העולם מאוהב ברכבי פנאי. זה אולי נובע ממשהו שנמצא במים, יתכן שזה באוויר, אבל סביר להניח שזה מחובר יותר לממבו-ג'מבו פסיכולוגי. משהו בסגנון של מבט עליון, תחושת בטיחות, נראות, סטאטוס ושאר מיני הגיגים שמוכרים רק ללומדי פסיכומטרי.
בישראל המצב דומה ושוק הפנאי נמצא בפריחה. הנתונים היבשים מספרים על 45,345 מסירות של רכבי פנאי ב-7 החודשים הראשונים של 2016 - זינוק מהותי של 68% ביחס לאותה תקופה אשתקד, ונתח שוק של פחות מרבע מכלל המסירות. אבל אם ננקה מסה"כ המסירות בישראל את רכבי הליסינג, ונתמקד בעיקר בטעמו של הלקוח הפרטי, סביר שנגלה שכוחן של רכבי הפנאי מגיע ליותר משליש מהמכירות. ואיזה יבואן יכול לוותר על טעימה מנתח הולך וגדל שכזה?
יבואנית יונדאי עד עתה כיכבה בהצלחה רבה בסגמנטים הגבוהים יותר של תחום הפנאי, עם טוסון/IX35 וסנטה-פה, אבל היא נעדרה מהסגמנט הנמוך יותר שמתפתח בקצב מואץ. לא שליצרנית לא היה דגם מתאים כמו שהוא לא נשא תקינה אירופאית. בתערוכת פרנקפורט האחרונה בספטמבר לפני כשנה, הציגה יונדאי דגם חדש שאמור להתברג בדיוק למקום הזה עבור השוק האירופאי וכתוצאה מכך גם הישראלי: i20 קרוס (שבאירופה נמכר בשם i20 אקטיב).
מבחוץ ומבפנים
חיצונית הוא נושא את כל הסממנים הנדרשים כדי לשייכו לז'אנר הטיילנים: פגושים חסונים עם תאורת ערפל עגולה ומובלטת, מגני גחון כסופים מלפנים ומאחור שנראים כמו הדבר האמיתי עד שמתקרבים ומבינים שמדובר בפלסטיק, חיפויי בתי גלגלים שחורים וחצאיות צד שחורות ומסילות גג שבעיקר נועדו לספק אשליית גובה. אז נכון ש-i20 קרוס עדיין לא משדר תדמית של רכב שטח מסוקס, אבל מחלקת העיצוב של יונדאי בהחלט יכולה לסמן 'וי' על התוצאה הסופית שקולעת למטרה: הוצאת i20 מהטריטוריה האפורה של חניון הליסינג, וכניסה למחוזות התואמת את אופנת הפנאי.
הפלטפורמה היא אותה אחת מוכרת של i20 ומידותיו החיצוניות כמעט זהות עם שינויים שנובעים מהעיצוב הקשוח: תוספת של 3 ס"מ לאורך (לכדי 406.5 ס"מ) ו-2.5 ס"מ לרוחב (176 ס"מ). בסיס הגלגלים לא השתנה. הגובה הכללי מסמן את השינוי הגדול ביותר עם צמיחה של 5.5 ס"מ בין היתר בגלל מסילות הגג, ובגלל מרווח גחון שהוגדל ב-2 ס"מ (16 ס"מ לעומת 14 ס"מ). ביונדאי מציינים שעמדת הנהיגה גבוהה ב-6 ס"מ, בפועל מרגישים בשינוי מיקום המושב, גם אם התחושה היא עדיין לא כמו בג'יפון.
סה"כ מרווח הפנים זהה לזה שנמצא ב-i20 כלומר, מלפנים לא חסר מקום והמושבים עצמם שמציעים תמיכה טובה לגב וסבירה לירכיים, התגלו כנוחים לאורך זמן. יחד עם טווח פעולה נרחב לכל כיוון וגלגל הגה מתכוונן גם לעומק, תנוחת נהיגה מושגת בקלות. המושב האחורי מציע מקום סביר+ לזוג מבוגרים, ומעט מוגבל לנוסע חמישי בעיקר בשל התא שבין המושבים הקדמיים שמוסט הרחק לאחור וגוזל מרחב רגליים יקר.
עם נפח של 301 ליטר, תא המטען קטן יחסית, ולחובתו גם סף גבוה ומפתח צר, אבל הוא שטוח ועמוק ויכול לספק את צורכי המשפחה שוחרת הטבע.
חלל הפנים, מעמדת הנהג
תא הנוסעים בקרוס זהה ל-i20 שזה אומר לא ברמה של מובילות הסגמנט ושימוש נדיב (מדי) בפלסטיק קשיח. זה צורם במיוחד בדלת, שכולה מדופנת פלסטיק שחור פשוט למראה וקשיח למגע. לוח המחוונים קריא וברור, מחשב הדרך שבמרכז הלוח מעט קטן, אבל אופייני לסגמנט וסה"כ הנדסת האנוש טובה. רמת האבזור בגרסה הבסיסית מעט דלה (חסר אפילו בלוטות') כשרמת הגימור הגבוהה יותר ('פרימיום') בה צויד רכב המבחן, כבר מציעה רשימת אבזור טובה עם גלגל הגה מצופה עור, בקרת שיוט, מראות מתקפלות חשמלית, תאורה עוקבת פניה, פנסי ערפל, חישוקי 17 אינץ' קלים (במקום 15 רגילים) ועוד. בנוסף מוצעת ללא תוספת תשלום ברמת הגימור הגבוהה מערכת המולטימדיה 'קונקטד קאר' שפותחה ע"י כלמוביל ומציעה צג 8 אינץ', וייז ואפליקציות נוספות ומצלמה אחורית.
יוצאים למרחבים
באירופה משווק הדגם עם מנוע טורבו-בנזין תלת-צילינדרי בנפח 1.0 ליטר (100 או 120 כ"ס). אבל כיוון שהמנוע לא מוצע עם שילוב לתיבה אוטומטית, אנחנו מקבלים מנוע אחר שנתפר במיוחד עבור העם היושב בציון: בנזין אטמוספרי, 1.4 ליטר, 100 כ"ס בשילוב תיבה אוטומטית בעלת 4 הילוכים. זו למעשה יחידת הנעה מיושנת שנמצאת גם ב-i20 הנוכחית ומקורה עוד ב-i20 הקודמת. בתנועה עירונית הביצועים עוד סבירים, אבל כשמשפחה מועמסת ויוצאים למרחבים, כל עקיפה דורשת תכנון, ועליות דורשות רגל נחושה יותר לצורך התקדמות סבירה. בידוד רעשי הרוח והדרך טוב, וכל עוד לא מאתגרים את המנוע, הוא גם שקט כש-100 קמ"ש מושגים ב-2,800 סל"ד. צריכת הדלק הממוצעת במבחן שכללה נהיגה ארוכה עם רכב עמוס, עמדה על 11.7 ק"מ לליטר.
כמו ב-i20 גם כאן המתלים מציגים שילוב של קשיחות עם ריסון. מצד אחד מרגישים את המהמורות, ומצד שני המכונית לא "חובטת". זה נכון למהירות עירונית ובינעירונית. אבל ברצף מהמורות, או בנהיגה מהירה מעט יותר, נוחות הנסיעה נפגמת משמעותית. יש להניח שצמיגים בעלי חתך סביר, כמו אלה שמוצעים ברמת הגימור הבסיסית, יציעו נוחות נסיעה טובה יותר.
הכיול הקשיח של המתלים עוזר להציע יכולת דינמית גבוה למדי. יחד עם הגה חד, גם אם קל מדי לטעמי, המכונית משנה כיוון באופן נחוש ומדויק. הבלמים טובים וסה"כ המכונית משדרת תחושה רהוטה ומאוד בטוחה. בכל הקשור לבטיחות i20 קרוס לא נבחן במבחני ריסוק, אולם i20 ה"רגילה" כן, וזכאית ל-4 כוכבים בטיחות. בנוסף יבואנית יונדאי מציעה את המכונית עם מערכת מובילאיי כסטנדרט.
בעולם מתוקן
קטגוריית רכבי הפנאי הלוהטת צפויה להמשיך ולבעור גם בשנים הקרובות. היא מוכרת אשליה של בוץ, סלעים ודיונות, בידיעה שהרוב המוחלט של לקוחות יוותרו מראש על ההרפתקה.
יונדאי i20 קרוס עונה לדרישות של מראה שבילים ואבק וגם מעניק תוספת של 2 ס"מ למרווח הגחון. אבל ללא אפשרות להנעה כפולה, הילוך כוח או מכלולי שטח ייעודיים, הוא לא ישכנע איש לוותר על רצועת האספלט. בכביש הוא לא מציג עליונות באף סעיף, נכשל בסעיף יחידת ההנעה ובשאר - מרחב פנימי, תא מטען, אבזור, נוחות, התנהגות - הוא מטפל רק באופן סביר.
יוצא שהקלפים היחידים שיש ל-i20 קרוס הם עיצוב ומחיר: 110,000 שקלים לגרסת הבסיס ו-116,000 שקלים לגרסה המאובזרת - מחירים מהזולים בקטגוריה. בעולם מתוקן לא בטוח שזה מספיק להעדיף אותו על פני המתחרים, אבל בעולם שבו שפע מבצעים, וחוסר קשר מוחלט בין מחיר המחירון למחיר בפועל, יתכן והוא ייהנה מיתרון. יבואנית יונדאי כבר הוכיחה זאת בעבר.
עוד בוואלה! רכב:
יונדאי תחשוף את ה-i30 החדשה בפריס
יונדאי אלנטרה החדשה במבחן דרכים
השוואתי: טוסון נגד אאוטלנדר וספורטאז'