רצה המקרה, ואת סיטרואן ברלינגו אני אוסף פחות מ-24 שעות אחרי שהחזרתי את בנטלי קונטיננטל GT מנסיעת המבחן. קשה לחשוב על מעבר קיצוני כל כך בין שני כלי רכב, האחת היא ספינת פאר ותפנוקים והשני כלי רכב שמהרגע בו יציב גלגלים מחוץ לאולם התצוגה ועד מקום מנוחתו האחרון לא הולך לעבור חיים קלים. האם אצליח לכייל מחדש את המוח אחרי החוויה בכרכרה הבריטית? אתגר לא פשוט לי ולו.
כאשר הוצג הדור הראשון של ברלינגו ב-1996, הוא לא היה פורץ דרך בהיבט של מסחרית קטנה, אבל הוא בהחלט היה זה שסימן את המעבר מכלי הרכב שקדמו לו, והסתכמו בחלק הקדמי של סופר מיני ובחלק אחורי שהוא פשוט ארגז גדול. סיטרואן ברלינגו ההוא הקפיץ את הקטגוריה ההיא בכמה דרגות, כאשר הוא מספק שימושיות יוצאת מן הכלל ונוחות של רכב משפחתי אחרי שעות העבודה.
ההצלחה לא איחרה להגיע ו-3.3 מיליון יחידות ממנו משני הדורות הראשונים על מגוון התצורות שלו, והמתחרים הרבים שנמצאים כיום בשוק יעידו על הפיצוח המדויק של סיטרואן.
תופס גובה
סיטרואן ברלינגו התייצב למבחן בתצורה הקצרה מבין שני האורכים שלו, זו עם חמישה מקומות ישיבה וברמת האבזור SHINE הגבוהה מבין השתיים עמן הוא משווק בתצורה המסחרית שלו (המכונה LCV בניגוד לתצורת הנוסעים המהודרת יותר שנקראת PC ולא משווקת בישראל לעת עתה). חיצונית ההבדלים הבולטים בין השתיים הוא סידור הפנסים בחזית (בודד ב-LIVE ומפוצלים ב-SHINE שמעניקים לו מראה דומה לכלל דגמי היצרנית), קישוט לבן בפסי ההגנה הצדדיים ובפגוש הקדמי, מראות, ידיות ופגושים בצבע הגוף ומוטות גגון.
הדבר הראשון ששמים אליו לב הוא הגובה שלו, לא רק מבחוץ, אלא בעיקר מבפנים. הכניסה והיציאה ממנו נעשות בקלות, תנוחת הישיבה גבוהה וראש הנהג נמצא בקו של כלים כמו קיה סורנטו, יחד עם פינות ברורות מאוד של המרכב, קל להבין איפה הרכב נגמר וזה טוב מאוד לתמרונים צפופים. מה שכן, חיישני הרוורס לא מספקים כדי לתמרן אותו בביטחון מכיוון שמחיצת הרשת המותקנת ברכב מקשה את הראות לאחור.
הגובה מצטרף למרווח פנימי אדיר שמנוצל היטב עד הס"מ האחרון שלו גם לטובת כמות אדירה של תאים שימושיים מאוד מלפנים, אין פינה בלי מגירה, גומחה, תא, שקע, או כיס. החומרים בעיקר קשוחים וגסים, אבל צריך לזכור - זה קודם כל טנדרון עבודה. במקומות הרלוונטיים כמו הפינה בה מניחים את המרפק על הדלת וגלגל ההגה הם דווקא נעימים למגע.
הנדסת האנוש סבירה ואפילו טובה, למעט שתי נקודות. הראשונה לגבי מסך המגע הגדול (8 אינץ', תמיכה בעברית ואפל קאר פליי) הוא ממוקם גבוה, שזה טוב לנגישות ולהצצה מהירה בו, מצד שני, אני מצאתי אותו בוהק מדי בלילה, גם במצב המעומעם ביותר של ההארה שלו. נקודה שנייה היא היעדר ידית, משענת או קונסולה מרכזית להניח עליה את יד ימין, זה מתחדד בשל המושב הגבוה מאוד.
שמחתי מאוד לראות כפתורי תפעול פיזיים למערכת המיזוג, בדגמים האחרים של היצרנית הם מאלצים התעסקות במסך המגע, כאן, רק הושטה קטנה של היד ואתם מסודרים. המזגן גם לא התקשה לצנן ביעילות החלל האדיר, גם ביום חם מאוד של אוגוסט בבקעת בית שאן.
בעוד שמלפנים הברלינגו החדש הבריק והפתיע, המושב האחורי מאכזב. למעט המרווח בשלושה מושבים נפרדים הוא מקבל בעיקר ביקורת. בשל התקן האירופי המחייב את המחיצה הקשיחה (ניתנת להסרה), המושב האחורי הקצר מקובע בזווית משענת ממש ישרה ולא נוחה. למעט כיסים בדלתות אין פה ממש איפה לשים דברים וסף החלון גבוה מכדי להניח עליו את היד. מה שכן, שתי דלתות הצד שימושיות מאוד וגם פה, המרווח מצוין.
בין אם משתמשים בו כרכב עבודה, או אם משלבים שימושים משפחתיים בסופי השבוע, תא המטען הענק והשימושי שלו הוא ללא מתחרים. 597 ליטרים עד גובה המדף ו-983 ליטרים אם מעמיסים אותו עד התקרה וזה עוד בגרסה הקצרה. הגרסה הארוכה בסידור של חמישה מושבים מקפיצה את המספרים ל-850 ו-1,538 בהתאמה. כל זה במימדים חיצוניים לא חורגים משל סטיישן משפחתית.
השילוב הראוי
על הנעת הברלינגו מופקד מנוע דיזל 1.5 ליטר. שמגיע בשלושה הספקים, 75, 100 ו-130 כ"ס. שתי הגרסאות הראשונות עם תיבת הילוכים ידנית והחזקה יותר עם תיבת הילוכים פלנטרית שמונה הילוכים. אנחנו נוסעים בבכירה מבין השלוש.
המנוע נעים מאוד, ועם 31.3 קג"מ כבר מ-1,750 סל"ד הוא מאפשר לברלינגו לצאת מהמקום בנחישות כאשר צריכים וגם להיות חלק ונעים בשיוט נינוח. גם תחת עומס הוא לא מייצר רעש או רעידות בתא הנוסעים. תיבת ההילוכים מציגה יחסי העברה קצרים יחסית שעוזרים לנצל את המנוע באופן מיטבי, אבל גם מביאים אותו לשייט קרוב ל-3,000 סל"ד בנהיגה לאורך כביש 6 באיזור 120 קמ"ש.
ברלינגו החדש עושה שימוש בשעטנז פלטפורמות, כאשר בקדמתו נמצאת ה-EMP של מכוניות הנוסעים של PSA ובאחוריה פלטפורמת ה-RG5 המסחרית שממשיכה מהדור הקודם. על הנייר היא משלבת את הטוב משני העולמות. האפשרות לשתול בה את המנועים, תיבות ההילוכים ומערכות ההיגוי החדשות של היצרנית מלפנים ומאחור לשמור על נפח הטענה ומבנה רבוע ושימושי בשל שימוש בקורת מתח למשל, שחוסכת מקום.
איך זה על הכביש? טוב מאוד. ברלינגו תמיד היה רכב נוח ונעים לנהיגה (ביחס לטנדרון) והוא נעים אף יותר בסיבוב הנוכחי שלו. נוחות הנסיעה טובה מאוד, גם כאשר הוא אינו מועמס הוא מתמודד מצוין עם פסי האטה, שברים, כבישים משובשים ושאר מרעין בישין. חישוקי 16 אינץ' עם צמיגים שפויי חתך של 60 ורוחב 205 מוכיחים שאפשר לקבל מכונית נוחה מאוד ועדיין מספיק אחיזה גם בלי כל השטות המטומטמת של חישוקים גדולים. התנהגות הכביש צפויה, בטוחה ובהחלט טובה מאוד לרכב מסוגו. ההגה ארוך וקל מאוד, אפשר לסובב אותו ממש בקצה האצבע, ולרכב שהולך לתמרן לא מעט בערים צפופות זה מצוין. גם אם הופעתם של מנופי השליטה על ההילוכים מאחורי ההגה מפתיעים ברגע הראשון, כאשר נוהגים בו במורדות הגלבוע המפותלים בהחלט קל להשתמש בהם, בטח על רקע בורר ההילוכים הרוטורי החדש שלו, שלא מאפשר תפעול ידני.
בסיום ימי המבחן שכללו טווח רחב של שימושים, כולל העמסת משטחי עץ, טיול משפחתית, נהיגה דינאמית וסידורים עירוניים. צריכת הדלק עמדה על 14.5 ק"מ לליטר. הנתון יכל להיות נמוך יותר אבל יש לקחת בחשבון שעל מנת לדמות ככל האפשר את השימוש השוטף בו, הנסיעה כללה גם פרקי זמן של עמידה במנוע מונע וביטול מוחלט של מערכת דימום המנוע בעמידה לטובת יעילות המיזוג.
מחתים כרטיס
דור אחרי דור, מהראשון שהביא את בשורת הטנדרונים המתורבתים, הדור השני שהוסיף עידון ושימושיות משפחתית ועד הדור השלישי והחדש, סיטרואן ברלינגו ממשיך להיות שותף מעולה. הוא רכב עבודה יעיל ושימושי, ברמת גימור SHINE הוא גם מאובזר מאוד, עם יכולת הטענה ונשיאה מבורכת ועדיין לנסוע ולהתנהג באופן שאינו שונה מהותית ממכונית נוסעים מודרנית בעיקר בתחום תיבת ההילוכים והמנוע. צרפו לכך את רשימת מערכות הבטיחות המתקדמות כמו בלימה אוטומטית, התרעת אי שמירת מרחק, זיהוי תמרורים, תיקון סטייה מנתיב ועוד - וזה גם רכב שהופך את עשרות אלפי הקילומטרים שהוא עושה בשנה על הכביש לבטוחים יותר.
המגרעות שלו בתחום תנאי המחיה מאחור קיימות וגם העובדה שגרסת הבסיס שלו דלה באבזור. אבל הראשונה היא בכל מקרה משנית למטרה העיקרית שלו והשנייה תהייה רלוונטית בעיקר למי שקונה את הרכב הזה לשימושו האישי.
ב-154 אלף שקלים לגרסה הנבחנת הוא יקר יותר בכ-10,000 שקלים ממתחרים כמו רנו קנגו או פיאט דובלו, אבל מצד שני, הם אינם מציעים את שילוב המנוע, תיבת ההילוכים והאבזור שלו. כן, סביר להניח שנמשיך לראות עוד כאלו על הכביש.
על הצד הטכני: סטרואן ברלינגו 1.5 ליטר SHINE
מנוע, הנעה: דיזל, 4 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,499 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 3,750/130
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,750/31.3
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 440
רוחב (ס"מ): 185
גובה (ס"מ): 188
בסיס גלגלים (ס"מ): 279
תא מטען (ליטרים): 597 (983 (ללא מדף)
ביצועים:
תאוצה 0-100: חסר נתון
מהירות מירבית: 183 קמ"ש
מתחרים:
רנו קנגו, פיאט דובלו, פולקסווגן קאדי
מחיר:
154 אלף שקלים