אני מגיע לסניף ימאהה TLV החדש וכבר מהרחוב ברור שהוא שונה לגמרי, קווים ישרים נקיים באפור שמזדקר אל מול הסביבה הלא ממש סטרילית של תחילת רחוב שוקן בדרום תל אביב. שלושה צעדים ראשונים לתוך האולם לא מסגירים את הקונספט שלו, יש כאן, כמו בכל אולם תצוגה דו גלגלי את שורות האופנועים המוכרות. אבל אז מרימים את העיניים ומאותו רגע קשה להסיר אותן משלושה מסכים מפלצתיים ושתי עמדות מחשבי המגע הענקיים שלפניהם - כך, לפי מטרו - נראה העתיד של קניית האופנועים. לא במקום רכיבת מבחן, ממש לא, אלא בשלבים המוקדמים הרבה יותר.
הרעיון שעומד בבסיס אולם התצוגה הזה לא חדש בכלל, אצל מטרו ואצל שמואל בן שימול מחברת Hive 9, הסיפור של אולם תצוגה דיגיטלי מסתובב עוד משנת 2006 אבל כעת הבשילו התנאים להוצאה שלו מהכוח אל הפועל.
בבסיס הרעיון עומדת האפשרות שנפתחה להעניק ללקוח חווית קניה חדשה לחלוטין. לא רק ברמת הנראות והממשק שלו עם התהליך של מכירה, אלא גם ברבדים סמויים יותר או פחות. קחו למשל את העובדה שלקוחות כיום מגיעים עם רמת ידע גבוהה משמעותית מאשר בעבר, לעיתים גבוהה יותר מזו של איש המכירות, מול לקוח כזה אתה רוצה לאפשר מקסימום של מידע ויכולת להמחיש אותו - זה בדיוק מה שעושה המערכת הזו. צריבת חווית קניה שהיא לא רק קמעונאית אלא גם מהנה ואינטראקטיבית ועד ההשפעה הפסיכולוגית של לראות את האופנוע "שלך" מול העיניים בגודל טבעי ובקרוב מאוד גם "לרכוב" עליו באמצעות סימולטור VR ומציאות רבודה.
שלב אחרי שלב, היא מובילה את הלקוח מאפיון כללי של סוג האופנוע אותו הוא מחפש (קטנוע עירוני? ספורטיבי? אדוונצ'ר? רטרו? ספורט טורינג או סופר ספורט?) דרך בחירת הדגם המסוים. מהרגע שנבחר האופנוע מוקרנים על גבי המסך המרכזי סרטוני התדמית של האופנוע בעוד הלקוח יכול לצלול עמוק יותר לבחירת צבע, דוגמאות צביעה ובהמשך לכל סוג אבזור או תוספת עליה הוא מסוגל לחשוב. ממראות צד לקפה רייסר ועד מחרשה אחורית ל-R1. גם אם בסופו של התהליך לא מגיעים לשולחן איש המכירות, את האופנוע "שלו" הלקוח יכול לקחת הביתה ועם קוד אישי להמשיך לבנות, לעצב ולאבזר את האופנוע מרחוק.
היבט נוסף של אולמות התצוגה מהסוג הזה נוגע ליכולת של יצרניות האופנועים להגיע ללקוחות חדשים. אנחנו מכירים את הכלים הדו גלגליים כפתרון מצוין למצוקות החנייה והתנועה בגוש דן ובערים גדולות אחרות, אבל כאשר זה מגיע לנדל"ן - גם לכלים דו גלגליים יש בעיות משלהם. אחת מהן נוגעת לשטח שתופסים עשרות הדגמים שיש לכל יצרנית וזה עוד לפני שדיברנו על המכפלות של כל נושא האבזור לאופנועים. אולמות תצוגה בקונספט הזה, מאפשרים לימאהה (כרגע זו היצרנית היחידה שמוזנת למערכת) לפתוח "אולם תצוגה" קומפקטי לא רק בדרום תל אביב או איזור תעשייה אלא גם בלב קניון או מיקום מרכזי בערים גדולות.
מהצד השני, זה של היבואנית והיצרניות, כמויות המידע האדירות שנשאבות מכל פעילות כזו של לקוחות הן ממש מכרה זהב שיכול לאפשר להן לנתח ברזולוציות מאוד מאוד מדויקות את הלקוחות, הצרכים שלהם, ההעדפות שלהם. זה יכול אפילו למקד את שיטות הפרסום שלהן. אם מהמידע עולה שבימים א'-ד' בשעות הבוקר מתעניינים יותר אנשים בקטנועים ואילו בשעות אחר הצהריים באופנועי נייקד לעומת סופי השבוע שבהם מבקרים יותר לקוחות פוטנציאליים של אופנועי ספורט ואדוונצ'ר - אלו הפרסומות שיוצגו בשעות ובימים הרלוונטיים בסניפים.
אז כמה כלים תצטרך למכור מטרו מוטור כדי להחזיר את ההשקעה בפיתוח המערכת או הקמת אולם התצוגה שעלותו 1.2 מיליון דולר? אני לא יודע, השאלה המעניינת יותר היא כמה יתרשמו בכירי ימאהה העולמית שיגיעו לפתיחת הסניף הרשמית ב-7 בפברואר והאם יאמצו את הפיתוח הישראלי. במידה וכן, ייתכן מאוד ואנחנו מסתכלים על האופן בו נקנה אופנועים בחמש ועשר השנים הקרובות.