קודיאק הוא אי מבודד בדרום אלסקה, הידוע באוכלוסיית הדובים המשוטטים בו טורפים מדהימים השוקלים מעל 500 קילוגרם, צדים סלמונים ונהנים מהחיים. Ursus Arctos הוא בעל חיים חזק להפליא, מופנם וביישן. חיצוניותו מקסימה אבל אם תתעסק איתו או תאיים על גוריו, הוא יצוד אותך כמו לו? היית סלמון קשיש או א?י?ל מבוהל. קודיאק צפוני הוא ההיפוך המושלם של קרוסאובר מודרני, אלגנטי ושוחר שלווה.
מיורקה הוא אי תענוגות ים-תיכוני הסמוך לחופי ספרד, גם הוא נראה כהיפוכו המושלם של האי קודיאק; מזג האוויר ידידותי, תרבות הפנאי שולטת במסעדות הגו?רמ?ה, ובעלי החיים המסוכנים ביותר הם פרפרים וציפורי שיר. מכיוון שכך מתאימה מיורקה להשקת קרוסאובר חדש, גדול ומפנק. סקודה Kodiaq הוא כניסתו המאוחרת של היצרן הצ'כי, לפלח השוק המבעבע של ה-SUV העירוני. אנחנו אומרים 'כניסה' מכיוון שאי אפשר להתייחס לסקודה 'י?ט?י' כאל קרוסאובר קלאסי; ה'יטי' היה איכותי ומוצלח אבל עם המבנה הריבועי-פונקציונאלי שלו, אין לו את הניחוח הנדרש של לייף-סטייל עירוני.
דובון עירוני
קודיאק תוכנן ועוצב על פי האופנה העדכנית ביותר; זהו קרוסאובר 7-מושבים גדול ומרווח, אלגנטי ומתוחכם. הוא יתחרה בכלים כמו אאוטלנדר, X-טרייל או פיג'ו 5008, תוך שהוא מגרד מלמטה את סנטה-פה וסורנטו הגדולים. ציפיותינו המוקדמות מה'קודיאק' היו גבוהות עם המוניטין המוכח של סקודה בכל הנוגע לעידון ונוחות נסיעה, מרחב פנימי ומנהגי כביש, קודיאק חייב היה להיכנס לשוק בתרועת חצוצרות. קודיאק יושב על פלטפורמת MQB של קונצרן פולקסוואגן, מוארכת וגדושה במכלולים הטובים ביותר של היצרן. כבאירופה כך גם בישראל, סקודה עושה חייל וב-2016 מכרה אצלנו למעלה מ-20,000 מכוניות, כמעט פי שלושה (!) מפולקסוואגן.
קל להתייחס ל-קודיאק כאל 'סופרב' סטיישן מוגבהת, אבל זהו כלי שונה לחלוטין. הקודיאק שוקל כ-250 קילוגרם יותר מהסופרב, הוא מחוספס במראהו ומשדר מזיגה אירופאית של כוחנות מעודנת. החרטום נושא את הגריל המשפחתי, בולט וחבוק על ידי שני פנסים צרים ומלוכסנים. יותר מאשר את החרטום אהבתי את מבט הצד, אלגנטי ומתוח לאחור עם זוג קפלים אופקיים וחגורת חלונות המוקפת במסגרת כרום דקה. חישוקי סגסוגת נאים וצמיגים נמוכי חתך מדגישים את היומרות הספורטיביות, ובמבט צד מבחינים בגודלן יוצא הדופן של הדלתות האחוריות. הישבן מגולף בקווים דינמיים, מזכיר במקצת 3X. בסך הכול מפגין הקודיאק חיצוניות בולטת אך לא מוחצנת מדי, כמקובל אצל חלק מהמתחרים המזרחיים. עיצוב זה ידבר מאוד ללקוחותיו של היצרן הצ'כי, הרגילים לעיצובן האלגנטי של האוקטביה והסופרב.
עם אורך כללי של 4.70 מטרים ובסיס גלגלים של 2.79 (גדול ב 8.5 12 ס"מ מאקסטרייל ואאוטלנדר) תא הנוסעים של הסקודה מרווח מאוד, עם מרחב רגליים אדיר לנוסעים במושב האחורי; שורת המושבים השנייה נעה קדימה-אחורה, ובכל מצב לא יהיה צפוף שם. שורת המושבים השלישית מרווחת מהמקובל בקטגוריה אבל אל תתנדבו לשבת שם לטיול השנתי לחרמון; זה בכל זאת צפוף עבור נוסעים בגודל מלא, וגם הכניסה למושבים אינה קלה. תא המטען מרווח ושימושי מאוד כ-250 ליטרים עם 7 מושבים, 560 ליטרים בתצורת 5, למעלה מ-2000 ליטרים מטען בתצורת שני מושבים.
לוח המחוונים חדש ואלגנטי, מגולף בקווים החלטיים, המשדרים פונקציונאליות והחלטיות. איבזור רכבי ההדגמה היה מרשים, אבל איננו יודעים מה מכל זה יגיע לארץ; הארסנל כולל מסך מגע 8" (יש גם 6.5"), מערכות בטיחות מתקדמות כמו שמירת נתיב, התראות שונות, חנייה עם נגרר, בקרת מהירות אקטיבית, שפע פריטים פונקציונאליים (חלקם ייחודיים ומשעשעים כמו מטריות החבויות בדפנות, מגן גומי נשלף לדלתות וכו'). יש קישוריות מלאה, שפע שקעי USB ו-12 וולט, אפילו 220 וולט במושב האחורי. נחמד מאוד לבני המשפחה, או למנכ"ל ועוזריו.
מושבי העור אלקטנרה נוחים מאוד אם כי אינם ממש חובקים אותך. תנוחת הישיבה טובה ומאפשרת הגבהה מרשימה של המושב, אתה מרגיש כמעט כמו ברכב שטח אמיתי. יש תחושת איכות גבוהה מאוד של חומרים וייצור, אם כי זה לא ממש ברמה של רכב 'פרימיום'. במונחי הקטגוריה, סקודה קודיאק מכתיב סטנדרטים חדשים מבחינת המרחב הפנימי, ותחושת האיכות הכללית בתא הנוסעים.
על הכביש
בעתיד יופיעו דגם היברידי וגרסת vRSספורטיבית אבל כרגע חמוש הקודיאק בחמישה מנועים, כולם מוגדשי טורבו: שני בנזין 1.4 ליטר עם 125 או 150 כ"ס, ועוד בנזין 2.0 ליטר המפיק 190 כ"ס. לצידם יש שני מנועי דיזל 2.0 ליטר, 150 או 190 כוח סוס.
הרלוונטי ביותר לשוק הישראלי הוא מנוע הבנזין 1.4 טורבו, המשודך לתיבת 6-הילוכים DSG והנעת 2X4. המנוע קטן-הנפח מפיק 150 כ"ס ו-25.5 קג"מ, והיינו סקרנים לראות כיצד יתמודד עם 1600 הקילוגרמים של הקודיאק. לא העמסנו אותו בשבעה נוסעים אבל עם שלושה אנשים על הסיפון, הוא הרשים לטובה. המנוע מגיב חזק ונחרץ, מאיץ את הקודיאק מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 9.6 שניות ובאופן כללי, מרגיש נינוח מאוד.
ניתן לבחור בין ארבעה מצבי נהיגה (רגיל, ספורט, חסכוני, אינדיבידואלי), ולהכתיב את אופיים של המנוע ותיבת ההילוכים. במצב 'רגיל' היה המנוע במיטבו, משייט אותנו במהירויות מעבר ל-150 קמ"ש, מתמודד היטב עם כבישיה ההרריים של מיורקה. פעולת מנוע הבנזין שקטה מאוד, והבידוד האקוסטי שומר על אווירה רגועה בתא הנוסעים. הסימן היחיד למאמץ יתר היה במקרים בהם נדרשה הורדת שני הילוכים במכה אחת, מה שגרם לפעמים לעליית סל"ד חריפה. בסך הכול הרשים אותנו ה-1.4 לטובה, הוא צפוי להיות הנמכר ביותר בישראל.
פחות התלהבנו ממנוע הדיזל 2.0 ליטר 150 כ"ס, עם תיבת DSG-7 והנעת 4X4. הוא פחות שקט מהבנזין ואינו מהיר או חזק יותר, למרות יתרון המומנט (הדיזל הגדול מורשה לגרור מטען עד 2.8 טונות, בדומה ליכולתו של טנדר 4X4). עוד לא ברור איזה דיזל יגיע לישראל, 150 או 190 כוח סוס.
הכבישים המתפתלים של מיורקה אינם הזירה הטבעית לקרוסאובר מגודל, אבל הקודיאק בלע אותם כמו לו נועד להסתלסל בין מצוקים תלולים ומפרצונים ציוריים. עם צמיגי 235/55R18 היו המתלים מוצקים ומהודקים, מבודדים היטב משיבושי הכביש ושומרים על מרכב מאוזן, גם בנהיגה ספורטיבית מכפי שמתבקש ברכב כזה. זוויות הגלגול היו מינימליות, ובסיס הגלגלים הגדול מעניק יציבות כיוונית מצוינת. נוחות הנסיעה פחות מושלמת על כבישים פגומים, הבה נחכה למבחן הישראלי.
אחת הסיבות להתנהגות הכביש הטובה הוא גובהו הצנוע יחסית של הקודיאק; בגובה 165.5 סנטימטרים ומרווח גחון של פחות מ-19 סנטימטרים, הוא אינו מתנשא לגובה כמו חלק ממתחריו; זה מצמצם את האפקט הוויזואלי אבל משפר את מנהגי הגביש והנוחות של הדוב הצ'כי. ההיגוי טוב מאוד בנהיגה עירונית, אבל הייתי שמח למצוא אותו מוצק יותר בנהיגה תובענית. בנסיעה איטית על כביש משובש היה ה-1.4 חד עד כדי קופצניות מסוימת, ה-2.0 ליטר היה נוח יותר, בכביש ובשביל.
שובו של הקודיאק
ככל שהסתלבטתי בתחילת הכתבה על מזג האוויר של מיורקה, בחציו השני של היום למדנו כי גם אי ים-תיכוני יכול לנשוך; עננים כבדים כיסו את השמיים, רוחות גדולות חבטו בתחנות הרוח המיושנות, וגשם גדול הציף את הכביש. על האספלט סחוף הרוח תיפקד הקודיאק כמו דוב הצד סלמונים בנהר, הוא אף שמח להוריד אותנו לשביל מבוצבץ כהלכה. מתלי ה-2.0 ליטר הפתיעו לטובה, מספקים נוחות נסיעה גבוהה וריסון טוב מאוד של המרכב.
העברת הכוח לקרקע נפגעה על ידי פעילות נמרצת מדי של מערכות בקרת המשיכה, ESP ושאר מערכות שהיו משוכנעות שאיבדנו שליטה על הרכב... אני משער שאף לקוח נורמלי לא ירד מהכביש בכזה גשם סוחף, ועל שביל יבש זו לא כל כך בעיה למרות שהמערכות האלקטרונית עלולות לפגוע בנסיעת דיונות. גם מרווח גחון של 18.8 סנטימטרים לא יאפשר פשיטות מדבר הרפתקניות אבל בינינו, מי ירצה להוריד קודיאק מהכביש?
כוכב חדש?
הקודיאקים הראשונים יגיעו לישראל רק בעוד 4-3 חודשים ובשלב זה, עוד לא ידוע אילו דגמים יגיעו, באיזה רמות גימור ומה יהיו המחירים. בהתייחסות למחירי המתחרים ומחיר ה'סופרב' בישראל, נוכל רק לנחש מחירי פתיחה שבין 185-175 אלף שקל עבור גרסת 1.4 ליטר 2X4. במידה והמחיר יהיה תחרותי כפי שהיבואן רוצה, הוא לא יתקשה לשווק בישראל כ-1000 קודיאקים בשנה. סקודה קודיאק הוא קרוסאובר מודרני ותחרותי ביותר, המשקף בצורה כמעט מושלמת את ערכי המותג של היצרן הצ'כי: סולידיות, אלגנטיות, פונקציונליות, מרחב פנימי גדול במיוחד והפעם, עם מרכב יותר מוחצן ומוגבה, ובניחוח הרפתקנות האהוב כל כך על רוכשי קרוסאוברים בארץ ובעולם.
הכתב היה אורח חברת צ'מפיון מוטורס בספרד
עוד בוואלה! רכב:
סקודה חוגגת 120 שנה. ביקרנו במוזאון שלה
סקודה סופרב החדשה במבחן דרכים
לשיטוט קל בשבילים - סקודה סקאוט במבחן