פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      היינו פה: תבעו את המשטרה לאחר שהמכוניות נגנבו פעמיים

      שני כלי רכב שנגנבו אותרו בסמוך לבית בעליהם. המשטרה הגיעה למקום לבדוק שלא מדובר באירוע חבלני, אך השוטרים עזבו את המקום והמכוניות שוב נגנבו. תביעה הוגשה נגד המשטרה אותה הם דחו והטילו אחריות על הבעלים. כב' השופטת אשרית רוטקופף: "קשה ליתן כל אמון בגרסת השוטר"

      היינו פה: תבעו את המשטרה לאחר שהמכוניות נגנבו פעמיים

      (בסרטון: פריצה למרצדס ב-60 שניות)

      אם ובנה, ששני כלי הרכב שלהם נגנבו גילו תושייה ולאחר חיפוש נרחב שערכו באזור מגוריהם, איתרו את הרכבים, דווקא במקום הכי פחות צפוי - ממש בקרבת הבית. ברכבים ניכרו פגיעות ובשמחה מהולה בעצב הם פנו למשטרת ישראל וזו מצידה שלחה חבלן במטרה לערוך בדיקת מז"פ. אך הדקות עברו, והבדיקה לא בוצעה. השניים, טרוטי עיניים, התחננו כי יאפשרו להם לשוב לביתם עם הרכב אך המשטרה התעקשה; בלי בדיקה הרכב לא זז מילימטר. בחוסר ברירה הם המתינו דקות ארוכות במהלכן הפצירו בשוטר כי יאפשר להם לסיים את הסאגה הזו אך במקום לגלות התחשבות, או לכל הפחות להרגיעם, הם נתבקשו על ידו לעזוב את המקום בטענה כי בקשותיהם מפריעות לו במילוי תפקידו.

      כמו אזרחים טובים וממושמעים הם אכן עזבו את המקום. לא לפני שקבלו הבטחה מהשוטר כי יפעל ליצור עימם קשר לאחר הבדיקה. אולם, איש לא טלפן אליהם ומשהבינו כי איש גם לא מתכוון לעשות כך הם חזרו למקום בו נמצאו הרכבים ולתדהמתם - הם נעלמו. לתומם הם חשבו כי הרכב נגרר לצורך ביצוע בדיקה מקיפה, אך בירור קצר העלה כי הרכב נגנב שוב. ממש מתחת לאפם של השוטרים. חיפוש נוסף שנערך הסתיים במציאת הרכב בסמוך לאריאל, אולם הפעם הם אותרו במצב של אובדן גמור ("טוטלוס").

      פריצה למכוניות (ספק 500 , פוינטר)
      רכב שנגנב (צילום אילוסטרציה: פוינטר)

      פגיעה בפרנסה

      אחד מהרכבים שנגנבו היה רכב עבודה, עמוס בכלים ששימשו את התובע ואביו בתחום השרברבות. הנזק המצטבר שנגרם להם בשל גניבת הרכב הגיע לסכום של 147,067 שקלים. לאור נסיבות גניבת הרכב ובטענה כי מחדלי השוטרים בהפקרת הרכב הם שהביאו לגניבתו - הוגשה תביעה לבית משפט השלום בפתח תקווה שכוללת גם את נזקי הרכב הנוסף.

      במהלך הדיון הציגה המשטרה גרסה שונה לאירועים. על פיה, השוטרים הגיעו למקום והזמינו בדיקת חבלן וטכנאי מז"פ לשני הרכבים. בשלב מאוחר יותר הגיע החבלן ולאחר שביצע בנוכחות בעלי הרכב או מי מטעמם בדיקה לשני הרכבים, לא הראו תוצאות הבדיקה על חשד בהיבט הפחע"י. טכנאי המז"פ מסר כי הוא יתעכב על רקע עומס באירועים. המשטרה מציינת כי בעקבות אירועים אחרים אליהם נקראו השוטרים פנה השוטר לבעלי הזיקה לרכבים שנכחו במקום והורה להם לקחת אחריות על הרכבים עד לבוא טכנאי המז"פ. רק לאחר שווידא השוטר כי התובעים אכן לוקחים אחריות, עזבו השוטרים את המקום. טכנאי המז"פ לא הגיע בסופו של יום, ובשלב מאוחר יותר של אותו יום, הוגשה תלונה על ידי התובע 1 על גניבת הרכבים.

      אילוסטרציה של שופט בבית המשפט (ShutterStock)
      בית המשפט יקבל את גרסת השוטרים? (אילוסטרציה: Shutterstock)

      בית המשפט סרב לקבל את טענות המשטרה וקבע כי יש לאמץ את גרסת התביעה לפיה עזיבת התובעים את מקום הימצאות הרכבים הייתה רק לאחר שנאמר להם על ידי השוטר שייצור קשר לכשתסתיים בדיקת המז"פ, כאשר היה ברור לאחרונים שהשוטרים לא יעזבו את המקום עד לאחר ביצוע בדיקת המז"פ האמורה ועדכונם על כך.

      כב' השופטת אשרית רוטקופף מתחה ביקורת חריפה על המשטרה. המילה משקר לא נכתבה מפורשות, אך הדברים משתמעים מכך: "קשה ליתן כל אמון בגרסת השוטר לפיה הוא העביר לנוכחים את האחריות על הרכבים עד לבואו של המז"פ". עוד קבעה השופטת כי המשטרה, בדומה לרשויות ביצועיות אחרות של המדינה, חבה בחובת זהירות כלפי הציבור במסגרת הפעלת סמכויותיה ומילוי תפקידיה השונים לאכיפת החוק. בתוך כך היא הוסיפה כי "בחינת התנהלות השוטרים אינה יכולה לטעמי להותיר כל ספק בעניין הפרת חובת הזהירות המוטלת".

      עוד אמרה, כי "מקום בו השוטר היה מודע היטב לכך שעזיבתו את מקום הימצאות הרכבים תביא לידי כך שהם ייוותרו ללא כל השגחה, ובפרט מקום בו עסקינן ברכבים שנפרצו זמן קצר קודם לכן - היה בכל אלה כדי להבין כי אותם רכבים הינם "מועדים לפורענות", וניתן וצריך היה לצפות את רמת ההסתברות לגניבתם פעם נוספת שהייתה רמת הסתברות גבוהה בנסיבות".

      כספי הנזקים

      לפיכך בסופו של יום ולאחר שנתגלו מחלוקות בין הצדדים בנוגע לשווי הציוד והרכבים שנגנבו, נקבע כי הפיצוי יעמוד על סך כולל של 71,413 שקלים, כאשר בנוסף, תשלם המשטרה שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 שקלים וכן בהוצאות משפט שהוצאו בפועל.

      עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת נזקי רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין: "חוק הנזיקין האזרחיים קובע את גבולות האחריות הנזיקית של המדינה וכך, המשטרה, כמו כל גוף שלטוני, אחראית על מעשיה. כלומר היא צריכה לצפות ששימוש או אי-שימוש רשלני בכוחותיה עשוי לגרום נזק לאזרחיה. בתוך כך יש לזכור, כי המשטרה הינה גוף ביצועי , עליו מוטל עומס רב והיא נדרשת לתפקד תוך מגבלות תקציב וכוח אדם, שמאלצים אותה להגיב תוך קביעת סדרי עדיפויות ומתן קדימות לטפל באירוע כזה או אחר. לצורך בחינת מידת הרשלנות אם בכלל שמוטלת על המשטרה, יש לבחון את נסיבותיו המסוימות של המקרה.

      עוד אומר ורשה, "באופן עקרוני, יש לצפות מהמשטרה שתעניק הגנה ראויה לרכוש פרטי, תוך שימוש באמצעים העומדים לרשותה. קיים סטנדרט מסוים שהיא צריכה לפעול על פיו ובית המשפט יבחן האם המשטרה פעלה בנסיבות העניין באופן סביר. בית המשפט בוחן האם המשטרה היתה יכולה וצריכה לצפות כי לאור מעשיה או מחדליה הרשלניים, ייגרם לתובע הנזק אותו ספג בפועל. ככל שיוכח כי כך הדבר, הרי שמוטלת עליה חובת זהירות ובמידה והפרה חובת הזהירות ובשל כך נגרם לאזרח נזק- תקבע רשלנות המשטרה".