מבחן בכורה: קיה סלטוס EX, אח צעיר לספורטאז'

ב-2015 השיקה טלקאר את הספורטאז' ברמת הגימור "אורבן" ושברה הרבה כללים בשוק הקרוסאוברים הגועש: הוא היה הקרוסאובר הראשון שעלה כמו מכונית משפחתית, הדור שהחליף אותו באותה שנה היה הראשון שהציע מערכות בטיחות מודרניות, וב-2016 הפך לרכב הנמכר ביותר בישראל. מתחרים חדשים צצו מסביב ואז הציגה קיה את 'נירו' ההיברידי, ששבר גם הוא שיאי מכירות. 75% ממכירות קיה בישראל הן של קרוסאוברים; זה לא אומר שהקרוסאוברים שלה הם המדהימים ביותר בעולם, אבל זה מוכיח שהחבר'ה של טלקאר מכירים היטב את השוק הישראלי.

קיה Seltos מצהיר שהוא "משנה את כללי המשחק" ואנחנו מיהרנו לקחנו אותו למבחן בכורה. סלטוס הוא קרוסאובר רבוע וגבוה, בעל נוכחות ויזואלית הנדרשת בפלח השוק הצפוף ביותר בעולם. הוא קצר בסנטימטרים בודדים מספורטאז', אורכו ורוחבו כמעט זהים לאלה של נירו - אבל הוא גבוה ממנו בכ-8 סנטימטרים. תחושת הגודל מוגברת על ידי קווים רבועים וזקופים יחסית, וחזית כוחנית המשלבת כונסי אוויר גדולים, עיטורי כרום רבים ויחידות תאורה מודרניות.

בגרסת EX המאובזרת חמוש סלטוס בחגורות פלסטיק מסיביות וגג שחור, חישוקי 17 אינץ' נאים, וכאילו-מגן-גחון. גם מאחור מתהדר הסלטוס במגן גחון קטן, יציאות מפלטים מזוייפות, וגילופי מרכב מרשימים. עם 4.37 מטרים מפגוש לפגוש ובגובה 1.63 מטרים, הסלטוס גדול ב 12-15 סנטימטרים מקרוסאוברים העולים כמוהו. עיצובו מגורזן וזוויתי, זה לא המראה הכי מתוחכם ועדכני (ע"ע פיג'ו 2008 המפוסל לתפארת) אבל לא תפספסו אותו ברמזור, בזאת אין ספק.

שפת העיצוב החיצונית אינה נמשכת בתוך תא הנוסעים; הקווים הזוויתיים התחלפו בעיצוב מעוגל ומקומר, לא מה שהייתי מצפה למצוא. ומצד שני, תא הנוסעים מרווח, שימושי מאוד ומאובזר עד קצה. בגרסת EX מצאנו צג מולטימדיה 10.25 אינץ' גדול באופן חריג לקטגוריה, מרשים ונוח לשימוש (בגרסת הבסיס אורבן תקבלו 8 אינץ' מספקים למדי). המערכת כולל ניווט ווייז, תאימות למכשירי אפל ואנדרואיד, מתחת לצג יש שורת מתגים פיזיים, נוחים לגישה והפעלה. אלו לא מתגים מלוטשים ומודרניים למגע אבל הם שימושיים מאוד, מונחים במקום הנכון וצפויים לחלוטין. לא צריך לפשפש בשכבות של תפריטים דיגיטליים, הכל בקצה אצבעותייך. יש בלם יד חשמלי עם פונקצייתHOLD שימושית, גלגל ההגה קצת עמוס במתגים, חלקם פחות נוחים להפעלה. חומרי הדיפון סבירים ובסיסיים, מתאימים לרמת המחיר של הסלטוס.

מושבי הבד נוחים אם כי אינם ארגונומיים במיוחד. הם מעניקים תנוחת ישיבה גבוהה, עם תצפית טובה לפנים ולאחור. פתחי האוורור נמוכים במקצת. גם מאחור נוח לשבת ובגרסת EX יש יציאת מזגן אחורית, ושקע טעינה בודד; למה לא שניים? תא המטען מציע נפח חריג של 468 עד 1,428 ליטרים, עם צמיג רזרבי מוקטן ורצפה בעלת שני גבהים לבחירה.

סלטוס EX מצויד במפתח חכם המאפשר התנעת הרכב מרחוק; זה סידור נחמד המאפשר להניע את הרכב כמה דקות לפני הכניסה אליו, ולהפיג את החום המטורף שיוצר הקיץ הישראלי. אל חשש, במידה ושודד מנסה לשלב הילוך כאשר המפתח אינו נמצא ברכב, המנוע מדומם מיידית. סלטוס מיועד מלכתחילה לשוק האמריקני, שם הוא חמוש במנוע 1.6 טורבו 177 כ"ס, תיבה רובוטית והנעה כפולה, זו יחידת הכוח של יונדאי קונה. לשוק היעד השני (הודו) ואלינו, סלטוס מגיע עם מנוע 2.0 ליטר אטמוספרי המספק 149 כ"ס ב-6,200 סל"ד, ומומנט של 18.2 קג"מ ב-4,500 סל"ד. זה לא מנוע בשרני, ותיבת ההילוכים הרציפה דואגת לשמור אותו בסל"ד גבוה למדי.

עם 9.6 שניות מאפס ל-100 התאוצות לגמרי לא רעות, מעמידה או בעקיפה. הסלטוס מזנק ממקומו בהחלטיות, והתחושה זריזה למדי. בנהיגה רגועה מתפקדת יחידת המנוע-גיר לגמרי לא רע. התיבה הרציפה מתוכנתת ל-8 "יחסי העברה", המעניקים תחושה דומה לזו של תיבת הילוכים רגילה. הבעיה היא שברגע שיוצאים לעקיפה במהירויות הנושקות ל-100 או יותר, מזנק המנוע ל-4,000 עד 5,500 סל"ד ואף יותר, מעורר מהומה קלה בתא הנוסעים. תזזיתיות התיבה ובידוד אקוסטי בינוני, גורמים לנסיעה לא רגועה. בנהיגה שגרתית הרעש פחות מפריע, למעט תחת לחץ של תאוצה. נציין לטובה את תיכנות התיבה הרציפה, המנטרל כמעט לחלוטין את הצלילים המעצבנים-מתייפחים של תיבות רציפות מסורתיות. הסלטוס נותן תחושה של תיבה רגילה, כל עוד אינך מועך את הדוושה.

באגף הבטיחות נמצא בלימה אוטונומית ושמירת נתיב אקטיבית, תזזיתית למדי. בקרת השיוט אינה אדפטיבית, חבל. תצרוכת הדלק בינונית למדי; בנהיגה בינעירונית רגועה במהירות 100-130 קמ"ש, עברנו כ-12 קילומטרים לליטר, זה פחות טוב ממנועי טורבו מודרניים. סלטוס היברידית, חשמלית? תשכחו מזה, כרגע. עם הנעה קדמית ומרווח גחון של 18.5 סנטימטרים בלבד הסלטוס ייקח אתכם לשבילים מסודרים, אבל אין מה לדבר על נהיגת שטח רצינית.

חווית הנסיעה בסלטוס לא תפתיע נהג הרגיל לבציר הקוריאני; הסלטוס פחות מעודן מאחיו הבוגרים (ע"ע ספורטאז' או טוסון), אבל הוא טוב יותר מקונה. נוחות הנסיעה טובה יחסית, על הצד המתנודד - המתלים רכים יחסית, ובמהירות גבוהה הם מספקים נוחות סבירה. במהירויות עיר על אספלט שבור, הם אינם מצליחים לבודד את תחלואי הכביש.

עם מרכז גובה גבוה, מתלים רכים וצמיגים בחתך 55, אין לנו ציפיות ספורטיביות. הסלטוס אינו אוהב נהיגה תובענית, ההיגוי נטול היזון, ויש תת היגוי מודגש. יכולנו להתלונן על כך, אבל תהיה זו טעות גדולה - הפשרה אותה בחרו מהנדסי קיה מתאימה מאוד לאופי הנהיגה ברכב כזה, עם העדפה לנוחות נסיעה בכבישים משובשים מהסוג הנמצא בהודו, היעד העיקרי של סלטוס. בינינו, חלק לא קטן מהכבישים שלנו אינם טובים מאלה של בומביי, קל לי לקבל את הפשרה בה בחרו הקוריאניים.

אני בטוח שאפילו הקופירייטר שניסח את הסיסמא "The Game Changer" יודע שקיה סלטוס אינו מביא בשורה גדולה; זהו עוד קרוסאובר בהיצע של קיה, סוגר את הפער שבין סטוניק הקטן לספורטאז' המשפחתי. סלטוס יכניס לאולמות התצוגה של קיה מראה רבוע ואגרסיבי יותר מהמקובל אצל החברה הקוריאנית, אבל המפרט הטכני שלו שמרני, על גבול המיושן. אנחנו יכולים להתלונן עד מחר על התיבה הרציפה או על היעדר עידון בנסיעה אבל זה לא באמת מעניין את הלקוח הטיפוסי, התקוע כרגע בפקק האינסופי שבין כל מקום לשום מקום. קיה סלטוס מפצח במדוייק את הגנום הישראלי המבקש הרבה ברזלים ואיבזורים, תמורת מחיר תחרותי למדי.

מנוע: בנזין אטמוספרי 1,999 סמ"ק, 4 בוכנות
הספק/סל"ד: 149/6,200 כ"ס
מומנט/סל"ד: 18.3/4,500 קג"מ
תיבת הילוכים: CVT רציפה, שמונה יחסי העברה מתוכנתים

ביצועים
תאוצה 0-100 (שניות): 9.6
מהירות מרבית (קמ"ש): 190
תצרוכת דלק (בין עירונית, מבחן): 12 קילומטר לליטר

מידות
אורך (ס"מ): 437
רוחב (ס"מ): 180
גובה (ס"מ): 163
בסיס גלגלים (ס"מ): 263
מרווח גחון (ס"מ): 18.5
צמיגים: 215/55R17

תא מטען (ליטרים): 468 (1,428 עם מושבים מקופלים)
משקל עצמי (ק"ג): 1,337

מתחרים:
סקודה קארוק, ניסאן קשקאי, מיצובישי ASX, יונדאי קונה

מחיר (שקלים):
141 אלף שקלים