על שומר המסך שלי מתנוססת פיג'ו 3008, אבל היא לא נראית כמו רכב המבחן; זוהי ה-3008DKR של סטפן פטרהאנסל אותה צילמתי במדבר גובי, בקיץ האחרון. הצרפתים מנסים לחבר בין גרסת הראלי-רייד לבין הגרסה המסחרית, אבל אל תאמינו להם חוץ מהדמיון ביחידות התאורה, אין שום קשר בין שני הכלים. אבל ה-3008 נראית מעולה גם בגרסה המסחרית, אותה אנו בוחנים היום.
הדור הראשון של 3008 הוצג ב-2008, הוא היה עגלגל ורופס למראה, יותר מיניוואן אנונימי מאשר קרוסאובר עוקר מבטים. בשנים שחלפו מאז עברו על האריה הצרפתי שינויים רבים הוא נמכר בחלקו לסינים, הנהלתו הוחלפה לחלוטין, והיום הוא יוצא לצייד אנטילופות. האנטילופות הן עדרי הקרוסאוברים הדופקים קופות ברחבי העולם, בטווח מחירים מטורף שבין 70,000 ועד מיליון וחצי שקלים, כאן בישראל.
בהיצע של פיג'ו מתייצבת ה-3008 בין 2008 ו-5008 כאשר במרכז הכוונת עומדים טוסון, ספורטאז', אטקה ושאר קרוסאוברים קומפקטיים (לא מיני-ג'יפונים אורבניים, ולא רכבי פרימיום). בזכות פלטפורמת EMP2 החדשה של פיג'ו מתאפשר מבנה מודרני המקל על השתלת מערכות אלקטרוניות ובעיקר, הורדת משקל לא קטנה; דגמי 3008 שוקלים בין 1315 ל-1465 קילוגרם, משקל נמוך המשפר את ביצועי הרכב ותצרוכת הדלק שלו.
למבחן הדרכים לקחנו את גרסת 'פרימיום' עם מנוע בנזין 1.6 ליטר בנזין טורבו, המספק 165 כוח סוס ו-24.4 קג"מ, בעבור 169,900 שקלים. מתחת לגרסה זאת נמצאת 'אקטיב' 1.2 דיזל המתחילה ב-139,900 שקלים (זהו "צייד הספורטאז'ים והטוסונים"), ו-180 כ"ס 2.0 ליטר דיזל יוקרתית בגרסת GT, המגיעה עם תג מחיר של 219,900 שקלים. לכל גרסאות ה-3008 יש הנעת 2X4 בלבד (כמו לפטרהאנסל...), אז תשכחו מפנטזיות שטח.
עוד בנושא:
סיאט אטקה החדש בישראל. כמה עולה?
הקטנה הזולה בישראל: סיטרואן C1 בפחות מ-50 אלף שקל
ספורטאז' נגד טוסון ואאוטלנדר. מנועי 2.0 ל' במבחן משווה
רעמת האריה
בולטת לעין ההשקעה האדירה של פיג'ו בעיצוב ה-3008; יש בה מוטיבים שכבר הופיעו ב-308, אבל כאן הם הגיעו לבשלות מלאה וקוהרנטית. ה-3008 רוכנת על רגליה הקדמיות, מגולפת בקווים בוטחים, משחרת לטרף כאותו האריה המתנוסס על השבכה הקדמית. עיצוב החרטום קצת מוגזם לטעמי האישי עם שפע כונסי אוויר, מיגוני פלסטיק, ושבכת כרום ענקית. האימפקט הוויזואלי חזק מאוד, ועם ישראל מצביע בעדו בפנקס הצ'קים - כפי שהוכיחו כ-450 לקוחות שרכשו את ה-3008, תוך שבוע וחצי מתחילת המכירות בישראל.
אני אוהב את מבט הצד הדינמי עם חגורת מותניים שרירית ורצועת חלונות שחורים מעליה 'צף' הגג הדקיק, בסגנון ריינג'-רוברי למדי. חישוקי 19 אינץ' משלימים את המראה הקרבי-ספורטיבי. פסי גגון וגימורי אלומיניום מוברש ממסגרים את הגג, ויחידות התאורה האחוריות נראות מצוין. המעצבים הצרפתים השכילו לייצר שילוב מאוזן בין אלגנטיות וכוחנות, בלי להיגרף לשרירנות סטרואידית.
עולם פנימי
השפה העיצובית זורמת בטבעיות אל תוך תא הנוסעים, המדבר באותה שפה חיצונית. לוח המחוונים מזוות ומלוכסן בטעם, הריפודים והדיפונים יצירתיים ביותר; גימורי אלומיניום הנראים מצוין, 4-3 סוגי פלסטיק, 2 סוגי בד, נגיעות עור, הכול בטוב טעם והתאמה מדוקדקת. עושרו של עיצוב הפנים גובל בהגזמה קלה, כאילו יצאו המעצבים מגדרם ויצרו עומס המכביד על העין. עמדת הנהג עוצבה בגישת i-Cockpit, כאשר כל המחוונים מופנים אל הנהג. המראה הכללי נעים ומזמין, עיצוב ייחודי מאוד בעולם הרכב הנוכחי.
במרכז לוח המחוונים מזדקר צג מגע רבוע, השובר את זרימת של לוח המחוונים. הוא רחב ומלא מידע, עם שורת מתגים מכאניים המאפשרים דילוג מהיר בין מיזוג אוויר לצליל, טלפון והגדרות הרכב; בשלב זה אין אופציית ניווט אבל בעתיד תוצע מערכת ניווט מעוברתת; כרגע, תשתמשו בסמארטפון... מול הנהג יש יחידה נפרדת הכוללת מסך 12.3 אינץ' ובו מופיעים נתוני המנוע, מחשב דרך וכו'. התצוגה מצוינת ביום ובלילה, וקל לבחור מבין כמה אפשרויות תצוגה. נציין לזכות את התרגום המלא לעברית, אם כי כמה מהמינוחים מצלצלים מוזר; מה זה "מהירות מנוע", למה לא "מד סיבובי מנוע"? אבל אלה שטויות קטנות (כמו גם מד סל"ד שמחוגיו פועלים הפוך מהמקובל), שאינן פוגעות בפונקציונאליות ובהנאה מלוח המחוונים המרכזי.
מתחת לצג המרכזי נמצא פריט נוסף, מבחינתי שנוי במחלוקת; זהו גלגל הגה הגדוש במתגי שליטה, קטום בחלקו העליון וגם התחתון. אני מאוד אוהב הגאים הקטומים (חתוכים, משוטחים) בחלקם התחתון, פחות נוח לי עם החלק העליון למרות שאני מבין שזה נעשה כדי לאפשר תצפית נוחה אל לוח המחוונים המרכזי. בעיה גדולה יותר היא שגלגל ההגה קטן באופן שאינו מתאים ל-SUV משפחתי. גלגל ההגה הקטן אינו מאפשר למצוא מקום נוח להנחת המרפקים. מתרגלים לזה, אבל הייתי מעדיף מידה אחת גדולה יותר.
הקונסולה המרכזית מרשימה ורחבה מאוד, כוללת תא מרכזי מקורר וענק בגודלו. זה נוח ושימושי אבל גוזל מרחב רגליים, ומשאיר מרווח ברכיים מצומצם יחסית. למרות זאת, תנוחת הנהיגה מצוינת, לנהג ולנוסע מימין. המושב האחורי קצת נמוך, אבל הוא נוח ומרווח יחסית. תא המטען גדול (בין 520 ל-1485 ליטר) ושימושי ביותר, עם פתיחה אוטומטית באמצעות כף הרגל. מתחת לרצפת התא מונח גלגל רזרבי בגודל מלא, סידור נדיר בימינו.
שאגת האריה
ה-3008 חמוש בשלושה מנועי דיזל ובנזין מ-120 ועד 180 כוח סוס, המגיעים עם תיבת 6-הילוכים פלנטרית מתוצרת אייסין. רכב המבחן צוייד במנוע בנזין טורבו 1.6 PureTech. המנוע חרישי, נטול רעידות ומעודן. הזינוק מעמידה נמרץ מאוד, 8.9 שניות מאפס ל-100, עד 206 קמ"ש. היצרן מצהיר על 17.2 ק"מ לליטר משולב אבל אצלנו הוא נתן אופטימום של כ-14 קילומטרים לליטר בנהיגה בינעירונית רגועה, 110-130 קמ"ש. זה נתון מצוין עבור רכב כזה וגם בנסיעה לוחצת מאוד, הוא לא ירד בהרבה מ-10 ק"מ לליטר. פעולת המנוע שקטה מאוד וגם ב-130 קמ"ש הוא כמעט ולא נשמע מה שמשאיר את הזירה לרעשי רוח וצמיגים, במידה סבירה ונינוחה מאוד. ה-3008 יכול להיות קרוזר מהיר ושקט מאוד, מתאים למי שבולע מרחקים.
התנהגות הכביש של ה-3008 טובה וצפויה; הוא לא "צרפתי" במובן הרכרוכי של המילה אבל הוא נוח מאוד, מבודד היטב את תחלואי הדרך. חלק מהתחושה נובע מעבודה טובה של המתלים והמוטות המייצבים, אבל יש כאן פרמטר נוסף: הצמיגים. ה-3008 נועל צמיגים במידה מיוחדת למדי, 205/55R19. מידה זו מעניקה לו חישוק גדול ואופנתי למראה, אבל הצמיג צר יותר מהמקובל.
רוחב 20.5 סנטימטרים זה פחות מהמקובל בסגמנט, ומכאן נובעים כמה יתרונות; התנגדות גלגול מצומצמת (פחות דלק וזיהום), וגמישות גבוהה יותר של דופן הצמיג (שיפור נוחות הנסיעה). נטישת הצמיגים הרחבים (225-235 למשל) היא החלטה נועזת למדי של אנשי פיג'ו, המחזירה אותנו למידות שהיו מקובלות לפני שנים רבות לפני המרוץ להצגת צמיג רחב ובזבזני. היתרונות הדינמיים של הצמיג ברורים, ואת הנושא העיצובי פתרו הצרפתים באמצעות חישוק גדול וצמיגי חתך נמוך. זה שינוי מעניין, ואני משער שיצרנים אחרים ילכו בעקבותיו.
יכולנו לחשוש כי הצמיג הצר יפגע באחיזת הכביש, אך לא ה-3008 נועל צמיגי מישלין 'פרימסי' דביקים, המעניקים לו אחיזת כביש מצוינת. בדקנו אותו בכבישים מתפתלים ובמסלול הניסוי שלנו, על כביש יבש ורטוב, וגילינו כי הוא מדויק וצפוי, על גבול הספורטיביות. המתלים המוצקים מבקרים היטב את זוויות הגלגול של המרכב, תענוג לתת בגז. הפגם היחידי שמצאנו היה היגוי קליל מדי; במצב רגיל ההגה ממש נטול משקל ובמצב 'ספורט' הוא טוב יותר, אבל עדיין לא מה שציפינו למצוא במכונית צרפתית. מצב 'ספורט' משנה את מיפוי ההילוכים וגורם לנסיעה תזזיתית, שלא תמיד אתה מעוניין בה.
הפיג'ו כוללת מערכת מצוינת לשמירת נתיב אקטיבית. היא מזהה בקלות נתיבים המסומנים ברשלנות ישראלית, שומרת את הרכב במרכז הנתיב, וזועקת בקול כאשר היא מרגישה שאתה לא אוחז היטב בהגה. להפתעתנו לא מצאנו מערכת התראה או בלימה על אי שמירת מרחק, אפילו לא פאסיבית; למה בספורטאז' כן, ובפיג'ו לא?
שאגת האריה
ה-3008 הוא רכב חשוב מאוד עבור היצרן הצרפתי, לא רק מכיוון שהוא נמצא במרכזו של פלח השוק הסוער ביותר בתעשייה, אלא גם מכיוון שהוא מייצג תפנית חשובה ואסטרטגית עבור היצרן הצרפתי. חברת דוד לובינסקי מקווה לכבוש באמצעות ה-3008 לקוחות חדשים, גם כאלה המסתייגים בדרך כלל ממוצרים אירופאים וצרפתיים. עוד יבוא זמנו של מבחן השוואתי אבל כבר עכשיו אנו יכולים לומר שה-3008 הוא קרוסאובר מצוין ואטרקטיבי מאוד.
במחלקת העיצוב החשובה כל כך זוכה ה-3008 ב-Douze Points, בעבור מראהו החיצוני ההרפתקני, ובעבור תא הנוסעים העשיר והיצירתי. זוהי שפה המדברת היטב לפרנקופילים, אבל גם לכל מי שמחפש עיצוב מיוחד ואלגנטי. ה-3008 מאובזר היטב ובטיחותי מאוד, וביצועיו הדינמיים טובים משמעותית מהמקובל בקטגוריה; הוא שקט ומעודן, מנועו בשרני ונמרץ, והמתלים מציבים רף חדש של נוחות ודינמיות.
רכב המבחן אינו זול, מחירו 169,900שקלים; אבל היבואן הישראלי מציע גם דגם פתיחה אטרקטיבי וחסכוני ביותר. ב-139,900 שקלים אמור ה-1.6 Blue-HDI לשמש כחוד החנית במלחמה מול טוסון, אאוטלנדר וספורטאז' הפופולריים. התחושה שלנו היא שה-3008 מצויד בכל הנדרש כדי לכבוש את ליבו וארנקו של הלקוח הישראלי וכל שנותר לראות הוא, אם יצליח ה-3008 לחדור לעומקו של הסגמנט היפאנו-קוריאני, ולגרור אחריו את שאר מוצרי האריה הצרפתי? אנו נשתדל לענות על שאלה זו, בעזרת מבחן השוואתי בין גיבורי הקטגוריה.
