מבחן דרך: וולוו V60 T8, וגרסת "קרוס קאונטרי" מוגבהת

בדרכי חזרה מנהיגת המבחן, הבליחה במוחי מחשבה עגמומית: "האם יתכן כי בעידן הקרוסאוברים צומח כאן דור של נהגים שמעולם לא נהגו במכונית כביש מהוקצעת? נהגים המשוכנעים כי שקיעת חרטום וזוויות גלגול מוגזמות, הן תכונות הכרחיות של כל מכונית?". האמת היא שגם אני, בעוונותיי, מתחיל להתרגל להתנהגות הכביש הקלוקלת של קרוסאוברים מודרניים; אבל מספיקה לי נסיעה קצרה ברכב כביש טהור כמו וולוו V60 T8 כדי להיזכר באמיתות הפיסיקליות שאינן משתנות לעולם - הגובה והמשקל הם אויביו הגדולים של הנהג הנוהג.

אמיתות אלה בלטו בכבישי הנהיגה האהובים עלי אבל הן הומחשו גם בנסיעה הרגועה הביתה, בשלב בו חשובה איכות מערכת הצליל, יותר מתכונותיה הדינמיות של המכונית. ברגעים כאלה אתה מגלה עד כמה נעים ומרגיע ה-V60, "קרוזר" שקט עם בקרת שיוט המפחיתה עומס מהנהג היגע. כך ה-V60 T8 היברידי נטען (הרכב הלבן בתמונות, 290,000 שקלים), וכך גם V60 Cross Country המוגבה ב-6 סנטימטרים (מרכב כסוף, 270,000 שקלים). גרסת הקרוס קאונטרי זולה ב-30,000 שקלים מגרסת הכביש ההיברידית ושתיהן, איך נאמר זאת? זולות מכפי שהייתי מצפה ממכוניות פרימיום של וולוו; לא רק שהתאומים השוודיים עולים עשרות אלפי שקלים פחות מדגמים גרמניים מקבילים, הם אפילו עולים פחות מיונדאי סנטה-פה, וקרוב מאוד לקודיאק 4X4. הפתעה.

מאז ומעולם אהבה וולוו להמציא נישות ייחודיות עם עיצובים אלגנטיים ושימושיים. ב-2020 מורכב עולמה של וולוו ממכוניות 'סדאן' משפחתיות, המקבלות את הכינוי "S". כמו כל יצרן המשווע למזומנים, גם לוולוו יש ליין של קרוסאוברים מוגבהים, אלו דגמי XC (40, 60 ו-90) המתחרים מול דגמיQ של אודי,X של ב.מ.וו, מרצדס GL'ים, קדילאק XT ואחרים. שני ה-V60 אותם אנו בוחנים היום הם סטיישנים המקבילים לדגמים אירופאיים שאינם מיובאים לישראל - אודי 'אוונט', ב.מ.וו 'טורינג', פיג'ו 508 'ברייק', ואחרים. האירופאים (וגם אנוכי) מתים על סטיישנים מהירים, הארוזים לפעמים בגרסאות ביצועים טהורות; RS של אודי, M3 של ב.מ.וו, ועוד. בישראל ננטשה הנישה של 'סטיישן ביצועים מפואר' והשנה חוזרת אליה וולוו, עם שתי גרסאות ה-V60.

בגובה 143 סנטימטרים ואורך של 476 סנטימטרים, ל-V60 יש צללית ארוכה ואלגנטית עד מאוד; החרטום נמתח קדימה עד החזית הכמעט אנכית, הגג ממשיך לאחור, בלי השיפוע היורד המקובל בקרוסאוברים. דופן המכונית מגולפת מעדנות, צמיגי 19 אינץ' נעוצים בפינות המרכב. השבכה הקדמית קעורה וגדולה, עם לוגו VOLVO הבולט למרחוק. יחידות התאורה מרשימות, והרכב נראה משחר לטרף. החלון האחורי אנכי למדי, עם יחידות תאורה החובקות את החלון האחורי, אהבתי.

בימים בהם מתלהטים קרבות "של מי יותר גבוה" ו"מי יותר שופוני", צלליתה המתוחה והנמוכה של ה-V60 לא תקסום לכל אחד. אחת המגרעות של המרכב האלגטי היא תנוחת ישיבה נמוכה מאוד. אתה ישוב קרוב לאספלט, מכוניות מיני מישירות אלייך מבט, קרוסאוברים אורבניים מתנשאים מעלייך... החוויה שונה מהמקובל ב-2020, אבל התרגלתי אליה מהר מאוד.

תא הנוסעים של ה-V60 הוא וולוו קלאסי; עיצובו מופנם ורגוע, מפנק ומחבק, פרימיום אמיתי. חומרי הריפוד והדיפון מצויינים, אם כי לא ברמת המתחרים המתוחכמים ביותר (שגם עולים יותר). אהבתי את הנדסת האנוש, התרגלתי אפילו לצג ה-9-אינץ' האנכי. הוא מפורט ופועל היטב, אם כי תצוגת הפונטים קצת קטנה בחלק מהמקרים; הייתי מצפה לקבל אפשרות להגדלת הפונט, לטובת המתקשים בקריאה.

אבל זו התלונה היחידה לגבי הנדסת האנוש - תא הנוסעים של הוולוו מלא כל טוב, מספק שפע מרחב לארבעה אנשים. הנוסע החמישי ייאלץ לדחוק את רגליו בצידי המנהרה המסיבית שלאורך רצפת המכונית, בתוכה מותקן המצבר הראשי. זה מיקום אופטימלי מבחינת חלוקת משקל והנמכת מרכז הכובד, אבל הוא גוזל מתא הנוסעים נפח משמעותי - כולל הקרבת התא בקונסולה המרכזית, שאינו מסוגל לאפסן אפילו מצלמה קומפקטית או נרתיק משקפיים. תתקשה גם למצוא מקום לבקבוק מים משפחתי.

כיאות לסטיישן, תא המטען של ה-V60 גדול ושימושי. בתצורת חמישה מושבים יש 529 ליטרים, עם מושבים אחוריים מקופלים תקבל 1,441 ליטרים. קיפול המושבים משאיר רצפה שטוחה, עליה ניתן לישון בזוגיות מאושרת - פתח את חלון הגג ותוכל לצפות ב פרסואידים נופלים, שרק לא ייפול לך איזה מטאור על הראש! שתי גרסאות V60 עתירות טכנולוגיה ותיחכום, ולא נבזבז את זמנכם על פירוט רמות האיבזור, ומפרט הבטיחות המלא. שלוש רמות איבזור (Momentum, Inscription, R-Design), יאפשרו לכם למצוא את אושרכם.

איך מודדים "סטיישן ביצועים"? על פי כמות המזוודות שאפשר להעמיס מבעד לדלת האחורית, או לפי מספר הסוסים הצוהלים מתחת למכסה המנוע? על פי ספירת הסוסים, אין ספק ש-V60 הלבן הוא סטיישן ביצועים. מנוע הבנזין 2.0 ליטר מספק 303 כ"ס, אליהם מצטרפים 87 סוסונים חשמליים. בהספק משולב של 390 כ"ס ו-מומנט מצטבר של 65 קג"מ, הסטיישן מזנק מעמידה ל-100 קמ"ש ב-4.9 שניות, ואפילו מצליח להשמיע צווחת צמיגים קטנה בזינוק ובהעברה להילוך שני. כמקובל במכוניות מחושמלות, התאוצה הראשונית חזקה יותר מכפי שמצביע הנתון של 4.9 שניות; המטרים הראשונים עוצמתיים עד כדי אגרסיביות, ולאחר מכן נרגע מעט המיאוץ. מנוע הבנזין מניע את הגלגלים הקדמיים, החשמלי אחראי על האחוריים וביחד, מתקבלת מכונה מהירת חימה.

כדי לשלוט בכוח הזה נועלת ה-60V צמיגים נמוכי חתך במידת 235/40R19, יושבת על מתלים בדירוג Dynamic של וולוו (פשרה בין דירוג Touring הנוח יותר של הקרוס-קאונטרי, לבין Sport המחודד עוד יותר). נתונים אלה מתווספים למרכב המוארך והנמוך, כדי להעניק לשוודית הלוהטת התנהגות כביש מצויינת - רכינת המרכב תחת בלימה כמעט ואינה קיימת, בפניות מהירות יש מעט מאוד נטייה הצידה. תכונות אלה מצמצמות מאוד את השפעתן של העברות משקל, שומרות על מגע מצוין של הצמיגים עם האספלט.

ה-V60 הוא רכב מהיר ומענג, אבל הוא לא ספורטיבי על הקצה; יש לו תת היגוי לא קטן, הבלמים אינם מאווררים ועלולים להתחמם תחת עומס גדול, השליטה בהילוכים מתבצעת באמצעות ידית ההילוכים (ולא ידית הגה). באירופה משווקת גרסת Polestar הספורטיבית, משודרגת עם בולמי אוהלינס, בלמי ברמבו ועוד תופינים; בינינו ולטעמי האישי, רכב המבחן מעניק מזיגה מצוינת של ביצועים, נוחות ומשפחתיות; גם ככה אתה מתנודד על סף שלילת רישיון, בכל יציאה לכביש המהיר.

ה-V60 T8 חמוש במנוע טורבו בנזין 2.0 ליטר המניע את הגלגלים הקדמיים, מספק 303/6,000 כ"ס ו-40.8/2,200 קג"מ. מנוע החשמל מוסיף 87 כ"ס ו-24.5 קג"מ, מניע ישירות את הגלגלים האחוריים. לאחר טעינה מלאה מאפשר מצבר ה- 11.6קילוואט שעה לנסוע 35-40 קילומטרים על חשמל טהור, ובדממה מוחלטת. זה מתאים לצרכנים עירוניים המסוגלים תיאורטית, לנסוע מרמת השרון לתל אביב ובחזרה, בלי להניע את מנוע הבנזין. לאחר טעינה ובמצב נהיגה 'היברידי' אוטומטי, יעבור הוולוו 80-90 קילומטרים על 3-4 ליטרים בלבד, מרשים מאוד.

לאחר שמיצית את החשמל הטעון מהקיר אתה מוצא עצמך עם רכב היברידי שעדיין, מעניק ביצועים טובים ונקיים. בכל רגע יש לך הספק גבוה מאוד, וביכולתך לבחור במגוון מצבי טעינה: תוכל למלא את המצבר לקראת נסיעה עירונית, תוכל לשמר את המצבר מלא עד הגעתך לעיר, אבל קרוב לוודאי שתשאיר את הרכב במצב 'היברידי אוטומטי'. גם לאחר שהתרוקן המצבר תעבור 12-14 קילומטרים לליטר, בנהיגה בין עירונית במהירויות 100-130. בנהיגה ספורטיבית? עם כאלה ביצועי מנוע תשרפו ליטר דלק לכל 6-7 קילומטרים, התענוג שווה כל גרוש וכל חלקיק מזהם.

בעולמה של וולוו יש מקום לקרוסאובר קלאסי גבוה כמו XC60 אבל גם לסטיישן מוגבה קלות, זהו הרכב הכסוף בצילומינו. ההבדל העיקרי בין שני הסטיישנים הוא שהקרוס-קאונטרי גבוה בשישה סנטימטרים - יש לו מרווח גחון של 21 סנטימטרים, לעומת 15 ב-V60 הרגיל. 21 סנטימטרים נשמעים סבבה, אבל לא כאשר הם מתייצבים מתחת למרכב באורך 478 סנטימטרים; התוצאה היא זוויות מרכב בעייתיות של 15 מעלות גישה, 21 מעלות בנטישה.

למקרא הנתונים זעקה לי אינטואיציית השטח "אל תוריד גלגלים מהאספלט!" אבל השד הקטן שבתוכי היה חזק יותר. יצאתי לסיבוב קצר בשבילים צמחוניים, הוא המחיש לי כי בולמי הקרוס-קאונטרי נוחים במידה יוצאת דופן. הם סופגים באופן מעולה שיבושי קרקע ולצורך העניין, גם פיגועי אספלט אותם אנו פוגשים על הכביש. רציתי לבדוק את ביצועי בקרת המשיכה אבל הידיעה כי אני נועל צמיגי 235/45R19, ציננה את התלהבותי; אין לי ספק שהמערכת מתפקדת טוב יותר, מכפי שאני סומך על עמידות הצמיגים.

אבל מי מדבר על שטח אמיתי? הקרוס-קאונטרי נועדה להתמודד עם מישורי קרח ושלג, ואני משער שעם צמיגי מסמרים היא עושה את זה מצוין. בישראל, זהו עוד כאילו-שטח שיבלה את מרבית זמנו על האספלט. נוחות הנסיעה של הקרוס-קאונטרי טובה מזו של ה-V60 T8 הלבנה; זה לא רק צמיגים בחתך גבוה יותר אלא גם מתלי Touring, נוחים מאלה של גרסת הכביש. ההבדלים החיצוניים בין גרסת קרוס-קאונטרי וגרסת הכביש מינוריים לחלוטין: כנפוני פלסטיק שחורים בגרסת הכאילו-שטח, פסי גגון מופנמים, וזהו. כל השאר זהה עד דומה, מבפנים ומבחוץ.

לגרסת הקרוס-קאונטרי יש מנוע בנזין טורבו 2.0 ליטר המספק 250/5,400 כ"ס ו-35.7/1,800 קג"מ. מנוע זה חלש בהרבה מהמערכת ההיברידית של ה-T8, אבל הוא מספיק ל-6.9 שניות מאפס ל-100, ראוי לגמרי לשוחרי נהיגה שאינם חוליגניים. זה לא רכב שבועט לך בישבן אבל הוא זריז ובשרני. הכוח עובר לאחור בעזרת גל הינע אמיתי, עם מערכת האלדקס יעילה. יכולנו לברך על יותר כוח בעקיפות תלת ספרתיות אבל אין מה להתלונן, הרכב מספק כל דרישה סבירה. מתחת לפגוש האחורי של הקרוס-קאונטרי מתחבא וו גרירה נשלף, סוג של "ללכת עם, להיראות בלי". כושר הגרירה הוא 750 ק"ג ללא בלמים ו-1,800 ק"ג לגרור עם בלמים.

הקרוס-קאונטרי פחות מהודק מה-T8 אבל הוא עדיין מהיר מאוד. הוא גבוה מה-T8 בשישה סנטימטרים אבל מרכז הכובד שלו נמוך ביחס לכל קרוסאובר המשקיף עליו מלמעלה. מצד שני ובהיעדר מערכת היברידית, הוא מוצע במחיר ממש אטרקטיבי - 270,000 שקלים, ויש לך וולוו סטיישן בחצר. מדליק ואיכותי, יוקרתי ומרשים מאוד.

שתי הגרסאות של וולוו V60 אינן מתאימות לכל אחד; הן ייחודיות ושונות, אלגנטיות, וממש לא כוחניות. מי שמחפש עיצוב מוחצן וסיפון מוגבה, לא יימצא כאן את מבוקשו. ומצד שני, יש כאן הצעה ממותגת וממוצבת גבוה מאוד, מוצר פרימיום עתיר טכנולוגיה סטייל וייחוד, שימושיות וביצועים - ובאופן מפתיע, מחיר אטרקטיבי ביחס למה שאתה מקבל. השאלה הגדולה היא, באיזה סטיישן לבחור? הפיתוי הראשון שלי היה הכריש הלבן, T8. אני מת על הקטע של סטיישן-ביצועים, התענגתי מאוד על העידון והפוטנציאל לנהיגה מהירה, גם אם לא ממש ספורטיבית מושחזת.

ומצד שני - ה-T8 מהיר עלי, ואני משער שלא יעבור חודש עד שישללו לי את רישיון הנהיגה. אז במטותא, תארזו לי את הקרוס-קאונטרי הכסוף. הוא מאוד ייחודי ואלגנטי, מספיק מהיר עבורי, הוא נותן אופציית שבילים קלה, והוא גם יחסוך לי 30,000 שקלים.