מבחן דרך: יונדאי איוניק (מתיחת פנים)

עד לפני מספר חודשים היו מפרסמים מדורי הרכב השונים (פה ושם יש כאלו שממשיכים) את מספרי המכירות של הדגמים השונים מדי חודש. יחצנ"י המותגים שהובילו את הטבלאות, היו מוודאים שקיבלנו את הנתונים וששמנו לב שמותג X מוביל גם החודש את הטבלה. העסק כמובן מטופש לגמרי, ומלבד טפיחה עצמית על השכם - אין לו דבר וחצי דבר עם עיתונות רכב, הוא אולי שייך למדורים הכלכליים. לעיתים רחוקות המכוניות שנמצאות בראש טבלאות המסירות הן ערובה לטיב המוצר, לרוב הן עדות לגודל ההנחה שמקבלות חברות הליסינג.

אבל במקרה של יונדאי איוניק, המצב קצת שונה. כי המכונית הזו, שפחות או יותר מאז ההגעה שלה שלטה בטבלאות המסירות הביאה שני מרכיבים חשובים מאוד לשוק המקומי. הראשון היה חבילת בטיחות מאוד מקיפה והשני היה חדירה במספרים גדולים מאוד של מכונית היברידת ל"מיינסטרים" של שוק הרכב הישראלי. קפיצה קדימה לנובמבר 2019, משפחתיות רבות כבר מציגות רשימת מערכות בטיחות דומה לה, ונחיתת מתיחת הפנים שלה אצלנו פוגשת את השוק רגע לפני נקודת מפנה של שינוי בהטבת המס לו זכאיות מכוניות היברידיות.

העיצוב החיצוני של יונדאי איוניק שכבר הפכה למראה נפוץ מאוד, מתחדד בשלוש נקודות מרכזיות. הגריל הקדמי מקבל את דוגמת היהלומים שתלך ותופיע במכוניות החדשות של יונדאי, יחידות התאורה הפכו להיות מסוג לד ולטעמי נראות מצוין ויש לה גם חישוקים חדשים בדוגמה דומה לזו של הגרסה החשמלית לחלוטין של המכונית. חוץ מאלו יש גם אנטנת "זנב כריש" על הגג וחלונות כהים.

תא הנוסעים לעומת זאת כבר קיבל טיפול רציני יותר. כל אחד מהשינויים פה אולי לא גדול בפני עצמו, אבל הם מרכיבים שלם גדול יותר מסך חלקיו. מהמסך הגדול שיוצא מתוך הדשבורד למיקום גבוה יותר. זה מאפשר גם שימוש נוח יותר בו וגם העתקה של פתחי המיזוג למיקום נמוך מבעבר, אל לא נמוך מדי. תפעול בקרת האקלים נעשה כעת עם לחצני מגע במקום כפתורים פיזיים.

יש גם שינויים ברמת הגימור, מתיחת הפנים גורעת את מערכת הטעינה האלחוטית שהייתה לאיוניק זו לא מוצעת יותר אבל מצד שני, המוזרות ההיא של בלם החניה המופעל ברגל משל הייתה מכונית מסחרית או טנדר אמריקני פינה את מקומו לבלם יד חשמלי. מערכת המולטימדיה תומכת במכשירי אפל ואנדרואיד. יש אפשרות להפעיל את מצלמת הרוורס גם בנסיעה קדימה, זה נשמע מוזר, זה אכן מוזר, אבל דווקא מצאתי אותה שימושית בנסיעה עירונית איטית בשל התצפית הלא כל כך טובה לאחור שיש באיוניק.

כבעבר, מערכות הבטיחות כוללות בלימה אוטומטית, בקרת שיוט אדפטבית עם מצב נסיעה בפקקים, תיקון סטייה מנתיב וברמת הגימור הגבוהה גם התרעת רכב ב"שטח מת" והתרעה על תנועה חוצה מאחור.

שאר העסק, הוא מה שאנחנו כבר מכירים באיוניק, מושבים קדמיים טובים ונוחים וברמת הגימור הגבוהה עם כיוון חשמלי לנהג, גם להקשחה של הגב התחתון. ליושבים מאחור יש גם פה פתחי מיזוג נפרדים, מרווח הרגליים טוב, אבל מרווח הראש היה ונותר גבולי כתוצאה מהעיצוב החיצוני והמושב הגבוה בשל מיקום הסוללות והמצברים תחתיו. תא המטען עלה מעט בנפחו מ-443 ל-456 ליטרים (563 ללא המדף), הוא מרווח ועמוק, סף ההטענה מעט גבוה והייתי שמח לו נוצלה מתיחת הפנים כדי לאבזר אותו בווי תליה ושקע 12V .

מי שלא שונתה כלל היא יחידת ההנעה של איוניק. אותו שילוב בנזין-חשמל בהספק משותף של 141 כ"ס ו-27 קג"מ. תיבת ההילוכים כפולת מצמד, בעלת שישה יחסי העברה והשילוב של שני אלו יוצר מכונית זריזה אם כי לא מהירה מאוד.

המנוע החשמלי מאפשר לה יציאה מהמקום ונסיעה על כוח החשמל לאורך כמה קילומטרים טובים, תלוי כמובן בתוואי, באופן הנהיגה וכמות האנרגיה בסוללה. אבל נהג מודע ומיומן יצליח לסחוט ממנה הרבה מאוד. לא מעט בזכות המנופים מאחורי ההגה שלחיצה עליהם משנה את התנגדות המנוע לבלימה הרגנרטיבית של הסוללות, כאשר "מנגנים" עליהם נכון ניתן ממש לנהוג את המכונית עם דוושת המצערת ולבלום אותה עם המנוע ועל הדרך להרוויח טעינה של הסוללות. כאשר נוהגים במצב "ספורט" המנופים חוזרים לשלוט על תיבת ההילוכים.

נוחות הנסיעה בעיר לא מרשימה, על רצף שיבושים או כביש לא סלול היטב מתגלה כיול מתלים קשיח מדי. מחוץ לעיר העסק כבר טוב הרבה יותר ונוסף לכך בידוד רעשים משופר משמעותית מאשר היה בעבר, לפחות למיטב זיכרוני. התנהגות הכביש לא מלבבת, אבל עבור מטלות נהיגה רגילות המרכב מרוסן, היא פונה היטב ותתמודד עם מהירות מעל הממוצע. הצמיגים שלה יאותתו על קשיי האחיזה בצלילים רמים הרבה לפני מגבלות האחיזה ושתמצאו את עצמכם מרחיבים את קו הפניה.

צריכת הדלק לאורך ימי המבחן עמדה על 19 ק"מ לליטר. מספר טוב מאוד למשפחתית היברידית.

יונדאי איוניק המחודשת אמנם לא הופכת אותה למכונית אחרת לגמרי, אבל זו גם לא ארוחת שאריות מחוממת. המתכננים שלה נגעו בכמה נקודות מרכזיות בתא הנוסעים שהיו צריכות להשתפר, עדכנו את המראה החיצוני והפנימי שלה. נוחות הנסיעה נותרה לא מרשימה, אך בידוד הרעשים טוב מבעבר. הביצועים בהחלט מספקים וצריכת הדלק שלה מצוינת. כך שבשורה התחתונה הצעת ההגשה הנוכחית היא גרסה משופרת של מנה טובה לכתחילה.

כל השיפור הזה לא בא בחינם, יונדאי איוניק מתייקרת ומחיר גרסת הכניסה שלה ה"פרימיום" עלה ב-2,000 שקלים ל-138 אלף שקלים, רמת הגימור "סופרים" המאובזרת שנבחנה עולה כבר 141 אלף שקלים (תוספת של 1,000 שקלים) וזה עוד לפני ההתייקרות הצפויה בתחילת 2020 עם שינוי תקנות המס. אולם כפי שנאמר בפתיחה, איוניק ומתחרות דוגמת קורולה ואחרות לא הופכות לרבות מכר בשל הצטיינות דינאמית, אלא יותר בשל גמישות פיננסית של היבואן מול ציי הרכב. אבל בניגוד לסתם מכוניות, היום, כמו אז, היא עדיין חבילה מאובזרת ובטיחותית עם ערך מוסף ירוק.

מנוע, הנעה: בנזין-חשמל, 4 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,580 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,700/141
מומנט/סל"ד (קג"מ): 27
תיבת הילוכים: אוטומטית, כפולת מצמד, 6 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 447
רוחב (ס"מ): 182
גובה (ס"מ): 145
בסיס גלגלים (ס"מ): 270
תא מטען (ליטרים): 456

ביצועים:
תאוצה 0-100: 11.1 שניות
מהירות מירבית: 185 קמ"ש

מתחרות:
טויוטה קורולה, סקודה אוקטביה, קיה נירו, הונדה סיוויק

מחיר:
141 אלף שקלים (138 אלף שקלים לגרסת הבסיס)