. זוהי מכונית בעלת שתי פנים ניתן לנהוג אותה בכוח ובמהירות, ליהנות עד תום מ-192 הסוסים הצוהלים ומתכונות הניהוג המחודדות שלה. בזמנים אחרים כייף לפתוח את הגג החשמלי, להוריד 4000 סל"ד ולהתענג על משב הרוח.
האמנם עדיין 'מיני'?
הדור השלישי של MINI שונה מאוד מהדגם המקורי שהוצג לפני 55 שנה. המיני המקורית הייתה קטנטנה וצנועה, והנוכחית הרבה יותר גדולה; הדור השלישי הוא הגדול מכולם, 3.82 מטרים בין הפגושים ו-1370 קילוגרם על המאזניים. ה'קבריו' כבדה מתאומתה סגורת הגג בכ-170 קילוגרם, זהו משקל חיזוקי המרכב שנועדו לקזז את היעדר גג המתכת. עם או בלי גג, המיני שומרת בקפדנות על הקונספט העיצובי המשלב בהצלחה מרכב שרירי ומעוגל עם חזית אנושית וחייכנית, ישבן קצוץ וחושני עם פנסים קדמיים אדירי ממדים. הגלגלים מוצבים בפינות המרכב והנהג יושב במיקום אחורי מאוד.
גג הברזנט שומר באדיקות על הצללית המקורית, ובמצב סגור הוא מעניק למיני נופך של רצינות בוגרת. כאשר הוא מופשל לאחור הוא משנה לחלוטין את רוח המכונית ההופכת להיות קטנה וסקסית, משדרת ניחוח חופש ונעורים (לא שהרבה בני נעורים יכולים להרשות לעצמם קבריו במחיר של 199,000 עד 260,000 שקלים). נקודת תורפה עיצובית היא שולי הגג המקופל, הבולטים אל מחוץ לבועת המרכב המקורי. זה נובע מכך שהגג אינו נבלע במלואו בתא המטען הזערורי וכמגבלה נוספת, הוא מצמצם מאוד את הראות לאחור. אל תחשבו שכל זה מעניק לכם תא מטען גדול יש רק 215 ליטרים מטען עם גג סגור, 160 ליטרים עם גג פתוח. גם פתח תא המטען אינו גדול, הטענת תיק הגולף לא תהיה קלה באופן מיוחד.
אבל כאן, אתם רואים, מדבר הבורגני השמרני שבתוכי; MINI אינה אמורה להכיל מזוודות וארגזי כלים, היא לא צריכה להיות פרקטית, אפילו לא להסיע ארבעה מבוגרים. הדימוי המתבקש הוא של גברת אלגנטית המשליכה את חפציה אל המושב האחורי, מושיבה את מאהבה השרמנטי במושב הימני, ויוצאת לעבר האופק הזוהר בריבוא גוונים. מיני 'קבריו' אינה עניין של היגיון, צרכים או פונקציונאליות; זוהי מכונית אמוציונאלית לחלוטין, ובאולם התצוגה מדווחים כי רוב מכריע של הלקוחות בכלל אינו מבקש נהיגת מבחן. קונים את המותג ואת הדימוי, את העיצוב ואת הרוח הצעירה.
תא הנוסעים מסביר פנים ליושבים מלפנים, עם תנוחת נהיגה נמוכה אך נעימה, ועיצוב מקורי ביותר החלון הקדמי משופע הרחק מלפנים, גלגל ההגה שמנמן (קצת גדול מדי, לטעמי האישי) ומסביב, חגיגה של פרטים מעוצבים בקפידה. החל מ'מתגי הליקופטר' המותקנים בקדמת הקבינה, עבור דרך צג דיגיטלי עגול וענקי במרכז לוח המחוונים, הומאז' לספידומטר העתיק שהותקן במרכז המיני המקורית; בזמנו הייתה זו דרך לחסוך בעלויות ההתאמה להגה ימני או שמאלי, היום זו שפה עיצובית מגובשת, ודיגיטלית עד מאוד. תופתעו לשמוע שבמכונית פרימיום שכזו, אין מצלמת רוורס; חסרון המצלמה הופך להיות קריטי כאשר הגג מקופל, ואתה לא רואה כלום, בזמן תמרוני חנייה. עבור מצלמה תתבקש לשלם תוספת של 3150 שקלים, 5720 שקלים למצלמה עם אפליקציית ווייז... יקר ומעצבן, לקבל אוטו כזה בלי מצלמה בסטנדרט קבלן. יש רק ארבע כריות אוויר, זה חלק מהמחיר אותו תשלמו עבור גג הברזנט.
הישיבה נמוכה מאוד, המושבים הקדמיים תומכים ומוצקים. גם ב-260,000 לא תקבל מושבים מחושמלים, אבל תוכל לבחור בין ארבעה גווני עור (שלנו הגיע בצבע 'טופי' נעים, עם תפירה לבנה). המתגים והידיות משדרים פרימיום ועיצוב מוקפד, מאוד נעים. לעין. מאחור המצב פחות מזהיר למרות שבסיס הגלגלים של הדור השלישי גדל במקצת, המקום מאחור צפוף ומתאים בעיקר לזאטוטים, או לשקיות קניות אלגנטיות.
"S" כמו ספורט
מיני המקורית הייתה מכונית צנועה שחוללה מהפיכה בעולם הרכב, עם ארכיטקטורה השולטת עד היום בקבוצת המכוניות הקטנות מנוע רוחבי והנעה קדמית, מבנה 'חמש דלתות'. גרסאות 'קופר' ו-'S' העניקו למיני יכולות ספורטיביות ובשנות ה-60 היא הגיעה להישגים ספורטיביים מרשימים, בראלי מונטה קרלו ואירועים דומים. רכב המבחן נושא על ישבנו את הלוגו Cooper S, והוא נותן גיבוי מלא ליומרות הספורטיביות. בחרטום פועם מנוע בנזין 2.0 ליטר טורבו 192 כ"ס ו-28.5 קג"מ, המשודך לתיבת 6-הילוכים פלאנטרית. החבילה המוטורית מביאה את המיני ל-100 קמ"ש ב-7.1 שניות החולפות בפרצי כוח מדליקים, תוך השמעת נפיחות אגזוז מענגות וחוויית נהיגה מצוינת.
ביצועי המנוע נתמכים על ידי מתלים ספורטיביים מוצקים אליהם מצטרפים צמיגי 205/45R17 ספורטיביים באופיים. ההיגוי חד ומדויק, והיעדר נטיית מרכב מאפשר שינויי כיוון חדים ומהירים ביותר. המיני הזאת מזמינה נהיגה חדה ומדויקת, מעניקה חדוות נהיגה המשלבת היטב בין עולמה המסורתי של מיני, לבין עולמה המתוחכם של בעלת הבית, ב.מ.וו. עם 192 כוחות סוס היורדים לאספלט בעזרת צמיגים צרים יחסית, יכולנו לחשוש מאובדן אחיזה בפניות הדוקות, אבל זה לא המצב. ההנעה הקדמית אינה פוגמת בהנאת הנהיגה, בקרת המשיכה מאפשרת להאיץ מפניות במלוא הכוח, חדוות הנהיגה משתוללת בתא הנוסעים.
הבלמים היעילים מסתייעים במתלים מוצקים המצמצמים מאוד העברות משקל, תחת בלימה חריפה. מי שכל הטוב הזה אינו מספיק לו, ימצא את מבוקשו בדגם 'קבריו ג'ון' האמור להגיע לארץ בעוד כמה חודשים; גרסת JCW מוציאה ממנוע ה-2.0 ליטר 231 כוח סוס, מכיסך היא תשאב כ-290,000 שקלים. עבור מי שהפרוטה בכיסו והוא רוצה את הטוב ביותר, בבקשה.
למי שרוצה MINI ואינו מחויב לביצועים ספורטיביים, הייתי מציע לבחון ברצינות את גרסת ה-COOPER (לא S). גרסה זו חמושה במנוע 1.5 ליטר 136 כ"ס, המספיק ל-8.7 שניות מאפס ל-100. ה-קופר עולה 'רק' 207,000 שקלים והיא תהיה נוחה יותר, הודות למתלים פחות ספורטיביים וצמיגי 175/65R15. צמיגים אלו נוחים ושקטים מאלה הספורטיביים ותאמינו לי ה'קופר' הרגילה יכולה להיות מהירה ומענגת מאוד, גם בכביש הררי. יש גם גרסת 1.5 ליטר ידנית, 199,000 שקלים 'בלבד'.
משב רוח מענג
יובל שנים לאחר הולדתה וגם תחת כנפי ב.מ.וו, MINI שומרת על ה-DNA המקורי אותו גיבש אלכס איסיגוניס בסוף שנות החמישים של המאה שעברה. עקביות זו מכניסה אותה לפנתיאון המכוניות שידעו להישאר עצמן כנגד תהפוכות כלכליות, מכירות ומיזוגים, משברי אנרגיה ואופנות חולפות. מעבר לעניין זה, המוצר הנוכחי מצוין, מדליק ומקורי. זו לא מכונית זולה, היא גם לא "נחוצה" וכפי ששמתם לב, בכלל לא מעניין אותי כמה דלק היא אוכלת, או איך היא נמכרת כמשומשת (מצוין, אגב).
מיני Cooper S Cabrio היא מכונית 2+2 שאינה מצטיינת בבליעת אוטוסטרדות; היא מהירה ויעילה, אבל רועשת וקופצנית עבור הקהל המפונק שמסוגל לרכוש אותה. לצד זה היא מצטיינת בשני מצבי קיצון: בנהיגה ספורטיבית היא משעשעת, מענגת ומאתגרת, תענוג גדול לשוחר הנהיגה הספורטיבית. לחץ 18 שניות על מתג פתיחת הגג, ותקבל מכונית אחרת לחלוטין: האור והרוח נכנסים אל הלב, קצב הנהיגה יורד אוטומטית, אתה מתענג על חוויה שאינה מוכרת לחלוטין, לנהגי האקווריומים המתגודדים על הכביש.
קניית מיני נעשית מהלב, לב עליו היא פורטת במיתרים עדינים של מורשת היסטורית, עיצוב מקסים, וחיוך הנמתח על פנייך באופן פאבלובי, בכל פעם שאתה רואה אותה מרצדת על הכביש. זה נכון לגרסאות סגורות המרכב, ומתחזק עוד יותר עם גרסאות הקבריו; נכון, הקבריו יקרות יותר ממקבילותיהם הסגורות, וגם ביצועיהן קצת פחות טובים. אבל איזה כייף זה לנסוע עם הגג פתוח, הרוח נושבת בשערך, אור השמש מלטף אותך והעולם מחייך אלייך.
