המשמרת שלי עם קוגה נפלה עליי בתקופה של סידורים ונסיעות מנהלתיות לרוב, כך שציפיותיי התמקדו בעיקר בביצוע משימות טכניות. עם הנעת 2X4 לא ציפיתי מהקוגה ליכולות שטח וכבר מזמן הבנתי שביצועיהם הספורטיביים של קרוסאוברים לא יזילו ריר משפתיי, אלא אם הם בסקאלה של 300,000 שקלים ומעלה... אז הקוגה לא אמור להיות חורך כבישים ספורטיבי אבל היי - הוא ממש הפתיע אותי!
- פורד קוגה במבחן ארוך טווח: יוצאים לדרך
במבט ראשון
אני רוצה לחדד קצת את עניין ההופעה החיצונית - כאשר אתה מתבונן בגרסה עדכנית של קוגה אתה רואה קרוסאובר נעים לעין, מעוצב בקווים המקובלים בסגמנט; לאחר מתיחת הפנים של 2017 הפנסים מגולפים כראוי, הגריל הקדמי משדר עוצמה והמידות ראויות, אבל משהו אינו פוגע לך בלב. אולי חסרה כאן נגיעה אחרונה של מעצב שיחבר את כל המכלולים, למראה הומוגני ואמוציונאלי יותר? בכל מקרה זה קרוסאובר נעים למראה, מוגבה כהלכתו, אין התאהבות סוערת אבל גם אין תלונות. זה יכול היה לעבוד בפלח שוק רגוע יותר אבל עם 3008, טוסון, סיאט אטקה, טיגואן ופורסטר הנושפים בעורפך, התחרות קשה ועדכנית.
כאשר נכנסים אל תא הנוסעים, אנו נקלעים לעולם פחות עדכני, עם חומרים בסיסיים ועיצוב מוזר של הקונסולה המרכזית. תא הנוסעים אינו נקי ואלגנטי כמקובל היום, החומרים בסדר אם כי לא יצירתיים, האלמנט החובק את מסך המולטימדיה מוזר למראה. בינינו? שום דבר אינו ממש מעצבן, שום דבר לא נעים ולעומת זאת - הנדסת האנוש היא במיטבה!
נכון שלוח המחוונים אינו משובב את העין עם המחוונים הכחולים, ומכלול המולטימדיה המוזר למראה. אבל הכול נוח ואינטואיטיבי לתפעול, עם מתגים פיסיים נוחים וברורים, ממוקמים היטב, תענוג לאצבעות. מסך המולטימדיה מעוצב בענייניות נטולת חן, אבל הוא נוח וברור לתפעול. בהשוואה עם הפירוטכניקה של 3008 למשל, הוא נראה כמו מסך DOS של מתכנתי מחשב; אבל המערכת של קוגה ברורה ומדויקת, מגיבה היטב למגע אצבעותייך. ללא ספק זו מערכת שביצועיה טובים בהרבה מהופעתה החיצונית.
במבט שני
אז באולם התצוגה הקוגה אינו במיטבו, אבל התמונה משתנה לחלוטין כאשר יוצאים אל הכביש. מנוע ה-1.5 ליטר טורבו מספק 182 כוח סוס, עם 24.5 קג"מ בתחתית סקלת הסל"ד; משודך לתיבת 6 הילוכים הוא עושה עבודה טובה בהסעת המסה קדימה, 9.9 שניות מאפס ל-100 עד 200 קמ"ש מרביים. זה לא הופך אותו לחורך צמיגים מקצועי, אבל הוא זריז פי כמה ממובילי הקטגוריה בעלי המנועים האטמוספריים, כולל גרסאות ה-2.0 ליטר.
- כמה אוכל? יורדים לאילת עם פורד קוגה
הקוגה קל רגליים, נותן הרגשה של כוח זמין ובשרני ביחס לקרוסאובר. בתאוצה חזקה מעמידה מופיעה 'לחימת הגה', תופעה שכבר אמורה הייתה להיעלם ממקומותינו, אבל היא כאן. בכלל לא נורא, לפעמים אפילו משעשע. פחות משעשעת היא תצרוכת הדלק, כ-10 קילומטר לליטר על פי מדידות קינן - זה לא מהטובים בקטגוריה. הוא גם לא השקט ביותר בסגמנט, ובמהירות של מעל 100 קמ"ש חודרים רעשי כביש ורוח.
הפתעה טובה עוד יותר מגיעה מכיוון מערכת המתלים. עם צמיגי 235 בחתך 50 (ספורטיבי מדי לטעמי) הקוגה נוטה להתרסק על גדודיות ומפגעי אספלט, אבל בסך הכול - מערכת המתלים שלו טובה בהרבה מהמקובל בקטגוריה. הקוגה מבודד אותך מרוב שיבושי הכביש, סופג בקלות קמטי אספלט ומאפשר בליעת קילומטרים נטולת הפרעות. הוא נוח בהרבה ממתחריו הקוריאניים, למשל, ויהיה נעים יותר מרוב האירופאים.
פורד קוגה הוא רכב וותיק ואנונימי למדי, קל לדלג עליו כאשר בוחנים את מבול הקרוסאוברים המציף אותנו, אבל הוא בוודאי שווה מבט שני ושלישי. בעלי משפחות ונהגים המעריכים יכולת דינמית טובה, יימצאו הרבה מה לאהוב בו. את ביצועי המנוע ואת נוחות הנסיעה תקבלו כבר ב-144,000 שקלים, את רמת האבזור תוכלו לקבוע בעצמכם, על פי התקציב.