מבחן דרך: אופל קומבו 1.2 ליטר בנזין

אנחנו עם שאוהב קומבינות, מכולת ריהוט לבית מסין ברבע מהעלות, לגלות דיל סודי של כרטיסי טיסה בכמה עשרות יורו לגיאורגיה, המחסן שמוכר מותגים בגרושים - אין על להרגיש ששילמת הרבה פחות וקיבלת הרבה יותר. הכל טוב ויפה - עד שזה מגיע למכוניות, בישראל, ברגע ששמת את השקל הראשון שלך על כלי רכב - אתה פראייר שכל הדילים שעשית בכל החיים שלך לא יחפו על כך. למה זה ככה, מי אחראי לזה, מה אפשר לעשות, והאם יש סיכוי לשנות את זה אי פעם? שאלות טובות שנענה עליהן בפעם אחרת לגמרי. אבל בינתיים, הדבר הכי טוב שהישראלים יכולים לחפש זה את המכוניות שיעניקו להם את התמורה הכי טובה עבור האגרוף בבטן שהמדינה מכניסה להם. על פי כל מדד ראשוני, אופל קומבו הוא התשובה.

אופל קומבו הוא תוצר נוסף של הכניסה של אופל תחת כנפי קונצרן PSA, חלוקת הפלטפורמות והדגמים בין היצרנית הגרמניות וחברת האם כבר הופכות להיות דבר שגרתי והוא רק ילך ויעמיק. למרות שלאופל היה דגם כזה בעבר, במקרה הזה מדובר בסיטרואן ברלינגו עם שינויי עיצוב "אופליים" כמו הגריל הזקור, יחידות התאורה מלפנים ומאחור. וגם שינויים לא קוסמטיים כמו דלת יחידה לתא המטען (מפוצלת בברלינגו) או מסילות הגג שנעדרות מהאופל.

הצורה הרבועה שלו מתורגמת לחלל פנים גדול, מאוד גדול. זה מתבטא במרווח ראש שלא נגמר, בתנוחת נהיגה גבוהה מאוד, בכניסה והיציאה שהן כנראה הכי נוחות שתפגשו במכוניות. המושב האחורי הוא כבר ליגה אחרת, המושבים עצמם הם לא ברמה של אלו הקדמיים, אבל באיזה משפחתית תמצאו רצפה שטוחה לחלוטין, מרווח רגליים מצוין ותוכלו להכניס שלושה מושבי בטיחות מלאים?

כמות ונפח תאי האחסון מסחררת. לא משנה אם זה בתקרה, מאחורי לוח המחוונים, בדלתות, בתחתית הקונסולה, בתא הכפפות הכפול, יש פה כל סוג של תא, גומחה, שקע, מדף, מחזיק כוס שתחשבו עליו. וכמובן שיש את מלך המטען - תא המטען הרבוע והענקי על 597 הליטרים שלו.

אבל יש גם פשלות, נתחיל מבחוץ? הדלת היחידה שלו מאחורה אומרת שצריך די הרבה מקום כדי להניף אותה למצב פתוח. יש אפשרות לפתיחה נפרדת של השמשה בלבד, אבל היא שמורה לרמת הגימור הגבוהה יותר. בחניה ברוורס, אם יש לכם חניה צמודה לקיר תצטרכו לפרוק את הקניות לפני שתיכנסו עד הסוף. עוד משהו על תא המטען, כל כך חבל שאין בו וו תליה אחד או לפחות שקע 12V מאוד שימושי למשפחות מטיילות. הלאה, השורשים המסחריים שלו די בולטים. הפלסטיקה פשוטה, כהה, נוקשה ובגימור שלא מקובל במכונית נוסעים מודרנית. שקע 12V בודד בתחתית הקונסולה ושקע USB בודד (אבל עם קישוריות לאנדרואיד ואפל) יהיו אחראיים על אספקת האנרגיה. בעוד החזית משופעת תאי אחסון, מאחור הילדים יצטרכו לאלתר איפה שמים את הבקבוק, הספר, הטאבלט, החטיף, הצעצוע. אני השתמשתי בפח הפלסטיק בתור פתרון, אבל הרצפה השטוחה המעולה לא מאפשרת לקבע אותו (אם כי אפשר עקרונית לקבע עם חתיכת סקוץ').

הנדסת האנוש מצוינת, הכל ברור, נגיש, קל לתפעול, פשוט ונוח לשימוש. הוצאת הפקדים למערכת המיזוג ממסך המגע כמו בחלק מדגמי הקונצרן האחרים מבורכת. ואני שוב אזכיר את עניין הדלתות הגדולות וכמובן דלתות ההזזה שמאחור שהופכות את הגישה למושב האחורי לתענוג אם צריך לרתום של עולל למושב בטיחות.

אפרופו בטיחות, מרשים מאוד שכבר מרמת הבסיס מקבלים פה בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, שליטה אוטומטית באורות, זיהוי תמרורי מהירות המגביל גם את בקרת השיוט (רמת הגימור אינג'וי פלוס מוסיפה גם זיהוי רכב ב"שטח מת").

עם לחיצה על כפתור ההנעה - כן כן, מה שאתם קוראים כפתור הנעה בטנדרון וגם הפתיחה ללא מפתח - מתגלה עוד הבדל בינו לבין הברלינגו, פה הוא עם מנוע בנזין. זו יחידת הכוח הגנרית כמעט של PSA, 1.2 ליטרים טורבו, 3 צילינדרים עם 130 כ"ס ו-23.4 קג"מ. כמו במופעים הקודמים שלו הוא שקט, נטול רעידות, וגם פה משודך לתיבת 8 הילוכים פלנטרית.

בורר ההילוכים פה הוא בצורת חוגה רוטורית, פה, בניגוד לזו של פורד למשל, היא דווקא עובדת יפה מאוד במעבר בין נסיעה קדימה לרוורס בלי להיכנס לפארקינג. התיבה עצמה מצוינת, מחלצת ממנוע ה-1.2 ליטרים את המיטב, אבל למרות ששניהם טובים בפני עצמם, למכוניות האלו, בטח עם יכולת ההעמסה שלהן, מנועי דיזל מתאימים יותר (ישנה גרסת דיזל בהספק זהה ועם 30.6 קג"מ, אך היא יקרה בכ-19 אלף שקלים). אין למנוע בעיה עם שימוש משפחתי סביר, אבל ברגע שהקומבו נדרש למאמץ בעומס, המנוע הזה מתגלה כחסר נשימה.

קל לתמרן את הקומבו בעיר, שטח החלונות הגדול, תנוחת הנהיגה, רדיוס הסיבוב שלו ובמיוחד הפינות הרבועות שלו והיכולת לראות אותן במדויק מקלות על הנהיגה בו במקומות צפופים. הוא לא זריז מאוד, אבל בשום אופן לא נתקלנו בבעיה לזרום עם התנועה וגם בקצב מהיר ממנה מחוץ לעיר.

בהתחשב בעובדה שמדובר ברכב מסחרי בבסיסו, נוחות הנסיעה טובה מאוד, וכן בידוד הרעשים. מהבחינה הזו, ככל שתוסיפו משקל, המתלים יהפכו לנעימים יותר. בכל הקשור להתנהגות העסק זז טוב מאוד, נוטה לצד הבטוח והרגוע, ממש לא מעודד למשהו יותר מנהיגה מנהלתית שוטפת. לא בביצועים, לא בהיגוי ולא בתחושה הכללית.

תנהגו בו באופן הזה וצריכת הדלק תתייצב על 12 ק"מ לליטר בקלות, זה הנתון שסוכם בסיום ימי המבחן.

קשה מאוד למקם את אופל קומבו במשבצת מסוימת. עם מנוע הבנזין שלו הוא לא מתחרה בטנדרוני הדיזל הרגילים כמו אחיו הברלינגו או רנו קנגו ופיאט דובלו. עבור רוב האנשים הוא שונה מדי, "רכב טכנאים" מדי, נטול כל שאר רוח של רושם על הסביבה. יש לו גם רשימת חסרונות כאשר זה מגיע להצדיק אותו מול משפחתית מסורתית כמו בהיבטים של איכות תא הנוסעים. ב-140 אלף שקלים, הוא יקר יותר ממשפחתיות רגילות, אבל מצד שני ולפלח מאוד מסוים של אנשים, כאלו שזקוקים ליכולת הובלה קלה לעסק באמצע השבוע אז השימושיות, יכולת נשיאת המטען והגמישות שלו נמצאים לפני הכל, ורוצים אותו בסופ"ש כרכב משפחתי מושלם למשפחה המטיילת וחובבת הפנאי - הוא בהחלט מעניק משהו שלאף מכונית רגילה אין מה להציע או לעמוד לידו.

מהבחינה הזו, הוא כנראה הכי הרבה רכב לשקל שרוכש המכונית החדשה למשפחה בישראל יכול לחפש, האגרוף מהמדינה כואב הרבה פחות. אבל כמה מאלו שיעריכו את היכולות הטרומיות שלו אל מול הפוזה של הג'יפונים או השמרנות המשפחתית יש? כנראה שלא הרבה.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 3 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,199 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,500/130
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,750/23.4
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 440
רוחב (ס"מ): 185
גובה (ס"מ): 180
בסיס גלגלים (ס"מ): 279
תא מטען (ליטרים): 597

ביצועים:
תאוצה 0-100: 10.7 שניות
מהירות מירבית: 200 קמ"ש

מחיר:
140 אלף שקלים