מתוך 19 הסעיפים של דו"ח מבקר המדינה 71 א', שלושה עוסקים באופן ישיר בתחומי התחבורה. הראשון הוא לא פחות מכתב אישום כנגד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אודות היעדר טיפול בנושא בטיחות כלי רכב כבדים. השני נוגע למצב התחבורה הציבורית באוטובוסים בירושלים, שלמרות ביקוש גבוה לא זוכים לתעדוף תשתיות וביצועיה נמוכים. והשלישי עוסק במעקב אחר פרויקט חשמול הרכבת. באופן כללי אפשר לחלק את שלושת הסעיפים לבטיחות, תחבורה ציבורית ותשתיות תחבורה - אולי שלושת התחומים המרכזיים ביותר של משרד התחבורה ולפחות בשניים מתוכם, המצב לא מזהיר.
סכנה במשקל כבד
בדו"ח המבקר נבדק נושא הבטיחות של כלי רכב כבדים, כאשר הביקורת התמקדה בגורם האנושי, הטיפול בבטיחות הרכב הכבד, פיקוח ובקרה על תקינות כלי הרכב ותשתיות תומכות בטיחות.
בכל אחד מהתחומים מציין הדו"ח כישלון מרמת ההקמה ועד היישום. האחריות לטיפול בנושא בטיחות כלי הרכב הכבדים, מפוזרת בין משרדי ממשלה שונים בלי שיש גורם שאחראי לתכלל את הטיפול בנושא. תוכנית אב למטענים החלה להיכתב בשנת 2007 ועדיין לא הסתיימה. הכשרת הנהגים לוקה בחסר ברמה העיונית והמעשית, כולל תוכנית לימודים לא עדכנית, חוסרים בחומרי לימוד, היעדר של מגרשי הדרכה בישראל, היעדר חניכה והשתלמויות. הביקורת מציינת גם שלמרות שבין בתי הספר, מורי הנהיגה, המדריכים והבוחנים ישנם אנשי מקצוע מעולים, נמצאו ליקויים בהכשרה ותנאי הסף למילוי תפקידים אלו.
המחסור בנהגי רכב כבד, זה המביא רבים מהם לעלות פעם אחר פעם על הכבישים גם מעבר לשעות העבודה, גם הוא לא טופל - ללא שיפור תהליכי איתור וגיוס, ייעול תהליך רישוי ושיפור תנאי העבודה. שיתוף פעולה חסר עם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים וצה"ל ועוד.
עוד בדו"ח - עמידה חלקית בתקנה הנוגעת לביטול או התלייה של של רישיון נהיגה במקרה של אי עמידה בתנאיו. המידע מהפרקליטות והמשטרה מועבר לאגף הרישוי, אך זה שולף את המידע רק לאור בקשה בנוגע לנהג מסוים. אין מאגר מידע הכולל נתונים מלאים בדבר פסילות רישיונות, בקיצור - הפקרות.
חוסר בהירות בניסוח הכללים החלים על הנהגים בנושא שעות מנוחה ונהיגה, אי הסדרת השימוש בטכוגרף דיגיטלי (כשלון רב שנים ושרים במשרד וצפצוף על החלטת ממשלה מ-2005), היעדר מקומות ריענון ומנוחה בכבישים. את מערך הניידות הבטיחות של משרד התחבורה העולה מהדו"ח אפשר להמשיל לגרסה תחבורתית של גבעת חלפון, עם שני מכשירי שקילה ישנים בלבד, עבודת ניירת ידנית, מערכת מחשוב ישנה ולא מתאימה ופעילות ללא תוכנית עבודה מסודרת.
נקודות האור היחידות העולות מהדו"ח מתייחסות לתקן מטענים שפורסם ב-2014, הקמת יחידה ייעודית במשטרה שתתמחה באכיפה בנושא רכב כבד בשנת 2017, תקנות המסדירות את תפקידו של קצין הבטיחות בשנת 2018. כמו כן שבשנת 2018 החלה חברת כביש חוצה ישראל (כביש 6) בהקמת מפרצי חירום ומנוחה לאורך הכביש.
רכב כבד: המספרים
- שיעור ההרוגים בתאונות בהן היה מעורב רכב כבד - 27%
- בשנת 2018 נהרגו 91 בני אדם בתאונות בהן היה מעורב רכב כבד בעוד חלקם הוא 3% מסך כלי הרכב
- 53% מכלי הרכב הכבדים שנבדקו על ידי משרד התחבורה ב-2018 נמצאו עם ליקויים
- 18 שנה מאז כינוס "ועדת סגיס" שהמליצה על דרכי פעולה לשיפור הבטיחות, רוב המלצותיה לא יושמו
הבירה מאוחדת, התחבורה מפורקת
אוכלוסיית ירושלים מנתה בסוף שנת 2018 919,400 תושבים - העיר הגדולה ביותר בישראל. בשנת 2019 נעשו 20-25% מהנסיעות בה בתחבורה ציבורית ועדיין, למרות החלטה של משרד התחבורה להכווין שימוש בתחבורה הציבורית - בכל הקשור לירושלים, עיר הבירה, המקום בו טכנית נמצא המשרד האחראי עליה - המצב לא טוב.
מהדו"ח עולה שלמרות שבשנת 2014 הכינו משרד התחבורה, האוצר ועיריית ירושלים דו"ח מסכם לפיתוח התח"צ במטרופולין, מאז ועד היום אין פרסום מרוכז ומעודכן של המידע, טרם הושלמה תוכנית אב ועוד. התוצאה - פערי שירות בין ירושלים לבין ערים בעולם, מיעוט קילומטרים ממוצעים בשנה לרכב תחבורה ציבורית, מהירות הנסיעה ותדירות השימוש.
בין הסיבות שמונה הדו"ח: מחסור בתשתיות תומכות, מחסור בנהגים, שכונות ורחובות (גם חדשים) ללא תשתית לתח"צ ועוד. במזרח העיר המצב גרוע הרבה יותר, עם ריבוי מפעילים וקווים לא יעילים מה שמצריך החלפת קווים מרובה.
נקודות האור בדו"ח בהיבט התחבורה הציבורית בירושלים: קווים חדשים של הרכבת הקלה, נתיבי תחבורה ציבורית, הסדרת שירותי תח"צ במזרח העיר והקמת בקרה אלקטרונית על פעילות חברת אגד.
תחבורה ציבורית בירושלים במספרים:
- 20-25% מהנסיעות בירושלים נעשות בתחבורה ציבורית
- השקעה מצטברת בתח"צ לתושב - 2,642 שקלים (7,600 בת"א, 6,700 בחיפה)
- המחסור בנהגי אוטובוס לשירותי תח"צ מיטביים - 200
- המחסור בחניות לילה כדי לעמוד ביעד השירות ל-2030 - 1,355
- שיעור הגידול בתלונות הנוסעים - 30%
הנה באה הרכבת?
בדו"ח נכלל גם סעיף הנוגע לפרויקט החשמול של הרכבת בקו הרצליה ירושלים. זהו פרק המוגדר כפרק מעקב, על כן חלק מההיבטים בו הם לא בהכרח עדכניים ביותר, אלא כוללים גם שלבים שבתהליך שינוי. השורה התחתונה מדו"ח המעקב הוא שהעיכובים בהקמת הקו נמשכים. אם כי הרכבת שביצעה בשנה האחרונה שורת שינויים ומהפכות תחת המנכ"ל מיכה מייקסנר בהחלט "צמצמה טווחים". כך למשל, ב-2017 העריכה הרכבת כי השלמת הקו תהייה בדצמבר 2021. שנתיים לאחר מכן, במאי 2019 קפץ תאריך היעד לסוף 2019. במרץ 2020 עם השלמת לא מעט שינויים ארגוניים עודכן מחדש היעד לסוף 2025.
עוד מצוין בדו"ח כי קיים פער בין הביצוע התקציבי שעמד על 31% בדצמבר 2019 לבין אורך המסילות שחושמלו מתוך התוואי שעמדו במועד הביקורת (מאי 2020) על 13.3%, יש לציין כי מאז התקדם הפרויקט לא מעט ולמעשה הקמת הקו ירושלים-הרצליה הושלמה והוא כעת בנסיעות הרצה.
כמו בדו"ח הקודם, גם הפעם, מעריכים במשרד המבקר כי הדחייה בהשלמת פרויקט החשמול עולה למשק מאות מיליוני שקלים בשנה על כל שנת דחייה. לאלו יש להוסיף את ההפסדים הנגרמים לרכבת מהמשך הפעלת מערכי דיזל ישנים, רכישת ציוד היקפי לכלים אלו ודחיית מועד ההצטיידות בציוד החשמלי החדש שנרכש בעלויות גבוהות.
עוד ביקורת מרכזית הייתה בנוגע לתחנת נבון בירושלים, שם, מציין הדו"ח קושי צפוי בפינוי נפגעים מהמפלסים התחתונים למפלס הכניסה.
לחיוב מצוין בדו"ח כי ברוב הנקודות שעלו בביקורת הקודם, ביצעה הרכבת שורה של הפקות לקחים, בהם בתהליכי ההכנה לפתיחת הקו, תקופת ההרצה שלו, ההיערכות הרכבתית במעטפת, העמדת כלי כוננות של כיבוי אש והרכבת להובלה של כוחות חילוץ ראשוניים ועוד.
פרויקט חשמול הרכבת
- התחלת מהלך החשמול בשנת 2000
- יקצר את זמני הנסיעה וישפר עמידה בלוחות הזמנים
- צמצום תקלות, חסכון בעלויות תפעול
- צמצום זיהום אוויר, ומפגעי רעש
"הממצאים נכתבו בדם"
ההיבטים של מסקנות הדו"ח בשלושת הסעיפים מעידים על הפער בין השטח לתפקוד המשרד האחראי, אולם לזה הראשון שעוסק בבטיחות כלי הרכב הכבדים, יש גם משמעות לחיי אדם.
ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד - תל"ם), יו"ר ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים של הכנסת: "הממצאים הללו נכתבו בדם. ממצאי המבקר מוכיחים שוב שהאחוז הגבוה של התאונות הקשות והקטלניות בהן מעורבים אוטובוסים ומשאיות איננו גזירת גורל, כי אם מחדל ותוצאה של העדר גורם מתכלל אחד. אסור לנו להרשות להתנהלות זו להימשך.
משרדי הממשלה ככלל והתחבורה בפרט חייבים לעשות יותר להצלת חיי הנהגים והאזרחים. על משרד התחבורה להציג בהקדם תוכנית מפורטת ליישום המלצות דו"ח המבקר, על מנת שנדע כי לא יהיו עוד חיים שיקופחו בשל חוסר תפקוד ראוי של המערכת".
ח"כ טופורובסקי הוסיף: "אקיים בוועדת המשנה דיון בנושא אליו תוזמן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, כמו גם הגורמים האמונים על הטיפול בנושא במשרדה, על מנת שיציגו בפנינו לוח זמנים ברור ליישום ההמלצות אשר בוודאות יצילו חיי אדם יקרים בכבישים".
תגובות
תגובת משרד התחבורה (מובאת בקיצורים לאור אורכה ובהשמטת חלקים לא רלוונטיים):
בטיחות כלי רכב כבדים: משרד התחבורה הקים לפני כשנה אגף פיקוח ובקרת רכב, האחראי לנושאי בטיחות רכב כבד והובלת חומרים מסוכנים. לאגף הוקנו סמכויות רגולטוריות ובימים אלה מתבצעת עבודת מטה נרחבת לגיבוש מדיניות כוללת בנושא לטובת שיפור מיידי ככל הניתן של הבטיחות ברכבים אלו.
המחסור בנהגים מקצועיים: משרד התחבורה מודע לחשיבות הענף ולצורך בנהגים מיומנים, וביצע מגוון רפורמות לייעול, פישוט וקיצור תהליכי ההכשרה שלהם, מבלי להתפשר על הדרישות ועל איכות ההכשרה. בין היתר, קוצר הליך המיון וההתאמה הרפואית מ-8 חודשים לחודשיים בלבד; הסמכת נהגים יוצאי צבא לרישיון אזרחי תוך יום אחד; אישור לביצוע מבחן מעשי ("טסט") פנימי בחברות הציבוריות הגדולות; וזירוז קבלת אישור היעדר רישום פלילי ממשטרת ישראל.
ניידות הבטיחות: מחסור בכוח אדם ובמשאבים מגביל את היקף הבדיקות של ניידות הבטיחות. באגף נותרו 14 עובדים בלבד וכיום לא ניתן לגייס עובדים נוספים בשל קיצוץ רוחבי בממשלה והיעדר תקציב מדינה.
טכוגרף דיגיטלי: המשרד העביר נוסח לתיקון תקנות התעבורה לשם התאמתן לטכוגרף דיגיטלי ומתן סמכויות לפקחי המשרד. התקנות הופצו לשימוע ציבורי, ועם חידוש פעולת וועדות הכנסת הועברו לאישור משרד המשפטים לפני העברתן לאישור ועדת הכלכלה.
תחבורה ציבורית בירושלים: בדצמבר 2018 פורסמו שני מכרזים רחבי היקף לאשכולות הפעלה בירושלים, המגדילים בכ-70% את הנסועה השנתית (סה"כ המרחק שנוסעים כל האוטובוסים במטרופולין במשך שנה), מגבירים את התחרות ומשדרגים משמעותית את רמת השירות.
לצערנו, עקב התנגדויות משפטיות בנושאי רכש גומלין, נעצרו כל התהליכים התחרותיים ובהם שבעה מכרזים לפעילי תח"צ. לשמחתנו פסק בג"ץ בחודש מרס האחרון כי אין הצדקה לעיכוב המכרזים ואישר את המשך ההליכים המכרזיים.
מחסור בנהגי אוטובוסים: נציין כי מפעילי התחבורה הציבורית הם האחראים לגיוס נהגים, להכשרתם ולשימורם. משרדנו פועל לקידום מעמד הנהג ולשיפור תנאיו בדרכים רבות. במסגרת מדיניות המשרד לחיזוק מעמד הנהג, הוכנסו במכרזים האחרונים תמריצים כספיים וניתן ניקוד למפעילים שישתפו את הנהגים ברווחיהם. תמריצים אלו ישפרו את שכרם של הנהגים, שגדל בשנים האחרונות בעשרות אחוזים.
תשתיות תומכות תח"צ: בימים אלו משלימה החברה העירונית מוריה את תכנון חניון עטרות הכולל חניות לכ-500 אוטובוסים, תחנות תדלוק, מתקני שטיפה ומבנים תפעוליים למנוחה ורענון של הנהגים. כמו כן, הושלמה הקמת חניון תפעולי ולילה חדש בכניסה לעיר ובו כ-80 חניות, והורחב מסוף גבעת התחמושת לעוד 20 אוטובוסים להמתנות יום. הקמת חניון 4/9 בסמוך לצומת רמות מתקדמת והוא ייפתח בסוף שנת 2022. בחניון 215 עמדות חניה שיכללו תשתית הטענה לאוטובוסים חשמליים, לאור התוספת של 200 אוטובוסים חשמליים במכרזי ירושלים.
חשמול קו הרכבת: משרד התחבורה ניצל בשנה האחרונה את השבתת תנועת הרכבות בתקופת הקורונה לביצוע מבצעי תשתית מורכבים התומכים בפרויקט, וקיצר את לוחות הזמנים בשנה ועד חמש שנים, בקווים שונים ברשת המסילות. כך למשל, חשמול קו הרכבת בין אשקלון לרעננה הוקדמה בשנתיים וחשמול קו נהריה-תל אביב הוקדם בחמש שנים. משרד התחבורה נתן עדיפות לביצוע מיזם חישמול הרכבת, שהביא לקידום העבודות, אף על חשבון תנועת הנוסעים, להם סיפק המשרד פתרונות תחבורתיים חליפיים.
יצוין כי במכרז לביצוע עבודות החשמול, שנערך בשנת 2015, זכתה חברת SEMI הספרדית. לצערנו, תחילת העבודות התעכבה עקב תביעות משפטיות של המציעים שלא זכו, עד לחתימת הסכם פשרה בינואר 2018. כאמור, בשנה האחרונה, משרד התחבורה ורכבת ישראל השקיעו מאמצים רבים במימוש פרויקט החשמול.