העניין כולו עם אודי e-tron ספורטבק מתחיל ונגמר באנקדוטה שהיא אבן יסוד בתחום המסעדנות. לא, לא התבלבלתם, אתם בערוץ הרכב ולא האוכל בוואלה - אבל אודי e-tron ספורטבק יוסבר הכי טוב בצורה הזו: אתם יודעים מה ההבדל בין חביתה ואומלט? התשובה בסיכום המבחן. ועכשיו לפציינט.
הדרך הכי טובה להסביר מה אתם רואים כאן היא על ידי פירוק השם שלו לגורמים. "אודי e-tron ספורטבק". אודי היא יצרנית יוקרה גרמנית ומהווה את חטיבת הפרימיום בקבוצת פולקסווגן - ככזו היא גם השגרירה המתאימה ביותר להיות נערת הפוסטר של טכנולוגיה עתידית, במקרה הזה הנעה חשמלית. e-tron הוא השם שמלווה ווריאציות מחושמלות של דגמי אותה אודי, בין אם זו ה-A3 ובין אם זה הקרוסאובר שנקרא כך ועליו מבוסס הרכב שאתם רואים. ספורטבק? טוב פה העסק נהייה קצת מקושקש, כי פעם ספורטבק היה השם של גרסאות כמו-סטיישן של אודי A3 מעין האצ'בק מוארכת עם יותר שימושיות, ואז הם התחילו לקרוא כך גם לתצורה של A5 שהייתה גרסת "קופה ארבע דלתות" של מכונית הקופה A5 ועכשיו השם הזה מושאל לצורך תיאור גרסה מעוצבת אחוריים של אותו e-tron.
על כן פריט העיצוב הבולט ביותר בדגם הזה הוא לא החרטום המזוהה בקלות עם אודי, הוא לא תא הנוסעים הזהה לחלוטין וגם לא המימדים הזהים - למעשה פחות או יותר עד קורה B שזו הקורה האמצעית במכונית הכל אותו הדבר. אבל משם אחורה יש שינוי, בניגוד לתצורה הרבועה-סטיישן-על-עקבים של e-tron יש לנו כאן גג משתפל למין זנב קצוץ וגבוה. ב.מ.וו עשתה את זה עם X6 ו-X4, מרצדס עם GLE קופה ו-GLC קופה - אבל אודי עושה את זה בפעם הראשונה מהטריו הגרמני ברכב כל-חשמלי. המתחרות בדרך אגב.
וכמו החרטום והמימדים, גם תא הנוסעים זהה. אותו מערך טכנולוגי שאינו חושני ומסעיר למראה, אבל הו-כה מרשים בסידור שלו. אודי יודעים טוב מאוד את העבודה כשזה מגיע לעיצוב תאי נוסעים עם שילוב מרקמים, חומרים ועיצוב לסביבת נהג היי טקית ונקייה. במילים אחרות הפלאברה פה היא הפרודקטיביות והתכליתיות. זה לוח המחוונים 12.3 אינץ' המפורט, זו מערכת המולטימדיה 10.1 אינץ' חדת התצוגה וחלקת התפעול, זה מסך ה-8.6 אינץ' ששולט במערכות הרכב ומהווה גרסת מסך מגע לאותה MMI מופעלת חוגה של השנים הקודמות.
גרסת האבזור היחידה של ה-e-tron ספורטבק קולטת את הנהג עם מושבי עור חשמליים, מפתח חכם, גג פנורמי, דלת תא מטען חשמלית ושאר תפנוקי פרימיום. היא מחסירה, תודה לאל את המצלמות שמחליפות את מראות הצד, שהן אולי עשרת אלפי השקלים הכי פחות אפקטיביים בתעשיית הרכב אחרי מאפרה מוזהבת.
רשימת מערכות הבטיחות כוללת בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, התרעה על רכב ב"שטח מת", חיישנים היקפיים ומצלמת חנייה אקטיבית שזזה עם הפנייה ההגה ועם רזולוציה מצוינת, התרעת תנועה חוצה אני מכליל ברשימת הבטיחות אפילו את פנסי המטריקס לד המעולים שלה.
בכל הקשור למרווח מאחור, הגמישות ההנדסית שמאפשרת מכונית הנעה חשמלית מנוצלת כאן ליצירת בסיס גלגלים של 293 ס"מ וזה אומר המון מקום לרגליים. מבחינת השינוי המשמעותי לעיצוב החיצוני, התשלום בתא הנוסעים די זניח, רק כניסה קצת פחות נוחה מאשר ה-e-tron הרגיל, אבל מבחינת מרווח הראש, למרות 1.5 ס"מ שגולחו ממנו - אין ממש הבדל. אפילו תא המטען, עם 615 הליטרים שלו אחרי וויתור על אי אלו ליטרים בשל העיצוב של הגג ממש לא אומר שאין מקום לדברים. לפחות בהיבט הזה - הצורה לא באה על חשבון התפקוד.
מכיוון שזהו רק מרכב שונה, גם הקישקע המכאני זהה. הנעה כפולה שמגיעה ממנועים חשמליים - אחד אחורי שעובד בשוטף להנעה אחורית ושני קדמי שמצטרף בעת הצורך. ההספק הרשמי הוא 360 כ"ס ובמצב BOOST בו מגוייסים כל הסוסים החשמליים הוא עולה ל-408 כ"ס. המומנט הוא 57.2 במצב הרגיל ועד 67.7 באותו מצב BOOST.
אבל כמובן שהקונץ-פטנט פה הוא כמו בכל מכונית חשמלית חזקה וטובה - שכל היופי הזה של מופע הסוסים והקג"מ מגיע בפרץ וגעש שוטף מהרגע שנוגעים בדוושה ועד שהמהירות היא כזו שכוללת פרידה מהרישיון ליותר מדי זמן, או שהתנועה מלפנים מתקרבת ממש מהר. בכל תאוצה, בין אם זה מהרמזור, בשילוב לכביש המהיר או ביציאה מהפנייה, הדבר הזה עדיין שונה מכל כלי רכב אחר, בלי הפוגות ההילוכים או הצורך להגיע לסל"ד גבוה - פשוט מתג כיף של ON/OFF.
סוללות ה-95 קילוואט שעה מצהירות ומקיימות טווח של 300 ק"מ אמיתיים, כולל כל סוגי הנהיגה. אם תוותרו על מזגן הן יפרגנו לכם עוד כ-15 ק"מ. טעינה מלאה שלהן מעמדה ביתית אורכת 9 שעות, עמדת טעינה ציבורית של 50 קילוואט שעה תטעין לכם 100 ק"מ ב-30 דקות ואם תמצאו את אותן עמדות 150 קילוואט שעה הנדירות בישראל תדחפו לו את אותם 100 ק"מ ב-10 דקות בלבד ועד 80 אחוזי סוללה ב-30 דקות בלבד.
כמו ב-e-tron הרגיל השקט בו כל העסק הזה מתנהל הוא מדהים, אין זכר לרעשי החוץ וגם תחת עומס כבד על דוושת החשמל, זה רק המהום חשמלי חרישי ומד המהירות שקופץ כמו משוגע והספרות שמתחלפות בתזזית שגורם לכם להבין ש-2.5 הטונות האלו כרגע עפות קדימה ב-5.7 שניות ל-100 קמ"ש. בולמי האוויר האדפטיביים מטפלים בנושא הנוחות בצורה מעולה, בטח על חישוקי 20 אינץ', זה עדיין הפתרון היחיד לסיפור הזה של המון משקל על סלילה לא מבריקה.
כל עוד מתנהלים בו באופן המנהלתי השוטף - אין שום מילה אחת של ביקורת על המכונה הזו. הכוח, המומנט, הנוחות ואפילו אחת ממערכות הבלימה הרגרנטיביות הטובות והיעילות יותר בשוק נמצאות כאן לרשותכם (והקרדיט הוא לפורשה במקרה הזה) אבל גם כל חומרי הבידוד והטובים שבמתלי האוויר נתקלים בקושי לרמות את הפיזיקה כאשר זה מגיע לכביש המפותל. שם הספורטבק, הוא הרבה פחות "ספורט" ויותר BACK OFF, כי כל המשקולת הזו פתאום לא רוצה לשחק איתך במסירות, לא הבלמים עם התחושה של דריכה על קרש ספוג מים, לא הגוף שמשנה כיוון בחן של בלרינה אחרי חומוס פול ושווארמה בלאפה. כאשר כל המשקל שלו צריך גם לשנות כיוון וגם להתמודד עם שינויי גובה ויחד עם כל הכוח הזה שנשפך בכמויות זה לא מתחבר יחד.
סיכום
אודי e-tron ספורטבק הוא אותה מכונית חשמלית מצוינת של אודי, אבזור, איכות, נוחות וביצועים מצוינים בתחום התאוצות וגם בטווח. התנהגות הכביש פחות מלהיבה, אבל אתם לא קונים אודי ובטח לא אחת חשמלית כי היזון חוזר מההגה זה משהו שחשוב לכם נכון? הפעם גם המחיר על המראה השונה ברמת הפרקטיקה לא כזה נורא. הערך המוסף המרכזי של הספורטבק הוא פשוט האפיל הקצת יותר אופנתי שחסר לe-tron המהוגן והשמרני למראה.
אבל זוכרים את האומלט והחביתה? ובכן, ההבדל בין השתיים הם 30 השקלים שתתבקשו להוסיף במקרה של הראשונה. וזו גם הבעיה עם ה-e-tron ספורטבק. בעוד עבור אחיו הרגיל תשלמו 520 אלף שקלים, על ה"אומלט" - הגרסה אחרי הניתוח הקוסמטי שבאמת לא נותן שום דבר מלבד הצורה השונה כבר תתבקשו לשלם 546 אלף שקלים - וזה בסדר שיש אפשרות בחירה, אבל גם באיומי מכות חשמל לא תוציאו ממני הצהרה שהפער הזה שווה את זה.
על הצד הטכני: אודי e-tron ספורטבק 55
מנוע, הנעה: חשמלי, כפולה
הספק (כ"ס): 360 כ"ס (408 במצב מקסימלי)
מומנט (קג"מ): 57.2 (67.7 במצב מקסימלי)
תיבת הילוכים: מערכת ויסות משתנה
מידות:
אורך (ס"מ): 490
רוחב (ס"מ): 194
גובה (ס"מ): 158
בסיס גלגלים (ס"מ): 293
תא מטען: 615 ליטרים
ביצועים:
תאוצה 0-100: 5.7 שניות
מהירות מירבית: 200 קמ"ש
מתחרים:
יגואר i-Pace
מחיר:
546 אלף שקלים