ממבחני ריסוק ועד למערכות חכמות: כך הפכה המכונית לבטוחה יותר

המכוניות הראשונות שנעו על דרכי העפר של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (כבישים? הם הגיעו הרבה אחרי...) היו מכונות מסובכות לתפעול, בעלות אמינות רעועה ודרשו מהנהג שלהן יכולות מוטוריות מפותחות תרתי משמע. על בטיחות אף אחד לא חשב כאשר האתגר הגדול הוא בכלל להניע את הדבר הזה.

למעשה, עד תחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת מעט מאוד מחשבה, אם בכלל הוקדשה לתחום הזה. גם כאשר הוצגו אמצעי בטיחות, הם היו זהים רק בשם שלהם לאביזרים שאנחנו מכירים היום אם בכלל. אחרי שסקרנו את ההתפתחות בתחום הבטיחות ברכב עד לשנות ה-50 של המאה ה-20, אנחנו ממשיכים את המסע שלנו באבולוציה של מערכות הבטיחות עד לימינו ועם מבט קדימה.

לפעמים רעיונות גדולים מגיעים מחוץ לתעשייה המקובעת והממוסדת, אקסקלסיור הייתה יצרנית אופנועים ובהמשך מכוניות מבריטניה, שאמנם לא הותירה חותם בדמות כלי הרכב שלה. אולם, העובדה שהיא הייתה חלק מקבוצה שכללה גם את Britax שייצרה חגורות בטיחות ועד היום פעילה בתחום כיסאות הבטיחות, הביאה אותה להציג את חגורת הבטיחות הנגללת. בניגוד לחגורות הקבועות, לחגורה הזו היה מנגנון שאפשר חופש תנועה של פלג הגוף העליון, אולם במקרה של משיכה חזקה, כמו בתאונה, היא הייתה ננעלת. יצרנית המכוניות עצמה הפסיקה את פעילותה שנה מאוחר יותר, אבל המנגנון הזה הפך לנפוץ ביותר בתעשייה.

כמו פיתוחים אחרים, גם המערכת הזו הגיעה למכוניות מעולם התעופה. המערכת שמונעת נעילת גלגלים בבלימה למעשה מאפשרת לנהג המכונית להמשיך לשלוט בהיגוי שלה גם תחת בלימה חזקה, ומבטלת את נעילת הגלגלים המובילה להחלקה של המכונית. הראשונה ליישם את המערכת הזו הייתה ג'נסן בגרסת ה-FF כפולת ההנעה של האינטרספטור. זו הייתה מערכת מכאנית בבסיסה אולם רק כעשור מאוחר יותר מרצדס הציגה מערכת אלקטרונית בעלת ארבעה ערוצים ל-ABS.

באיחור של שנתיים אחרי השוק האירופי, הממשל האמריקני מציב תקן מחייב ליצרניות הרכב. בין הרכיבים שהוא מחייב להתקין במכונית - מוט הגה קורס, פנסי איתות בצדדים, חגורות בטיחות בעלות שלוש נקודות עיגון ועוד.

בארצות הברית, מתחיל "מנהל הבטיחות בכבישים המהירים" ה-NHTSA לבצע מבחני ריסוק למכוניות ולפרסם את התוצאות. הבדיקה שכללה ריסוק חזיתי של המכונית כנגד מכשול במהירות של 56 קמ"ש (35 מיילים בשעה), תורגמה לניקוד בטיחותי אותה קיבלה המכונית וכונה NCAP, ראשי תיבות של New Car Assessment Program. מאז, הפכו מבחני הריסוק לאמת המידה לבטיחות שמציעה מכונית לנוסעים בה, מבוגרים וילדים וכן להגנה על הולכי הרגל.

למרות שכריות אוויר לא היו דבר חדש, בשנה זו מרצדס מציגה לראשונה את הפיתוח המשמעותי יותר במערכת הזו עד אותה עת. הייחוד של כריות האוויר עם מערכת ה-SRS היה שהן פעלו באופן המשלים את זה של חגורות הבטיחות. כך שעוצמת ומהירות הפתיחה של כריות האוויר לא היו שרירותיות, אלא מותאמות לעוצמת התאונה, מכאן מרכיב ה"ריסון". כיום, אלו כריות האוויר שנמצאות בכל כלי הרכב המודרניים.

עם החדירה ההולכת וגוברת של מערכות ממוחשבות וחיישנים לכלי הרכב, ניתן היה לרתום אותם גם לשיפור הבטיחות האקטיבית של המכונית. בשנה זו מציגות במקביל מרצדס, ב.מ.וו וגם טויוטה את בקרות המשיכה שלהן. בבסיס המערכת, חיישנים המזהים החלקה של הגלגלים בזמן האצה ובתגובה ריסון של כוח המנוע אל הגלגל המחליק, על מנת לאפשר לו להשיג אחיזה בקרקע.

שוב וולוו, היא זו שלוקחת את התעשייה קדימה בתכנון של מנגנוני בטיחות מתקדמים להגנה על יושבי המכונית. הפעם, על מנת להתמודד עם פגיעות צד, שהתבררו כמסוכנות אף יותר מפגיעה חזיתית. מערכת ההגנה של וולוו אפשרה לאנרגיה בזמן הפגיעה להתפזר על פני כל דופן המכונית ולא להתרכז בנקודה אחת וכך שיפרה את יכולת הספיגה של המכונית וההגנה על הנוסעים.

מערכת זו נחשבת לאחת המהפכות הגדולות בתחום הבטיחות האקטיבית, זו המבקשת לצמצם את הסיכוי לתאונה עוד בטרם היא מתרחשת. המערכת, שבשנה זו מוצגת על ידי "בוש" ומוטמעת במכוניות מרצדס. מורכבת מסדרה של חיישנים הנשלטים על ידי מחשב מרכזי ומחוברת לבלמי המכונית, מאפשרת למכונית לזהות ולתקן מצבים של החלקה מכיוון הנסיעה המבוקש.

על מנת להתמודד עם נהגים שאינם מכוונים את מראות הצד שלהם נכון או חוסר תשומת לב, וולוו מציגה לראשונה במכוניות שלה את מערכת ה-BLIS. המערכת עושה שימוש במצלמות הסורקות את השטח בצדדי המכונית ומתריעות בפני הנהג באופן חזותי ועל ידי צלצול במידה והן מזהות כלי רכב שנמצא ב"שטח המת" של הנהג.

העידן החדש שפתחה המאה ה-21 לוקח את כל אמצעי הבטיחות עליהם סיפרנו לכם לשלב הבא. מערכות בטיחות מתקדמות כבר אינן מבקשות לצמצם פגיעה בעת ההתרחשות שלה, או להשיב שליטה על מכונית מחליקה - המערכות האלו מסוגלות להביט על תוואי הנסיעה, לנתח אותו ולספק לנהג מעטפת בטיחות שהינה רחבה משמעותית מכל מערכת פסיבית אחרת.

שילוב בין מצלמות חכמות ומעבדים יוצרים "תמונת מציאות" של הדרך ומאפשרים לנהג לקבל התראות על כמה מגורמי התאונות הנפוצות והקטלניות ביותר. כך מערכת הבטיחות של "מובילאיי" המורכבת בדיוק מהשילוב הזה, מתריעה מפני סטייה מנתיב, קרבה מסוכנת לרכב שמלפנים או התפרצות של הולך רגל או רוכב אופניים לנתיב הנסיעה בתחום העירוני.

אבל לא רק בתחום מניעת תאונת הדרכים, אלא גם לחסוך לכם הרבה כסף, עם מערכת זיהוי תמרורי מהירות בכבישים.

כך, אחד מאמצעי הבטיחות שאנשי שנות ה-40 וה-50 יכלו רק לחלום עליהם נמצא בהישג יד של כל אחד שרוצה לשפר את הבטיחות שלו ושל משפחתו. מערכות ההתראה המוקדמות של "מובילאיי" המותקנות כבר במאות אלפי מכוניות הן השלב הבא במערכות הבטיחות. אלו שלא מגינות על הנהג כמיטב יכולתן בזמן תאונה, אלא צופות אותה ומונעות אותה מראש.

מערכת ההתראה של מובילאיי בגרסת ה-630 העדכנית שלה המוסיפה להתראות ולחיוויים של סטייה מנתיב ואי שמירת מרחק, התראה על שלטי מהירות ועוד גם זיהוי של הולכי רגל ורוכבי אופניים. ההתראה הפעילה בשעות היום, מזהה עצמים הנעים במהירות הנמוכה מ-50 קמ"ש ומתריעה בפני הנהג על סכנת התנגשות בהם, מספקת עד שתי שניות התראה מראש.
עם עלות התקנה של 2,100 שקלים שמהם 1,500 מוחזרים בדמות הנחה באגרת הרישוי השנתית של המכונית על פני שלוש שנים והנחה של עד 15 אחוזים בביטוח הרכב, זו למעשה אחת ההשקעות הטובות ביותר בבטיחות שלכם וכן בפן הכספי.