הפעם הראשונה שמבינים שנמצאים על אוכפם של דגמי 2017 החדשים של הארלי דיווידסון מכה בנו כבר בעצירה הראשונה ברמזור. האמריקנים אמנם מרשים לעצמם לפנות ימינה בצומת גם כשהרמזור מאיר באדום, אבל לא לפעולה זו, שלבטח הייתה נגמרת בעשרות הרוגים בישראל מופנית תשומת הלב שלנו. אלא שפתאום, הרטט של המנוע לא משחרר את הסתימות בשיניים ואשכרה אפשר להסתכל קדימה בלי שהוויברציה תקשה על האישונים להתפקס. שני רגעים קודם גם האופנוע הכבד להחריד ממש הגיב בהאטה מוחשית לליטוף של מנופי הבלמים וטיפטיפה קודם לכן המתלים דילגו מעל סדק מכוער בכביש מבלי לערבל לנו את חוליות הגב.
לא לגמרי אופייני למותג הא? בהחלט. בטרם עלינו על ארבעה מטוסים כדי לקחת חלק פעיל ובלעדי בהשקה הרשמית של דגמי התיור לשנת 2017 של הארלי דיווידסון לאחר שקיבלו את מנועי המילווקי שמונה החדשים, דגמנו את ההיצע הנוכחי של המותג המשווק על ידי 'אלבר מוטו', ורצינו לחדד את החושים והזיכרון לפני המפגש עם הדור החדש, ומזל שעשינו כך, שכן לא מדובר כאן רק בהתפתחות, אלא במהפכה של ממש וכן, יש מי שחושש ממנה.
הארלי דיווידסון חלק?
לפני שנשטח בפניכם את חוויותנו מאירוע ההשקה, נזכיר לכם שעל מנוע המילווקי שמונה החדש כתבנו ממש לאחרונה ופירטנו את השינויים מרחיקי הלכת שנעשו בו את כולם תמצאו כאן בחלון המצורף בצד ימין.
אבל בקצרה נספר לכם, שהמנוע כולו עשוי כעת מאלומיניום, יש לו קראנק יחיד ואליו נוסף גל איזון שהפחית 75 אחוזים מהרעידות (היה ניסיון לבטל את אלה במאת האחוזים, אבל פתאום הארלי קיבלו הונדה, אז מיד חזרו אחורנית קצת כדי לשמר מעט מהווברציה), התזמון נעשה על ידי שרשראות ומותחנים הידראוליים אוטומטיים, המצמד הפך למחליק עם 7 אחוז תוספת לתגבור המשאבה (ברמבו), הדלק מוזרק על ידי מזרקים בצורת Y, שני פלאגים דואגים להצתה, ארבעה שסתומים מנשימים כל צילינדר, יחס הדחיסה עלה והקירור חברים, החזיקו חזק, נעשה על ידי שמן או נוזל בהתאם לגרסה (קירור סלקטיבי לשסתומי הפליטה בלבד. שאר המנוע מקורר אוויר) ועוד.
הרשימה יכלה להימשך עוד ועוד, אך אלה עיקרי הדברים ותצטרכו להאמין לנו שזה הרבה יותר מהמון כשזה מגיע מהארלי. הוא לא הגיע סתם כך כי התחשק לאמריקנים להתחדש ולזרוק מיליונים בפיתוח המנועים החדשים, אלא קודם כל כדי שאלה יוכלו לעמוד בתקני זיהום האוויר המחמירים ושנית, כך מספרים לנו אנשי הארלי, כי זה מה שהלקוחות ביקשו.
בסקר שעשו לאלף לקוחות, נמצא שכולם ללא יוצא מן הכלל, ביקשו יותר כוח. אחר כך, קצת יותר חלקות, ואם אפשר גם שיהיה קצת יותר קל לתפעל וגם שיהיה קצת יותר נוח, אם אפשר בבקשה. הארלי יוצאים מגדרם כשזה מגיע לריצוי הלקוחות וזה מרכיב ענק מפילוסופיית הקיום של המותג.
המהנדסים מכירים את דגמי המתחרים עד רמת הבורג, אבל כראות עיניהם (ומספר מכירות של 265 אלף יחידות בשנה ועולה מוכיחים את זה), הם מתחרים בעיקר ביכולת של עצמם לספק ללקוחות שלהם את הדגמים, הגרסאות והאבזור שהם חושקים בו. בקטע של - "רציתם מנוע חלק ואופנוע שיותר קל לרכב עליו? בבקשה, אל תתלוננו אחר כך".
אם עד לרגע זה לא ניתן היה להשוות את אופנועי החברה לשום דבר שיוצר ב-40 השנים האחרונות מבחינה טכנולוגית והנדסית, הרי שכעת הארלי ביצעו קפיצה של ממש אל העתיד, לפחות שני עשורים קדימה. שזה עדיין אחורה ביחס להווה, אבל קדימה ביחס להארלי. אני מקווה שהבנתם.
לווייתן גדול סנפיר
באירוע ההשקה הועמדו לרשותנו לא פחות מ-20 גרסאות של משפחת הקרוזרים, שנבדלו גם ברמות האבזור וכמות התוספות שהוצמדו להן מתוך הקטלוג האינסופי של היצרנית. את התחלת הרכיבה בחרנו לעשות מיד עם הדגם שניצב בקצה הפירמידה - גם בגודל, גם בכוח, גם באבזור וכמובן גם במשקל והרי זה ה-CVO לימיטד שקיבל את מנוע ה-114 אינץ' מעוקב (1,868 סמ"ק) החדש.
אין דרך לומר זאת בעדינות - מדובר באופנוע עצום ממדים. מאיים ממש, מרתיע למי שלא הגיע מהפלנטה שעליה חיים ההארליסטים. הפירינג שלו רחב כמו חזית של מכונית, ה"קבינה" שלו מציעה דונמים של חלל מחיה, למורכבת מאחור ממתינה כורסת אמריקן קומפורט, נפח תאי המטען דומה לזה של משפחתית קומפקטית והמשקל... 414 קילוגרמים לפני דלק (22.7 ליטר), שמן ורוכב שמן. טוב נו, האחרון זו רק סטיגמה.
אני נושם עמוק, מכין את שרירי הליבה של הגוף ונותן משיכה של האופנוע כדי להרים אותו מרגלית הצד וכמעט שמתגלגל ימינה. מה קרה פה הרגע? למרות הממדים העצומים, את ה-CVO קל להניע סביב המרכז. המשקל שלו נמצא נמוך יחסית וגם המושב די קרוב לכביש (76 ס"מ) וזה מאוד עוזר, אבל לא כדאי לאתגר את פיקות הברכיים שלכם עם הטיה של יותר משלוש מעלות לכל צד.
אני גם יכול להישבע לכם שבניסיון להניע אותו אחורנית ביציאה מחניה כמעט מישורית, השקעתי אנרגיה (וזיעה, גם מפחד שיפול לי) שמקבילה לשעה אינטנסיבית במכון הכושר. את הסטיגמה של אופנוע לזקנים תמחקו מיד. אין זקן שמסוגל לגלגל אחורנית 450 קילוגרמים של ברזל, בטח שלא על בסיס קבוע.
קסם המומנט
ואז מתחילים לזוז. נכון שבשלב זה תצפו שנספר לכם שהאמריקני הזה מעלים את המשקל שלו ומצליח לנוע בקלילות של אופנוע נייקד יפני? אז לא. זה לא המצב כאן. את המשקל הגבוה מאוד של ה-CVO הרוכב מרגיש בכל רגע נתון ועמו הוא והרכיבים המכאניים צריכים להתמודד. כפי שסיפרנו לכם, משקל הוא הרעה החולה של כל הפרמטרים הדינמיים - קשה להאיץ אותו, להאט אותו, לגרום לו לשנות כיוון , הוא משפיע לרעה על צריכת הדלק ומקשה על הרוכב בתפעול. לכן היה זה מעט מוזר שהארלי בחרו לחזק את המנוע (עליה של 10 אחוז בתפוקה), במקום להעביר את האופנועים דיאטה סמלית של איזה 100-200 קילוגרמים. טוב, הגזמנו מעט, אבל לפחות להכיר בעובדה שה'גגון' על תא המטען האחורי שוקל בעצמו כמה קילוגרמים. זו התחלה, אתם יודעים.
אבל בכל זאת, כשאוספים קילומטרים על גבו, אחרי שמתרגלים לתפעול של המכונה ובעיקר להימנע מפוזיציות לא אידיאליות (חניה במדרון למשל) מבינים למה התכוון המשורר. מדובר בספינת תענוגות על שני גלגלים שעונה לטעם מאוד ספציפי של רוכבים. פוזיציית הרכיבה שמה את הרוכב על אחד מהמושבים הרכים והגדולים ביותר שחוויתי מעולם על אופנוע, הידיים שלוחות לפנים, הרגלים משוכות קדימה בהתאם ומול הפנים ישנה חזית עצומה שכוללת מחוונים שמוכרים יותר ממכוניות וגם צג מולטימדיה שמנווט ומפעיל מערכת שמע פסיכית באיכותה. איתה אתם יכולים לשמוע (ובעיקר להשמיע לסובבים אתכם) מוזיקה דרך הקסדה ולא בתוכה. שמתי 100.3 FM, תחנה שמשדרת בלדות רוק ללא הפסקה ובום, זה קרה. התחברנו.
הגודל קובע
שיירת 20 ההארליים השתרכה על פני שטח גדול בכביש, זוכה לתשואות ואגודלים מורמים מנוסעי פיקאפים שעקפו אותנו וצילומים בכל רמזור בו עמדנו, גם מסבתות רדנקיות חביבות. התגלגלנו כך במהירות החוקית, גולשים על גל ענק ורועם של מומנט. כאן ועכשיו אפשר להזרים לכביש 16.8 קג"מ (3,250 סל"ד) ורצועת הכוח של מנוע ה-114 החדש לא פחות ממדהימה. הוא מצליח לדחוף את המשקל העצום בנחישות כבר מ-1,500 סל"ד וללא ירידה עד למפגש העדין עם מנתק ההצתה ב-5,500 סל"ד. אין רטט אכזרי, רק גרגור נעים וגלישה חלקה קדימה. גם תיבת ההילוכים כבר לא עושה 'קלאאאנננקק' בעת השילוב, אלא 'קלאק' מדויק ומתכתי בדיוק במידה וגם מנוף המצמד קל יותר ומדויק הרבה יותר מקודמו.
פאוזה. הארליסטים 'הארד-קור' שנהנים לרכב על זנב קשיח, לבעוט בהילוכים ולהוסיף חצי קילו שמן כל 300 ק"מ עלולים להתבאס. המכונה הזו התבגרה והתעדנה. אבל לא, לא מדובר כאן במשהו שאפילו מתקרב לאופי (או לחוסר אופי) של אופנוע קרוזר יפני, אלא באופנוע נעים יותר, זה הכל.
ממשיכים. מסלול הרכיבה ארוך מאוד, כמה מאות קילומטרים בכל יום, אבל כשגומאים אותם על אופנוע שכזה, הם לא ממש משנים וכשפתאום צהריים וצריך לעצור לאכול, שואלים - "מה, כבר? זהו?" כצפוי, מדובר באופנוע מפנק של ממש ובניגוד לכלים המודרניים, הספורטיביים והקלילים של היום, ההארלי הזה נותן חוויה חושית שונה לגמרי. המתלים שלו שמגיעים כעת מ-SHOWA מתפקדים מצוין, כמו שמתלה קונבנציונלי אמור לתפקד. יש כוונונים לשיכוך ולעומס הקפיץ (עם ברז קל ונוח מאחור) והם מתמודדים פי כמה מהקודמים כשזה מגיע לספיגת מהמורות, העברת תחושות לרוכב מהגלגלים והתמודדות עם העומסים בפניות ובלימות.
פניות ובלימות? כן. עכשיו כן. ההיגוי של ה-CVO קל בצורה משמעותית מבעבר ולכן הוא זורם עם הרוכב גם בקטעים מפותלים ומנגד משייט בקו ישר באדיקות וגם הוריקן לא יסיט אותו ממסלולו. והבלימה, עכשיו ברמבו נכנסו לתמונה עם קאליפרים חדשים וחזקים וגם משאבות רדיאליות חדשות והתוצאה, וואלה, יש כוח בלימה. הלחיצה על המנופים לא מרגישה עוד כלחיצה של שתי קוביות עץ על הדיסקים, אלא ממש כזו שמפיקה נשיכה אמיתית, במיוחד כאשר משתמשים בבלם הרגל אשר מפעיל גם את הבלמים הקדמיים וגם האחוריים יחד (מערכת בלימה משולבת).
בשנה הבאה בישראל
מנוע המילווקי שמונה מקורר הנוזל של הארלי, זה שמגיע בנפח הגדול ביותר (עליו ניתן יהיה להלביש קיט סקרימינג-איגל שמעלה את הנפח לכדי 2.0 ליטר), היה החלק והחזק מכל גרסאות מנועי המילווקי שמונה שהגיעו להשקה ואופי פעולה זה הולם את אופיו של ה-CVO החדש. זהו אופנוע עצום וכבד שנועד לשנע רוכב ואת בת זוגו לטיולים חוצי אמריקה בקצב מגוון. הוא יעפיל גם ל-200 קמ"ש, אבל ירגיש בנוח סביב ה-100-130 קמ"ש, כדי שתוכלו גם ליהנות מהנוף בדרך. זול הוא לא יהיה, בשום אופן, אבל מדובר בדינוזאור חביב, מוכשר, משופר, נעים בצורה קיצונית ונדיר. היבוא לארץ סדיר, אך יעשה בהזמנה מיוחדת ובתפירה אישית כמובן.
עוד בוואלה! רכב:
הארלי דיווידסון סטריט החדש במבחן דרכים
כמה עולה לקנות הארלי דווידסון בישראל?
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל