זה כל פעם מפתיע מחדש, מרגש ומסעיר. אותו טריק- שטיק קונץ-פטנט שאתה עושה שוב ושוב ונהנה ממנו כאילו היתה זו הפעם הראשונה: הזזת הכפתור למצב ספורט פלוס, מעיכה יחד של דוושות הבלם והגז (או איך שלא קוראים לזה במכונית חשמלית), המכונית נדרכת, נטענת, ואז שחרור של דוושת הבלם ו..בום.
שוב אתה נותן לראש להיזרק לאחור והוא מוטח אל המסעד, ובדיוק אותו חיוך אווילי נמרח מחדש על הפרצוף. הרי יש עוד מכוניות שיודעות להגיע למאה קמ"ש בשלוש שניות פלוס מינוס (ולהוציא טסלה מודל 3 פרפורמנס גם הן עולות מיליון שקלים פלוס מינוס...) אבל התאוצה החשמלית היא כל כך אחרת ומסחררת משום שהיציאה מהמקום, בעיקר במטרים הראשונים, שמלווה בשקט מוחלט - כל אלו הם דברים שאנחנו מכירים רק מרכבות הרים אכזריות במיוחד, וגם מכוניות ספורט עילית טהורות שעולות אפילו יותר.
כי יש חזקות ממנה אבל חזקות כמוה והן יכולות רק להתקנא בטייקן שהיא - אם צריך להזכיר בסופו של דבר מכונית סלון GT נוחה ונעימה עם מושבים של ממש מאחור. חווית התאוצה כל כך מרהיבה שנהנתי לראות את המבט המופתע של כל מי שהסכים להכנס לרגע לרכב, ועשיתי את טריק התאוצה לאיש האחזקה ולמאבטח ולמאפרת ולעוד מישהו שבמקרה עבר במקום, כשאת כולם שאלתי "אתה מוכן" בלי שידעו למה הם אמורים להיות מוכנים, כדי לחוות שוב גם דרכם את הזינוק הפראי של המכונה המופלאה הזו.
כמו אהבה ישנה - עד כמה שאהבה בת שנתיים יכולה להיות ישנה - אחרי ההשקה העולמית ניצלתי את ההזדמנות לקחת שוב לנסיעת מבחן את החשמלית של פורשה - וחשוב לציין את זה - כי זה לא עוד איזו חברת הייטק אופנתית שמייצרת מכונה לשינוע בני אדם, ועם כל הכבוד לטסלה, הנה נאמר כאן השם המפורש - פורשה היא חברה שזה מה שהיא יודעת לעשות כבר יותר משמונים שנה, לייצר מכוניות ספורט, מכוניות שהן סוג של יצירת אומנות מוטורית שהיא המכלול הנכון והמדויק של מתלים והגה ותחושות, מכוניות שיודעות לענג את הנהג שיודע שכל מה שצריך הוא להמתין לעיקול הידוע ההוא בכביש, לאחוז בהגה, לסחוט את המצערת לשמוע את צמיגי הענק הרחבים מנסים לנצל כל בדל אחיזה באספלט ובכל זאת ההנעה הכפולה גורמת להם לסחיפה ענוגה הצידה.
זה רגע קטן של אושר שרק כאלו שבאמת אוהבים לנהוג מכירים אותו, של לרכוב על נמר שחוץ מנשיכות קטנות ולא מזיקות של שעשוע עושה מה שאתה אומר לו, שוכח לרגע שאתה לא איזה נהג ראלי שוודי מיומן בערבות קרח אלא אתה סתם בגשר גלילות ויש כאן מלא מחשבים ואותיות - PASM, PDCC, PTV , PCM שעוזרים לך לא לעוף אל מעבר לגדר ההפרדה.
העובדה המשעשעת שממשיכים כאן את מסורת הדגמים ושם החשמלית מעוטר במילים כמו "טורבו" ו"טורבו S" - למרות שגם אם תחפשו טוב לא תמצאו כאן שום טורבו, והעובדה שהמכונית לא נראית כמו איזה דגם עתידני מוזר אלא כמו מכונית שאין ספק שהיא פורשה - שתמיד תהיה דומה קצת ל-911 המיתולוגית - הדברים האלו רק מבהירים שבחברה מסתכלים על הטייקן כאבולוציה של המכונית ולא כרבולוציה שלה - נו, שיהיה, הרי אין לי שום כוונה להתסבך עם הגרמנים - משום שהמכונית הזו משנה את הדרך שבה אתה נוהג, ולפעמים נדמה שהיא פשוט יודעת לעשות קפיצות בזמן: הנה מכוניות שיצאו איתך מהרמזור והנה הן חיזיון רחוק במראה האחורית.
או המצב הזה של טור מכוניות לפניך והנה, בלחיצת מצערת, אתה לפניו, החשמל והתאוצה שלו פשוט משנים את הדרך שבה אתה מתנהל על הכביש, גם למרבה הצער בערנות ובהצצות הבלתי נגמרות אל השעון שמראה לך כמה קילומטרים נשארו לך עד לטעינה הבאה - משום שאם תתקע בדרך עם וולטאז' אפס כשאתה מצפה במבוכה לגרר ומה שאתה מקבל הם מבטי רחמים משועשעים של הנהגים שרק לפני רגע עקפת, שם אף אחד לא לעזור יוכל להביא לך אבקת חשמל.
בכוונת מכוון לא התעמקתי כאן בנושאים צרכניים גרידא כמו מרווח הראש לנוסע מאחור או הנפח המדויק בליטרים של תא המטען - גם משום שכבר עשו את זה כאן קודם לפני, גם מפני שככל הנראה רוב רובם של הקוראים כאן, בדיוק כמוני, לא ממש בודקים כרגע כמה יש להם בעו"ש כדי לבדוק איזה עודף יקבלו ממיליון שקלים אם ירצו לקנות את הטייקן, והרי רוב רובנו לא נבדוק את האופציות החדשות בליסינג בגלל הגעתה הצפויה של הגרסה היותר צנועה של הטייקן שתצויד בהנעה אחורית בלבד ותעלה - זיל הזול - רק קצת יותר משש מאות אלף שקלים.
אני באתי לספר על התחושות שלי לנהוג ביצירה מוטורית מופלאה שכזו, וכשיותר יותר יצרני רכב מצהירים על כך שבתוך שנים ספורות הם יפסיקו לשווק מכוניות מונעות בנזין, וכשברור שבעוד כמה עשרות שנים ספורות מי שיאחזו בהגה במקומנו הם בכלל מחשבים - כל שנותר הוא לי הוא להודות על הזכות לחיות בעידן של הסאונד הנפלא שיודעים לייצר מנועי V של שישה ושמונה ועשרה צילינדרים, אבל גם להספיק לטעום מהרחש השקט המרהיב לא פחות של מכונית הספורט החשמלית הראשונה של פורשה, הדור הבא והמסעיר של מכוניות הספורט.