תקציר הפרקים הקודמים:
סיטרואן קקטוס, הקרוסאובר/משפחתית קומפקטית/שונות עם מנוע הטורבו ותיבת ההילוכים האוטומטית שהגיע למערכת למבחן ארוך טווח היה כלי רכב שמצא חן בעינינו עוד בנהיגה הראשונה בו. אז אחרי הסקירה הראשונית שלו, התפנינו לנהוג בו ועשינו בו שימוש כמכונית המשפחתית ומכונית הליווי של חברי המערכת.
תחילה עדכון וממצאים. הקקטוס שהגיע אלינו עם 4,347 ק"מ עומד כבר על 12,973 ק"מ בשימוש בן כמה חודשים. מבחינת הרכב עצמו הכל תקין, עובד, בבדיקות השמן השגרתיות נראה כי המפלס יציב כך שמהבחינה הזו אין לנו ממש חדשות. גם תא הנוסעים רענן, אין תלונות, קרקושים או צקצוקים. שתי הנקודות היחידות נוגעות למערכות בהתקנה המקומית ובהן ניגע בהמשך.
צלקת זעירה על חיפוי ה-airbumps החיצוני הוא עדות יחידה לפתיחת דלת אלימה של מכונית שכנה באחד הימים. אלמלא הפיצ'ר המדליק הזה, כנראה שהייתה נשארת שם מזכרת בדמות שקע קטן ומרגיז.
מבחינת צריכת הדלק, אנחנו ממשיכים לשמור על ממוצע דומה לזה שרשמנו בדיווח הקודם 12.9 ק"מ לליטר בתוואי נהיגה עירוני ופרברי עמוס בצורה בינונית של גוש דן בואך כביש 5 לכיוון מזרח. בנהיגה מודעת חסכונית גם רשמנו 14.9 ליטרים יפים מאוד. מכל מקום בדיווח הבא נקיים את הנסיעה הקבועה לאילת ומשם נדווח על צריכת הדלק בשיוט ארוך טווח בין עירוני.
בשאר הזמן זהו אותו כלי רכב שעדיין עושה חיוך בכל פעם שרואים אותו בחניה וכן התוודענו למנהג של בעלי קקטוס לנופף לשלום זה לזה במפגשים בכביש. הוא נוחו בעיר ומחוצה לה, מנוע טורבו בן שלושה הצילינדרים ו-110 כ"ס מסדר לו קצב נאה, אם כי לא חורך אספלט ותיבת ההילוכים למעט קופצנות בהילוכים ראשון ושני פועלת טוב מאוד. מה עוד? כיבוי מערכת ה-START STOP כבר הפך להרגל שנעשה באותה אוטומטיות של חגירת החגורה. האופן בו הוא מתעורר מזכיר חייל בטירונות שמגלה את הסמל מעליו דקה אחרי שעת ההשכמה.
עידן המסכים
תרימו את הראש ותסתכלו סביב, סביר להניח שתראו את רוב האנשים סביבכם רכוני ראש על עבר המסך הנייד שלהם, מחליקים את האצבע לכאן ולכאן. גם בקקטוס עוברת השליטה ברוב מערכות המכונית למסך המרכזי. אמרו לנו שמתרגלים, אז אמרו, אנחנו לא התרגלנו. ריכוז השליטה ברוב המוחלט של מערכות הרכב במסך ואגב כך צמצום התצוגה בלוח שמול הנהג למינימום ההכרחי היא משהו שאנחנו לא מצליחים להתרגל אליו.
במכונית המבחן מותקנת גם מערכת TOUCH המוצעת על ידי
היבואנית בתוספת תשלום. המערכת מיישרת קו עם טכנולוגיית הקישוריות לרכב ועושה שימוש בכרטיס SIM לתעבורת נתונים ויצירת קשר עם מרכזי השירות והסיוע של היבואנית. בתחום הבידור היא מציעה גישה לכמות אדירה של תכני מוזיקה ושמע כולל מגוון עצום של תחנות רדיו אינטרנטיות, כך שכל חובבי מוזיקת העם הקרואטית יכולים להיות רגועים. מעבר למולטימדיה הוא מציע גם ניווט של WAZE דרך מסך המגע. המערכת עצמה טובה מבחינת הממשק וההתמצאות, מה שלא טוב בה זה האופן בו היא לעיתים מקרטעת במעבר בין התפקודים השונים שלה ובכך שעל גבי המסך שאמור לעשות עוד הרבה דברים אחרים כזכור "רוכבת" עוד מערכת אחת.
כך לדוגמה, אם אתם עושים שימוש במערכת הניווט ורוצים להציץ במחשב הדרך, לחיצה על כפתור מחשב הדרך תקפיץ את חלונית הנתונים למסך ותעלים אותה לבד תוך מספר שניות אבל את הדרך חזרה למסך עם מפת הניווט היא לא יודעת למצוא לבד וצריך לעזור לה. מעבר לזה נתקלנו גם כמה פעמים בקשיי התמצאות של מערכת הניווט שמיקמה אותנו בסטיות של כמה עשרות מטרים מהכביש, מה שגרר מדי פעם הוראות "בצע פניית פרסה" באמצע כביש החוף. בהיעדר חיישני חנייה מצלמת הרוורס שימושית מאוד. זה קורה לעיתים נדירות מדי מכדי שנוכל לקרוא לזה תופעה, אבל אחת לכמה זמן בשילוב להילוך אחורי המצלמה לא נדלקה והיה צריך לשלב שוב כדי שתפעל.
מצד ההגינות יצוין כי שתי נקודות הביקורת הללו נוגעות בעיקר למערכות נלוות שנוספו למכונית ואינן מקוריות וכן שמערכות מסוג אלו מתעדכנות תדיר.
מחוץ לקופסה ובתוך הקופסה
אחד הטריקים הראשונים שלומדים כאשר מתחילים לבחון מכוניות הוא להיכנס לתא הנוסעים ומייד לרוקן את כל תכולת הכיסים ולראות אם יש מקום לכל הפיצ'יפקס שאנחנו סוחבים איתנו. לא רק ריקון כיסים, אלא בכלל, ארגון של סביבת הנהג לשימוש במכונית. לקקטוס יש כמות סבירה של תאי אחסון, אם כי הגודל עצמו לא משכנע. אם אין לכם מתקן ייעודי לטלפון הנייד אתם תמצאו שהגומחה בתחתית הקונסולה המרכזית תעשה את העבודה כל עוד אין סיבובים חדים מדי בדרך אז הנייד הופך, ובכן, לנייד גם בתוך תא הנוסעים. מחזיק הכוסות מתאים לכוס קטנה או פחית משקה אנרגיה וזהו. בתא הרבוע הקטן לצידו יש מקום פחות או יותר לשלט החניה.
בקבוק שתיה לא גדול נכנס לתא הצד שבדלת. תא הכפפות בנפח סביר והמבנה השטוח והרבוע שלו נוחים מאוד לשימוש, כמו גם ההברקה הסיטרואנית של פתיחה שלו כלפי מעלה, בניגוד למכוניות אחרות בהן דלת התא צונחת למטה. המיקום הזה מתאפשר בזכות התקנת כרית האוויר לנוסע מעל השמשה הקדמית. משענת היד תכניס עט, חשבוניות דלק, כרטיס יציאה מחניונים ודברים דומים, אבל לא באמת אחסון של חפצים. בגב המושבים הקדמיים שני כיסים תקניים לספרים של הילדות מאחורה ובדלתות האחוריות יש תא קטן עליון ותא תחתון שגם בו ניתן לשים בקבוק שתייה אישי.
תא המטען עם 348 ליטרים עמוק מאוד והאמת שהופתעתי מאוד כמה ציוד אפשר להעמיס בו עם הסרת המדף העליון. בעיקר בשל מבנה רבוע ויעיל מאוד מבחינת ניצול הנפח שלו. ציוד של זוג פלוס שני צאצאים לארבעה ימים נכנס שם בלי בעיה. אבל אם אתם גם לוקחים אתכם את הכלבים או מצרפים אוהל וציוד קמפינג נלווה, כנראה שלזה כבר לא יהיה מקום.
עיסוק מרכזי
נהוג לראות בקקטוס מעין יורש רוחני מודרני לדה-שבו האייקונית. מסופר כי התבחין בו התבקשה לעמוד המכונית ההיא היה הובלת זוג איכרים על מרכולתם בשדה חרוש מבלי לשבור את הביצים. אמנם לא בדקנו את עניין הנסיעה עם ביצים על שדה, אבל אם נתרגם את זה למטלות של המאה ה-21 הובלת זוג בני מעמד הביניים על יוקר מחייתם בכבישי ישראל הקקטוס עושה את העבודה. דיברנו בעבר על נוחות הנסיעה המצוינת שלו וכן על המושבים הקדמיים שלו, אבל גם כאשר צריך להסתובב איתו בעיר הצפופה הוא עושה עבודה טובה מאוד. כושר התמרון שלו בהחלט מניח את הדעת, וממושב הנהג קל מאוד להבין היכן מסתיים החרטום כדי לנווט אותו החוצה ופנימה מחניות. כניסה איתו ברוורס דורשת פרק הסתגלות לעבודה עם המצלמה, אני הייתי ממליץ גם על התקנת חיישני רוורס למי שלא מסתדר רק עם חיווי ויזואלי.
כאמור, בדיווח הבא נספר לכם על החוויה של נסיעה לאילת עם הקקטוס ארוך הטווח ובדיקה מדוקדקת של צריכת הדלק.
