נהיגה ראשונה: דאצ'יה לוגאן MCV סטפווי - משפחתי בזול

התרגלנו, אין מה לומר, פשוט התרגלנו. נסו לקלוט את הבעת הפנים של אורח מחו"ל כאשר תספרו לו שבישראל המשפחתית האוטומטית העממית הממוצעת עולה סכום זהה לזה של ב.מ.וו סדרה 3 או שברולט טראוורס והונדה אקורד בארצות הברית. המצב לא שונה משמעותית גם מול אירופה.

התרגלנו כבר שכאשר זה מגיע למכוניות המדינה שולחת את היד שלה עמוק מאוד לכיס שלנו ואני לא רוצה לכתוב לאן עוד, אתה בטח יכול לדמיין. זה לא עניין של ממשלה זו או אחרת או מפלגה מימין, מהאמצע או משמאל. זה עניין פשוט של הרבה מאוד כסף שהמיסוי על רכב מכניס למדינה, לכן היא גם תדאג להשאיר אותנו כבולים לרכב הפרטי ככל האפשר. לא תכשיר מערך תחבורה ציבורית, לא תעודד דו גלגלי או נסיעה שיתופית וכן הלאה.

לכן, במר נפשו הקצה בסבסוד מגזרים, תיאטרון אליטיסטי, כדורגל מחפיר, חרדים ובמגזר המיסטי או סתם חברי כנסת סלפיסטים - מתנחם מר ישראלי בקניית מכוניות זולות ככל האפשר, וכאשר מחפש מר ישראלי את האיזון בין מכונית זולה לתמורה, ויש הרבה כאלו, סוכנות של דאצ'יה היא בבחינת תחנת חובה בדרך.

הכירו את דאצ'יה לוגאן MCV סטפווי, אם מכוניות היו מתומחרות על פי אורך השם שלה, היא הייתה יקרה מאוד. אבל בואו נפרק אותו, ואני מבטיח לכם - הכל יהיה ברור מאוד. דאצ'יה - מותג הלואו קוסט של רנו-ניסאן, לוגאן - הכינוי לגרסאות המשפחתיות על בסיס הסנדרו, MCV - השם של תצורת הסטיישן של הלוגאן, סטפווי - הכינוי לגרסאות עם איפור ה"שטח" של דאצי'ה. נכון שהכל ברור יותר? זו למעשה גרסת כמו שטח לסטיישן הקטנה של דאצ'יה.

עיצוב חיצוני:
המראה החיצוני, ככל אחיותה למותג בעיקר גורם לחשוב שלהיות מעצב בדאצ'יה זו העבודה הקלה ביותר בעולם. היא מתקרבת לכינוי "סביר" ולא מלמעלה. מקרוב רואים את המקומות שמהם מתחיל לצמוח הפער בינה לבין מכונית איכותית. רווחים לא מוסברים בגומי בקורות הקדמיות, או שהוא פשוט מפסיק באיזור מעל תא המטען. אבל בסך הכל מדובר בפשרות מתקבלות כאשר מדובר במכונית זולה.

תא נוסעים:
כאן תחושת ה"רטרו", ולא בקטע המגניב מתחילה כבר לבלוט. איכות החומרים בסיסית, פה ושם גימורי יציקה לא עשויים היטב, הפלסטיקה נוקשה וזה לא מפריע ברוב המקרים, אלא אם כן החלטתם לישון על הדשבורד. אבל זה מציק בטירוף כאשר זה קורה בדלת, בדיוק איפה שתניחו את מרפק שמאל. הגימור המבריק של החלק המרכזי בקונסולה אמור להיראות מודרני ויוקרתי, אבל הוא עושה את ההיפך הגמור, ורק ממחיש את הסביבה הבסיסית הכללית פה. לא קשה למצוא ברגים חשופים, ואת זה שהכפתורים פה הם ממחסן החלקים של רנו-ניסאן. המזגן המכאני יעיל מאוד, אומנם רועש בטירוף במצב המפוח המקסימלי שלו, ביחס לביקורת שהופנתה לעוצמת המיזוג של דאצ'יה בעבר - הוא עושה עבודה טובה מאוד. נכון שאין יציאות מיזוג לאחור, אבל בסך הכל מדובר בפשרות מתקבלות כאשר מדובר במכונית זולה.

הנדסת אנוש:
כאן העסק נהיה מוזר בהרבה אופנים שכבר חשבתי שלא נראה יותר. אלו דברים קטנים כמו פתח תדלוק שנפתח רק עם המפתחות של המכונית (הכי סובארו לאונה 88'), כיוון גובה מושב שצריך לקפוץ על הכסא כדי לכוון אותו, במקום ברז או ידית גובה רגילה. ההגה אינו מתכוון למרחק, תצוגת מחשב הדרך מוגבלת רק לנתון אחד כך שכדי לעבור בין תצוגת מהירות בקרת השיוט, לטמפרטורה, לשעון, לצריכת הדלק - תצטרכו ללחוץ על הכפור בכל פעם. מערכת השמע כאן מוותרת על מסך מגע עבור תצוגה פשוטה ותפעול כפתורים של פעם, מילא זה, אבל התצוגה לא קריאה בעליל באור יום עם תאורה פועלת. אבל בסך הכל מדובר בפשרות מתקבלות כאשר מדובר במכונית זולה.

אבזור:
ללוגאן MCV סטפווי רמת גימור אחת, לוריאט. הכוללת מעבר למינימום גם בקרת שיוט, מערכת דימום מנוע בעמידה, ציפוי עור להגה, חיישני רוורס, מסילות גג, פנסי ערפל, תאורת יום לד וחישוקי 16 אינץ' מפלדה, אבל די נאים. מבחינת בטיחות היא מיישרת קו עם אחיותיה לאולם התצוגה עם רף שהוא מתחת למינימום. 4 כריות אוויר, 3 כוכבים במבחן הריסוק האירופי ו-1 מערכת התראה על אי שמירת מרחק וסטייה מנתיב של "מובון" שדווקא עבדה יפה מאוד, מכילה גם תיעוד נסיעה ואפילו תזכורת נגד שכחת ילדים במכונית. בניגוד לסעיפים האחרים, כאן אני ממש לא יכול לכתוב "אבל בסך הכל מדובר בפשרות מתקבלות כאשר מדובר במכונית זולה".

מרווח ושימושיות:
הגבהת המכונית בכ-5 ס"מ מקלה על הכניסה והיציאה ממנה. למרות ההגה שאינו מתכוונן לעומק תנוחת הנהיגה די טובה והמושבים עושים את העבודה ברמה סבירה. תא המטען, שהוא השוס האמיתי פה גדול מאוד, עם פתח הטענה רחב ושימושי, יש גם נקודות עיגון וגם ווי תליה. עם השכבת המושב האחורי, מקבלים פה נפח העמסה ממש ממש גדול. אין על סטיישן בעולם. תאי האחסון לא רבים ולא גדולים מלפנים ונעדרים לגמרי מאחור. המרווח במושבים האחוריים טוב למדי, זה פחות בגלל 263 הס"מ בבסיס הגלגלים (שזה נתון יפה מאוד למכונית קטנה) ויותר בגלל ספסל אחורי קצר יחסית ומשענת גב זקופה בעלת מבנה לא נוח. הוא מכיל שני מושבי בטיחות בגודל מלא, או שלושה בני נוער לא מפונקים. אבל בסך הכל מדובר בפשרות מתקבלות כאשר מדובר במכונית זולה.

מנוע ותיבת הילוכים:
בחזית הלוגאן MCV סטפווי מנוע שלושה צילינדרים, טורבו, בנפח 898 סמ"ק. הוא מתעורר לחיים בטרטור ורעד, כאשר הוא חם נשאר רק הרעד. 90 סוסים יש לו ו-15.3 קג"מ. שמגיעים לידי ביטוי בעיקר בטווח של 2,500 ל-5,500 סל"ד שם הם מעניקים למכונית הקלה יחסית הזו זריזות. אבל החגיגות מסתיימות כאשר נכנסת לתמונה תיבת ההילוכים.

התיבה הרובוטית בעלת המצמד היחיד בעלת קצב העברת הילוכים איטי ותגובות איטיות עוד יותר. גם אחרי יותר מ-500 ק"מ לא הצלחתי להבין מתי היא מחליטה להוריד הילוך, להעלות הילוך או להישאר בהילוך הנבחר. משהו בהיגיון הפנימי שלה נע בין שעות פתיחה של דואר לשלט שאמור להבהיר מתי מותר ואסור לחנות ברחוב הזה. לא משנה עם מדובר בהעברת הילוך בעומס או בנסיעה רגועה - זה לא יהיה נעים, כולל נדנוד של המכונית. כמה פעמים גם נתקלנו בהתדרדרות של המכונית בזינוק בעליה, למרות שיש לה מערכת עזר לזינוק במדרון.

נקודה מוזרה נוספת נוגעת למהלך הידית שלה, אין כאן מצב P שנועל אותה, אלא רק הילוך קדמי, אחורי או ניוטרל, קל מאוד להשאיר אותה בהילוך אם מפספסים את מצב הניוטרל באמצע.

אבל בסך הכל מדובר בפשרות מתקבלות כאשר מדובר במכונית זולה.

ביצועים:
אתה לא מצפה להרבה ממנוע שלושה צילינדרים, 90 סוסים ותיבה רובוטית. אבל בכל זאת כאמור, בתחום היעיל שלו, המנוע מספק ביצועים טובים למדי. אבל לא מדובר במכונית זריזה מאוד. אפשר לשכוח מעקיפות ספונטניות ובעליות כדאי להצטייד באורך רוח וליהנות מהנוף. מה שכן, כל הקצב הנינוח הזה שלה משתלם בתחנת הדלק, למרות שלא ממש חסתי עליה ועל אף נהיגה נמרצת מאוד (אולי מדי) לפרקים, בסוף היום היא התעקשה לשמור על צריכת דלק של 14 ק"מ לליטר - טוב מאוד.

נחות והתנהגות:
הגבהת המכונית, השימוש בצמיגים בחתך מאוזן והמתלים הרכים שלה כמכונית שנועדה לצלוח מדינות מאותגרות תשתיות, מתחברים למכונית שמספקת נוחות נסיעה טובה מאוד בכל מה שקשור לשיבושים וספיגתם. בורות, חריצים, שברים, גלים, טלאים, מהמורות, סדקים, באמפים קטנים או בינוניים - בכל כך הרבה סוגי שיבושים נתברכה ארץ ישראל, ובכולם מטפלת המכונית הזו טוב מאוד ברמת הספיגה. בידוד הרעשים לא ברמה גבוהה, וזה בולט אם נוסעים מהר מ-120 קמ"ש או על כביש סדוק, שמכניס לתא הנוסעים רעש רב.

המכונית מתמרנת יפה בעיר, מרווח הגחון המוגבה וספיגת המהמורות מאפשרות לתקל מדרכות נמוכות בלי חשש, ואפילו להעפיל למקום חניה נחשק על שטח כורכר משובש קלות. מה שכן במהירות נמוכה ובתמרוני חניה ההגה כבד מאוד.

ההתנהגות מאוזנת, הבסיס פה טוב מאוד, אולי לא טוב מאוד ברמת הכיף, אבל בהחלט טוב מאוד מבחינת להשאיר אותה בתחום התנהגות בטוח וצפוי. זוויות הגלגול הגדולות שלה יספקו שפע רמזים לכך שאתה מגזים עם המהירות ומי שיהיה מספיק מטומטם להמשיך (לי מותר, אני רק בודק) יקבל תת היגוי. אבל בסך הכל מדובר בפשרות מתקבלות כאשר מדובר במכונית זולה.

בשורה התחתונה, דאצ'יה לוגאן MCV סטפווי, היא מה שאנחנו רגילים למצוא במכוניות החברה הזו. אין פה גימיקים יוצאי דופן, אף אחד לא מצפה מהמוצרים שלה לרגש או להעניק חווית משתמש מסעירה. הם באים ואומרים באופן הכי פשוט - אנחנו זולים ויעילים. על אלו תוסיפו את הידיעה שדפקנו את המדינה בתשלום מיסים נמוך יותר, אח, התענוגות הקטנים של החיים.

תמורת 83 אלף שקלים (או 84,200 לרכב המבחן בשל הצבע), היא סך הכל עונה על הצרכים של תחבורה בסיסית, נוחה ועם תא מטען ענקי ושימושי. מרווח הגחון המשופר שלה מאפשר אי אלו יכולות מעבר לכביש הסלול, אבל ההנעה הקדמית ותיבת ההילוכים שלה לא תומכים ברעיון. על אף מגרעותיה, בסך הכל מדובר בפשרות מתקבלות כאשר מדובר במכונית זולה.

אבל ההיבט הבטיחותי, עם ארבע כריות אוויר, כולן מלפנים, בלי שום מערכת אקטיבית אומרים שמבחינתי היא אולי תהייה רכב טכנאים מעולה למי שצריכים להעמיס ציוד ולרדת לשבילים, אבל בסוף יום העבודה, את המשפחה אני הייתי מסיע במכונית אחרת.

מנוע, הנעה:
בנזין, 3 צילינדרים, טורבו, קדמית

נפח - 898 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס) - 5,000/90
מומנט/סל"ד (קג"מ) - 2,250/15.3
תיבת הילוכים - רובוטית, 5 הילוכים

ביצועים
תאוצה 0-100 (שניות) - 11.1
מהירות מירבית (קמ"ש) - 170

מידות
אורך (ס"מ) - 453
רוחב (ס"מ) - 176
גובה (ס"מ) - 159
בסיס גלגלים (ס"מ) - 263
תא מטען (ליטרים) - 573
משקל (ק"ג) - 1,165

מחיר
83 אלף שקלים (בסיס) 84,200 (מבחן)