רק לפני עשור לערך התמונה הייתה שונה לחלוטין, מכירות הג'יפונים דוגמת יונדאי טוסון או טויוטה ראב4 הסתכמו בכמה אלפי כלי רכב בשנה, לעומת זאת קבוצת המשפחתיות הגדולות לא רק שמסרה כמויות גדולות בהרבה, אלא גם אכלסה מתחרות לא מעטות שהצליחו לחלוק את העוגה בלי מאבקים קשים מדי. לפני חמש שנים יכולתם לזהות כבר מגמה ברורה והיום, היום המהפכה הושלמה. בתחרות על לב הצרכנים ידם של הג'יפונים על העליונה, לא צריך את דו"ח מסירות הרכב כדי לראות איך דגם בודד מהקבוצה הזו מכר בשנה שעברה כפליים ואף יותר משלושת מובילות קבוצת המשפחתיות הגדולות גם יחד - מספיק מבט על מגרש החניה הקרוב אליכם.
למה זה מעניין? לא בגלל המספרים, אלא אם כן אתם בעלי מניות בחברות הרלוונטיות, זה מעניין בגלל המשמעות. המשמעות שכיום אל מול החיבה והתיאבון האדיר לג'יפונים וההיצע שלהם, על מנת להצליח משפחתית גדולה צריכה להיות מצוינת, לא טובה מצוינת.
עוד בנושא:
10 עובדות מעניינות על מיכאל שומאכר
נחשף מאזדה CX-5 עם רענון היקפי. מה בתפריט?
מה הפרימיום? איפה הפלוס?
מאזדה 6 הנוכחית שהוצגה בשנת 2012 וקיבלה מתיחת פנים באמצע 2015 קיבלה עוד טיפול ועדכון לקראת 2017. בעיצוב החיצוני כמעט ולא נגעו וטוב שכך. אמנם עיצוב חיצוני הוא סובייקטיבי לחלוטין, אבל יש דברים שפשוט עובדים העיצוב של ה-6 הוא אחד מהם. 487 הס"מ שלה מפגוש לפגוש הם משחק עדין מאוד של כוח ואלגנטיות. ברמת האבזור פרימיום פלוס היא נועלת גומי ברוחב 225 עם חתך 45 נמוך למדי על חישוקי 19 אינץ' ענקיים, כי לעזאזל הנוחות ומחירי הצמיגים העיקר המראה.
אחרי היכרות סטטית מהירה עם מערכות הבטיחות שנוספו לה כמו סיוע הבלימה שהטווח שלו עלה מעד 30 קמ"ש ל-80 קמ"ש וזיהוי הולכי רגל, האטה ובלימה אוטומטיות עד מהירות 160 קמ"ש, התראה ותיקון סטייה מנתיב, התראת עייפות ותאורת לד אדפטיבית (זו האחרונה ותיקון הסטייה רק בפרימיום פלוס), אני מתיישב ומתחיל להתעסק עם תא הנוסעים, כמו ברמת הגימור פרימיום, גם בפלוס המושבים הם חשמליים עם זיכרונות, רק שכאן עם מצופים בעור נאפה, את פאנל הפלסטיק בדשבורד ובדלתות מחליף אלומיניום מוברש ודיפוני העור הבהיר שוברים את העיצוב הדי רגיל של סביבת הנהג.
במרכז מתנוסס מסך ה-MZD קונקט החולש על פחות או יותר כל פונקציה של תפעול הרכב. החל במערכת הניווט, שמע, תפריטי צריכת דלק וההגדרות. כולם נשלטים מהחוגה המרכזית בדומה מאוד למערכת ה-i דרייב בב.מ.וו. גרסת הפרימיום פלוס משתמשת במערכת שמע של BOSE בת 11 רמקולים זה לא עוזר הרבה כשהילדות מתעקשות לשמוע את שיר הנושא של לשבור את הקרח שוב ושוב, בטח לא את החדשות ברדיו אבל נו, שיהיה.
המרווח מלפנים טוב מאוד והמושבים נוחים, אם כי בפרק הנהיגה הנמרצת חסרה הייתה תמיכת צד לגוף. מאחור תמצאו יציאות מיזוג ותאורה אישית, מרווח הרגליים טוב גם למבוגרים, אבל הגג המשתפל מוקדם לטובת הצללית הספורטיבית לא עושה חסד עם אנשים הגבוהים מ-1.75 מטר, גם בכניסה וגם בישיבה בפנים, אבל לא רק, גם חגירה במושב בטיחות מצריכה רכינה מעט מוגזמת פנימה, כך שאחרי הכל, יש משהו בבחירה בג'יפונים, לפחות בהיבט הזה.
תא המטען של תצורת הסדאן מכיל 429 ליטרים, שקע V12 יש רק בתצורת הסטיישן (שאינה נמכרת ברמת הגימור הזו), הפתח שלו צר ויחד עם סף הטענה גבוה ובלי התקני עיגון הוא אולי עמוק, אבל יכול היה להיות שימושי הרבה יותר.
בעיר ובכפר
התחלת התגלגלות עירונית עם המאזדה 6 מגלה מכונית שקטה; הבולמים עובדים יפה מאוד על רוב השיבושים ורק בחריצי אספלט או פסי האטה גרועים במיוחד החתך הנמוך של הצמיגים מעביר טלטלה קלה לתא הנוסעים. קורות A העבות והזווית החדה שלהן גוזלות טווח ראיה לא מבוטל וצריך להתרגל להזיז את הראש ולהציץ סביבן. מערכת העצור-סע שמדוממת את הרכב בעמידה שבדרך כלל מוציאה ממני קיטורים, היא דווקא מהסוג שאני מחבב, מכיוון שהיא רגישה ללחיצה על הדוושה. בניגוד לאלו המדוממות בכל עצירה (ולפעמים מעשה שטן גם לקראת עצירה) היא תותיר את המנוע פועל באם עוצמת הלחיצה מתונה ותדומם אותו רק עם לוחצים עד הסוף. בניווט החוצה מהעיר אני עושה שימוש בתצוגה העילית שבנוסף למהירות הרכב, המהירות המותרת, התראת קרבה לרכב מלפנים ובקרת השיוט אם הופעלה, הוא מציג גם את נתוני מערכת הניווט בצורה גרפית פשוטה ויעילה. רק דבר אחד קטן נשגב מבינתי למה אי אפשר לקפל את כל היופי הזה, לא כולם אוהבים להרגיש כמו טייסי 35-F עם כל הנתונים האלו מול העיניים.
כבר בעלייה לכביש המהיר ולחיצת הדוושה, מנוע ה-2.5 ליטר סקייאקטיב מאותת על האופי של המכונית הזו. לצד משיכה טובה לאורך קשת הסל"ד יש לו גם צליל בשרני ואפילו ספורטיבי. תאוצות הביניים מהירות ואת 192 הסוסים שלו מעבירה לגלגלים הקדמיים תיבת הילוכים פלנטרית יעילה בנהיגה יומיומית. עם קביעת מהירות השיוט ונעילת הבקרה המכונית שומרת על מרחק קבוע מהרכב שלפני עד מהירות פקקים של כ-25 קמ"ש אז היא מודיעה כי האחריות עוברת אלי. למרות שהמכונית שקטה בסך הכל, על מקטעי סלילה שאינם חלקים וחדשים רעשי דרך לא מעטים חודרים לתא הנוסעים - התשלום על הצמיגים נמוכי החתך.
הכבישים המנהלתיים מפנים את מקומם לפיתולים המטפסים לגלבוע המוריק. הדרך למעלה היא הזדמנות למתוח את השרירים של המנוע ולגלות שהוא נשאר גמיש ונמרץ גם בחלק העליון של סיבובי המנוע ממש עד לקו האדום. כאשר מתג מצב הספורט נלחץ תיבת ההילוכים שומרת על ההילוכים ממש עד הקצה ולא ממהרת להעלות אותם גם בין פניות.
אחת הסיבות העיקריות לעדכון הנוכחי היא הוספת מערכת ה-G-Vectoring Control שמבטיחה לשפר את יציבות המכונית בפניות. מבטיחה ומקיימת. בדומה למערכות ובקרות דומות גם כאן הרעיון הוא לשפר את יציבות המכונית בפניות ובתמרוני חירום. בניגוד לבקרות אחרות, הגישה כאן היא שונה מאוד. בעוד בקרות אחרות מתערבות רק בזיהוי אובדן אחיזה או תחילת החלקה, ואת התיקונים מבצעות באמצעות המנוע והבלמים, ה-GVC היא חלק בלתי נפרד מהנהיגה. היא עושה שימוש בנתוני זווית ההפניה של ההגה כדי לאותת למערכת שהנהג פונה, בשלב הזה המערכת מפחיתה את הכוח המועבר לגלגלים הקדמיים ובכך למעשה מעבירה משקל קדימה לגלגלים הפונים (חשבו על תנועת הגוף שלכם קדימה בזמן הרפיה מדוושת הגז) ומשפרת את האחיזה שלהם. בהמשך העיקול, עם התייצבות המכונית היא מאפשרת למנוע להעביר יותר כוח כדי לאזן את חלוקת המשקל גם לחלק האחורי. במילים אחרות המערכת הזו עושה בעצם מה שנהג טוב אמור לעשות בעצמו לנהל את העברות המשקל של המכונית בפניה כדי לשפר את ההיגוי והאחיזה.
בפעמים הראשונות קשה להבחין באופן הפעולה שלה. כדי ממש להרגיש אותה עושה את זה אני צריך ממש להכריח את עצמי לנהוג "לא נכון" ואז זה בהחלט מורגש. גם כאשר דוחפים את המכונית עוד ועוד אל המגבלות המערכת מרסנת משמעותית ולעיתים אפילו מבטלת כל זכר להעברות משקל פתאומיות. זה בעיקר מתבטא בזנב שנטוע היטב באספלט. את מרבית הניסיונות לערער את המערכת היא הודפת בנימוס יפני מאופק. לגבי התוצאה אין וויכוח המערכת הזו הופכת גם נהג ממוצע לכזה שיוכל לצלוח כביש מפותל מהר יותר, אבל בעיקר בטוח יותר. בעוד את הנהג המיומן היא לא תטריד כי הוא בעיקר יעבוד יחד איתה ולא נגדה. אז כן, למי שמבקש לכשכש את המכונית הנה והנה ונהנה מזה זה עלול לאכזב, אבל ברגע שיחזור לנהיגה הנכונה הוא יגלה מכונית הדוקה, מדויקת ומאוד מהנה למרות הגודל. מה שכן, ההיזון שגם ככה חסר בהגה המתוגבר חשמלית, מאולחש עוד יותר על ידי מערכת ה-GVC שלא תמיד ברור איפה העברת המשקל בבלימה מסתיימת ואיפה מתחילה פעולת המערכת.
דווקא על רקע ההצטיינות של השלדה שלה וכיול המתלים המצוין בלטו הבלמים שאמנם לא איבדו עוצמה או דעכו אבל הריח החריף שעלה מהם בסיום הקטע הדינאמי לא הותיר מקום לספק הם עובדים קשה כדי לעמוד בקצב שלה.
למרות השימוש במערכת בלימה רגנטיבית האוגרת אנרגיה בבלימה לשימוש מאוחר יותר ואמורה לסייע בצריכת הדלק בשל הפחתת נטל הטעינה, בסיום ימי המבחן בשימוש מגוון של נהיגה תובענית והתנהלות רגילה, עמדה צריכת הדלק על 10.5 ק"מ לליטר. לא נתון גרוע כלל למכונית גדולה עם מנוע 2.5 אטמוספרי, אבל גם לא מאוד חסכונית.
מקום משלה במגרש
בחזרה לפתיח. היום כדי למכור משפחתית גדולה היא צריכה להציע ערך מוסף של ממש. בחוד הקבוצה נמצאות סקודה סופרב המרווחת, פולקסוואגן פאסאט האיכותית, יונדאי סונטה הייבריד החסכונית וגם מאזדה 6. לכל אחת מארבע המכוניות המצוינות האלו יש את הנישה שלה ואת המענה להעדפה או צורך.
הגלגול העדכני של מאזדה 6 מציב מכונית שהיא עדיין מלכת היופי של הקבוצה - איכותית, בנויה היטב, מהנה לנהיגה ועכשיו גם עם מעטפת בטיחות מתקדמת טובה מאוד. בהתייחס לגרסה הנבחנת, רמת פרימיום פלוס כבר לא זולה, נכון ש-196 אלף שקלים הם לא מעט, אבל נסו לאבזר ברמתה את המתחרות ותגלו שחלקן לא מציעות חלק מהמערכות שלה (וגם היא לא את חלק משלהן) אבל בכל מקרה, אתם נמצאים כבר 25 ו-30 אלף שקלים מעבר ל-196 אלף השקלים שלה.
האם יש לה מקום? כנראה שכן, בשנה שעברה כשליש ממכירות הדגם (461 מתוך 1176) היו של רמת הגימור פרימיום שעלותה 186 אלף שקלים, כך שכנראה גם לגרסת הפלוס המאוד מפוארת יימצאו קונים שדווקא בה ימצאו את הערך המוסף שלו זקוקה משפחתית גדולה כדי לשרוד בשוק הרכב הנוכחי.
על הצד הטכני:
מאזדה 6 סדאן, 2.5 ליטר, פרימיום פלוס
מנוע, הנעה בנזין, קדמית
נפח (סמ"ק) 2,488
הספק/סל"ד 192/5,700
מומנט/סל"ד 26.1/3,250
תיבת הילוכים אוטומטית, 6 הילוכים
מידות
אורך (ס"מ) 487
רוחב (ס"מ) 184
גובה (ס"מ) 145
בסיס גלגלים (ס"מ) 283
תא מטען (ליטרים) 429
משקל (ק"ג) 1,543
מתלים, בלמים, צמיגים
מתלים קד'/אח' מק'פרסון/רב חיבורי
בלמים קד'/אח' דיסק מאוורר/דיסק
צמיגים 225/45 19R