רותם קוסטא ניצב בעמדת הזינוק לסטייג' מס' 1 של באחה ירדן, מפמפם במכות גז את מנוע ההוסקוורנה ראלי-רפליקה 450 שלו, אופנוע מרוץ מקצועי. פנטזיה של 15 שנים והכנות אינטנסיביות חלפו בראשו, בעודו ממתין להזנקה; הדיונה האדירה של וואדי רם התנשאה לפניו, עם מסוק 'בלאק הוק' של הצבא הירדני המרחף מעליה. רותם שחרר קלאץ', פתח מצערת וטס במעלה הדיונה, בדיוק כפי שדמיין את הרגע הזה - השתתפות ראשונה שלו בראלי בינלאומי. הייתה זו גם השתתפות בכורה של אופנוענים ישראליים בראלי ירדן, בחסות פדרציית האופנועים הבינלאומית FIM.
שמונה דקות לפניו זינק עמית שדות באוכף ה-KTM EXE 350 שלו, גם הוא מגשים חלום נכסף. עבור שני האופנוענים היה זה שיאו של חלום בן שנים ארוכות, והכנות אינטנסיביות שהחלו לפני זמן קצר. הרעיון להשתתף בראלי ירדן בשל לאחר שהראלי הפך השנה לאירוע רשמי בסדרת FIM. לפני שנתיים השתתפו בראלי ירדן רז היימן והלל סגל במסגרת מרוצי ה-FIA, הפעם נפתח הציר גם לאופנוענים הישראלים.
פתיחת המרוץ הירדני למשתתפים ישראליים היא חדשה חשובה עבור רוכבי ונהגי המרוצים בישראל. זו הפעם הראשונה בה יכולים ישראלים להשתתף במרוץ מדברי עולמי, קרוב ונגיש כל כך. זה אומר מינימום של מנהלות והוצאות לשינוע הצוות ליבשות נידחות (עוברים לירדן במעבר שייח' חוסיין), זמן קצר למנהלות, ואפשרות למלווים להצטרף. ב-2021 השתתפו במרוץ רק זוג גיבורינו ועוד שני צוותים עם פאג'רו, בגלל מגבלות הקורונה; עד לרגע האחרון לא היה ברור אם המרוץ יתקיים בכלל, מה יהיו סדרי ההגעה ומנהלות הבידוד. ב-2022 זה ייראה אחרת אבל השנה, רק רותם קוסטא ועמית שדות נעצו בירדן את דגל האופנוענים; ולידם עוד שני צוותים ישראליים שהתחרו במכוניות, במסגרת הליגה הירדנית.
הראלי נמשך יומיים ומסלולו הקיף 860 קילומטרים, מתוכם 560 בשלושה קטעי דירוג. זה לא אחד המרוצים הארוכים (חלק מהימים ב'ראלי דקאר' נמתחים על פני מרחק דומה) אבל הוא סלקטיבי מאוד, גדוש בדיונות ושטחי טרשים, עם קשיי ניווט משמעותיים. עקב מגבלות הקורונה לא הגיעו אירופים רבים, ועל קו הזינוק התייצבו 16 אופנוענים וכעשר מכוניות.
ההרים גבוהים יותר, בדרך חזרה
ציפיות הצוות היו בראש וראשונה, לסיים את המרוץ על שני גלגלים. כמי שהתחרו עד היום רק בחמישה מרוצי באחה ישראלים שאורכם מוגבל לכ-200 קילומטרים ביום, לא היה להם ניסיון ברכיבה ארוכה ומאומצת כל כך, ללא כל סיוע בחניון הלילה; גם זה עניין של חוסר תקציב. המטרה המשנית הייתה לסיים בתוך העשירייה הפותחת, גם הישג זה מומש במלואו. האמת היא שעמית היה יכול לעלות על הפודיום במקום השלישי אלמלא נתקע עם תקלה טכנית בקטע הקישור האחרון, לאחר תום קטעי הדירוג.
בדידותם של הרוכבים למרחקים ארוכים
יום המרוץ הראשון כלל שני קטעי דרוג של 130 + 200 קילומטרים, ועוד 200 קילומטרים קישור. המסלול היה במתכונת 'כוכב' עם יציאה וחזרה לעקבה, זה מאוד נוח מבחינת מנהלות. רותם פתח בקצב מצוין, אבל טעות ניווט עלתה לו בזמן ברבור ארוך. הוא הצליח לחזור למסלול ולהמשיך ברכיבה, אבל הזמן האבוד היה בעוכריו; לקראת חשיכה עצרו המארגנים את הרוכבים והנהגים שהיו עדיין בשטח, והחזירו אותם לעקבה. בתוצאה מכך ספג רותם זמן עונשין, שהרחיק אותו לחלוטין מתמונת הפודיום הנכסף. את יום המרוץ הראשון סיים רותם במיקום 7, עמית סיים 5.
עבור עמית היה זה יום מדהים, נקי מתקלות וברבורים. הוא שמר על קצב של מובילי המרוץ; למעשה הוא בילה את רוב היום בקרבת הרוכב המוביל ומנצח המרוץ, מוחמד אל-בלושי מהאמירויות. בהתחשב ברמת האופנוע החובבני של עמית ובהיעדר ניסיון בינלאומי, זהו הישג מעולה. הצוות סיים את הטיפול באופנועים לקראת שתיים בבוקר, וצנח לשנת לילה קצרה.
יום המרוץ השני כלל 235 קילומטרים מדודים + 110 קילומטרים קישור; עמית סיים את קטע הדירוג בזמן שהיה מעניק לו את המקום השלישי, אבל אכזרי הוא עולם הראלי... בדרכו לעקבה החל ה-KTM של עמית לגמגם, ככל הנראה עקב דלק באיכות נמוכה. עמית הצליח לקרטע עד לנקודת הסיום, מגיע אחרי זמן הגג שקבעו המארגנים. כתוצאה מכך ספג זמן עונשין ונדחק למקום הרביעי המכובד מאוד, בינינו לבין עצמנו.
גם רותם לא ליקק דבש ביום השני; 40 קילומטרים לאחר הזינוק התרסק עם האופנוע, נפגע בברכו וניפץ את מערכת הדלק של ההוסקוורנה. רותם ניסה לתקן את הנזק אבל גילה שחסרים לו כלים וחלקים נחוצים. למרות הטראומה הגופנית והרגשית ניסה לתקן את מערכת הדלק ככל יכולתו, אך לשווא. לפתע הגיעה מעבר לאופק רוכבת חיננית שנרתמה לסייע לרותם - נתנה לו מים, משקה אנרגיה ובעיקר, צינוריות דלק וכלי תיקון בסיסיים. מלכת המדבר נעלמה מעבר לאופק, בעוד רותם מבצע ניתוח מעקפים למשאבת הדלק. לאחר עיכוב של 3.5 שעות המשיך בדרכו לעוד 170 קילומטרים, וספיגת זמן עונשין נוסף. מסתבר כי אין רגעים קלים, בראלי בינלאומי ראשון.
חוויית המרוץ לא תמיד קלה, אבל הסיפוק וההישגים היו משמעותיים ביותר: כאמור, עמית ורותם הגיעו למקום רביעי ושביעי, סיימו את המרוץ בחתיכה אחת, למדו המון על ההכנה לראלי והכנת האופנוע. הם עברו חוויה מצוינת ומרגשת, רוצים להמשיך ולהתמקצע בעולמות הראלי הבינלאומי.
מבוקש: ספונסר לדקאר 2022
למרוץ 2021 התארגנו רותם ועמית ברגע האחרון והצליחו לגייס ספונסור שסייע להם בציוד ובמימון, "מוטוליין", המרכז לספורט מוטורי. ההשתתפות בבאחה ירדן זולה יחסית, וכמותה גם ההכנות והמנהלות למרוץ. אבל באחה ירדן הוא רק תחילת הדרך; בכוונת הצמד להשתתף השנה בעוד ראליFIM (ראלי דובאי או אנדלוסיה, מרוקו, 'דרך המשי' או ברזיל) כדי להתכונן לאתגר האמיתי, המטרה הנכספת - זוהי כמובן השתתפות בראלי דקאר 2022, שייערך גם הפעם בערב הסעודית. לצורך זה הם זקוקים למימון משמעותי ויישמחו לגייס כל ספונסור, שיוכל להציע להם שיתוף פעולה ותמיכה משמעותית; לפרטים: rotemcosta@gmail.com.
בנוסף ל"מוטוליין" שנרתמה לסייע מבקשים האופנוענים להודות לגורמים אחרים שאיפשרו להם לצאת למרוץ בירדן - ניב צורי (מנכ"ל התאחדות הספורט המוטורי), דימיטרי קוזנצוב (מנהל הרשות לנהיגה ספורטיבית), רז היימן (האדמו"ר מבגדד) שליווה אותם בהכוונה ציוד ועצות וכמובן, לארגון 'באחה' הירדני על קבלת פנים נפלאה ותומכת בירדן.
גם על ארבעה גלגלים
בראלי ירדן השתתפו גם שני צוותים ישראליים ברכבי פאג'רו. הנהג ג'ומעה אלפראונה והנווט מוחמד אל סאנע הביאו את הפאג'רו הכחול למקום השני בקטגוריית 'מקומיים'. את המקום ראשון בדירוג המכוניות FIA קטף יאסיר סאידן הסעודי, במיני ג'ון קופר. למקום השני במכוניות הגיע ההולנדי אריק וואן לון, בטויוטה 'היילקס'.