זה היה סיפור אהבה בין פורד לפיירסטון, ואני מתכוון לסיפור אהבה באמת. כי הנרי פורד והארווי פיירסטון לא היו רק שני שותפים עסקיים של חברות ענק בתחום הרכב באמריקה, הם היו חברים טובים, הם גם חיתנו את שתי המשפחות האוטומוטיביות האלו כאשר בתו של הארווי, מרתה, נישאה לוויליאם נכדו של הנרי בשנת 1947.
במשך עשרות שנים צמיגי פיירסטון ודגמי פורד, אפילו במכוניות הקונספט הלכו יחד כמו טראמפ ושיזוף מחשיד. עד שבשנת 1996 החלו להצטבר הראיות לכך שמקורן של עשרות תאונות קטלניות שגרמו להתהפכות של כלי רכב מסוג פורד אקספלורר הוא במספר דגמים של צמיגי פיירסטון. כשל שנבע מנטייה של סוליית הצמיג להיפרד בפתאומיות, במיוחד במהירות גבוהה, מה שגרם לאובדן שליטה ובמקרים רבים להתהפכות.
הפתרון הקל והקטלני
בשנת 1990 מתחילה פורד בשיווק מי שיהפוך לאחד מרבי המכר שלה לאורך שנים - האקספלורר. על בסיס הטנדר הקטן שלה, הריינג'ר, הלבישה פורד מרכב של SUV והציבור רץ לדילרים במה שנחשב לאחד הצעדים הראשונים לשיגעון ה-SUV באמריקה. הבעיה הייתה שהוספת משקל וגובה לשלדת טנדר שלא נועדה לכך לכתחילה, הפכה את האקספלורר ההוא לגבולי מאוד מבחינת היכולת לשמור על אחיזה בתמרון חריף ובוודאי במקרה של תאונה. בפני פורד עמדו שלוש דרכי התמודדות עם הסוגיה הזו: שימוש בקפיצים קצרים יותר כדי להנמיך את הרכב, הפחתת לחץ האוויר בצמיגים כדי לרכך את הרכב ולשפר את שיכוך הזעזועים או הרחבה של בסיס הגלגלים. מכיוון שהפתרון השלישי היה כרוך בעלויות פיתוח ועלויות כלליות גבוהות, הסתפקה החברה בשני הפתרונות הראשונים - הנמכה והמלצה לניפוח הצמיגים ב-26 PSI במקום 35 PSI במקור.
אולם התוצאה של לחץ האוויר הנמוך יותר הייתה קטלנית, תוצאה אחת של הורדת לחץ האוויר בצמיג, הייתה עלייה בטמפרטורת האוויר בתוכו, שבתורה זירזה משמעותית את הנטייה הראשונית של צמיגי הפיירסטון ATX, ATX II ו- Wilderness ATלהגיע לאותה נקודת כשל.
למרות שהשימוש בצמיגים לא היה בלעדי לדגמים של פורד, השותפות ארוכת השנים בין שתי החברות הביאה לכך שהרוב המוחלט של דגמי האקספלורר יצאו את המפעל עם הצמיגים הללו.
כאמור, עדויות לכשלים בצמיגים שהובילו לתאונות נערמו כבר מהמחצית השנייה של שנות ה-90, ולמרות שמסמכים פנימיים בפיירסטון הוכיחו כי החברה הייתה מודעת לבעיה - היא לא נקטה בפעולה הפשוטה של הודעה לרשויות. בינתיים דילרים של פורד בנסיכויות המפרץ שהבחינו בתופעה החליפו את הצמיגים כבר ב-1997 כאשר הם מציעים תמריצים כלכליים ללקוחות כדי לעודד אותם להחליף את הצמיגים הבעייתיים. ריקול מוגבל של החברה אמנם התבצע במספר מדינות במזרח התיכון, ונצואלה, תאילד ומלזיה, אבל הרוב המוחלט של האקספלוררים, שנעו בכבישי ארצות הברית והוסיפו להיות מעורבים בתאונות - לא טופלו.
בפברואר 2000, שדרה תחנת טלוויזיה בטקסס כתבה קצרה אודות תאונות כתוצאה מפיצוץ צמיגים בפורד אקספלורר, בהן נהרגו כ-30 בני אדם. כמות הטלפונים שקיבלה התחנה הפתיעה אותה והיא החלה להפנות אותם ל-NHTSA - הרשות לבטיחות בדרכים בארצות הברית. החקירה הרשמית החלה במאי של אותה שנה. במהלך החקירה החליפו פיירסטון ופורד, עד אז שתי חברות בעלות מערכת יחסים ארוכת שנים - שורת הטלות אשמה הדדיות. פורד טענה כי הכשל בצמיגים בעוד פיירסטון התעקשה שלחץ האוויר עליו המליצה החברה היה נמוך מדי וכי היא המליצה על 30 PSI. בשימוע בקונגרס שנערך בספטמבר 2000 התנצל המנכ"ל היפני של החברה האם של ברידג'סטון/פיירסטון בפני העם האמריקני. אולם המנהלים המקומיים התקשו להודות באשמה והוסיפו להאשים את פורד ולראיה טענו שברוב התאונות היו מעורבים רכבי פורד אקספלורר וכי אפילו על דגמי הריינג'ר של פורד, שעשה שימוש באותם צמיגים הייתה שכיחות נמוכה הרבה יותר של מקרים כאלו.
אולם השורה התחתונה הייתה שילוב בעייתי מאוד של כשל שאכן היה בצמיגים של פיירסטון מהסדרות המדוברות לצד מאפיינים דינאמיים בעייתיים שנבעו ממבנה הפורד אקספלורר.
שנה לאחר פתיחת החקירה במאי 2001 פורד מכריזה על ריקול ענקי של 13 מיליון צמיגים, פיירסטון החזירה יותר משישה מיליון צמיגים. לשנת 2002 פורד מציגה אקספלורר שתוכנן מחדש - עם המלצה לניפוח הצמיגים בלחץ אוויר של 30 PSI, עם מתלה אחורי עצמאי, הנמכה של הרכב, בקרת יציבות והרחבה שלו ב-5 ס"מ.
הסתיים בפיצוץ
לאורך מספר שנים שורת תביעות משפטיות הוגשו כנגד פורד ופיירסטון כאחראיות לתאונות, ההערכות מדברות על כ-1,500 תביעות בסך הכל. תוצאות רובן נותרו חסויות כחלק מההסדרים המשפטיים אולם הדוחות הכלכליים של החברות מראים כי פורד שילמה כ-590 מיליון דולר ופיירסטון הוציאה 800 מיליון דולר בהתמודדות עם התביעות הללו. לאלו יש להוסיף עשרות מיליוני דולרים ששילמה יצרנית הצמיגים במסגרת תביעות של המדינות השונות מולה.
אולם ההתנהלות בבתי המשפט לא הסתכמה בתביעות של אזרחים מול החברות - אלא גם במאבק משפטי בין פורד ופיירסטון. והיום, ה-12.10 שנת 2005 שילמה פיירסטון לא פחות מ-240 מיליון דולר לחברת פורד כחלק מיישוב התביעות של יצרנית הרכב.
מהמאבקים המשפטיים המדמים האלו יצאה פיירסטון חבוטה, ההערכות הן שהפרשה עלתה לה כ-1.67 מיליארד דולר וערך החברה כולה ירד ב-50 אחוזים, היא נאלצה לפטר 1,500 עובדים ולסגור מפעלי ייצור מרכזיים שלה. גם פורד יצאה מהשערורייה הזו שזיכתה את האקספלורר בכינוי "אקספלודר" בשן ועין ובשנת 2001 הדוחות הכספיים שלה דיווחו על הפסדים של 5.5 מיליארד דולר.
וכך, סוליה של צמיג שהדעות עדיין חלוקות לגבי מקור הכשל אם הוא נבע מכשל בתכנון, בייצור, בהנחיות לחצי האוויר ואף טענות שהגורם היה ריבוי מאבקי העובדים והשביתות במפעלים - הסולייה האחת הזו סיימה באקורד ואפילו בפיצוץ - מערכת יחסים של 100 שנים בין שתי החברות האלו.