על פי נתוני שירותי הכבאות, במחוז המרכז בלבד, בתקופת מבצע "שומר החומות" בפרק זמן של כשבוע הוצתו כמה מאות מכוניות, כאשר חלק מההערכות מגיעות גם לכ-1,000 כלי רכב בערים המעורבות כתוצאה מפרעות שערכו תושבים ערביים במהומות. לאלו יש להוסיף עוד עשרות כלי רכב שנפגעו מרסיסי רקטות ומיירטים וכמה עשרות כלי רכב שניזוקו בערים המעורבות בצפון ובדרום מיידויי אבנים ועוד. מכיוון שפעולות אלו מוכרות על ידי המדינה כפעולות איבה, זכאים אזרחים שכלי הרכב שלהם ניזוקו לפיצוי מטעם המדינה.
הגוף שאחראי לפצות על אותם נזקים הוא מס רכוש, הפועל תחת רשות המיסים שבמשרד האוצר. בסמיכות זמנים מעניינת, ובתזמון שאלמלא היה מקרי היינו חושדים, בשבוע שאחרי סיום המבצע בעוד בערים המעורבות עדיין מפנים פגרי מכוניות שרופות - מפרסם משרד התחבורה את אחת מיוזמות הדגל שלו - מחירון העם.
"מחירון העם" בקצרה, למי שטרם נתקל במושג הוא מהלך ששורשיו נטועים אי שם במסקנות ועדת זליכה להורדת יוקר המחיה בתחום הרכב מתחילת העשור הקודם ומטרתו לייצר מסד נתונים שקוף, חינמי, המבוסס על דיווחי מוכרי מכוניות משומשות במעמד העברת הבעלות על הרכב. "כיום, מחירי הרכב המשומש בישראל נקבעים באופן כמעט בלעדי על ידי מחירון אחד, שלא תמיד מייצג את המחיר המשולם בפועל" נאמר בהודעת משרד התחבורה שנמנע מלציין את שמו המפורש, אולם הכוונה ברורה - מחירון לוי יצחק. המחירון הזה, משמש לא רק את רוכשי ומוכרי המכוניות המשומשות בישראל, אלא בעיקר את חברות הביטוח, בנקים וגופים כלכליים נוספים על מנת לקבוע את שווי כלי הרכב בשוק.
ברמת הבשורה, זו הייתה אחת החדשות המבורכות והמרעננות שהוציא המשרד בשנים האחרונות, למרות שאינה חפה מבעיות.
אולם מבדיקה שערך "וואלה!רכב" עולה כי אותו מס רכוש, הגוף הממשלתי שבתחום אחריותו לפצות את בעלי כלי הרכב שניזוקו בשריפות או כתוצאה מפעולות איבה אחרות - לא נעשה שימוש במחירון ה"רשמי" שאותו הקים בסכום לא מבוטל משרד ממשלתי אחר - משרד התחבורה ואותו יש לו אינטרס ממשי לקדם על מנת לייצר דומיננטיות בשוק המשומשות.
לדברי עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, ומומחה לדיני ביטוח, הבעיה אינה רק חוסר שיתוף הפעולה בין גופים ממשלתיים, שכן המחירון החדש יכול לייצר גם מחלוקת משפטית במקרה של נזק טוטאלי שנגרם לרכב בעקבות תאונת דרכים בעקבות רשלנות של צד ג'. במקרה כזה, בו הניזוק מגיש דרישה לפיצוי למבטחת הרכב הפוגע, זו יכולה, באופן עקרוני, לקבוע כי היא מפצה את בעל הרכב בהתאם 'למחירון העממי', בעיקר אם מדובר במקרה שבו ישנו פער בין ערך הרכב במחירון העם לבין זה שמצוין במחירון של לוי יצחק - או במילים אחרות, יתאפשר לה לשלם פחות על הנזק. עד כה, בהינתן כי היה מחירון אחד, הסוגייה כלל לא הגיעה לכדי דיון, אולם כעת, בהחלט יכול להיווצר מצב של מחלוקת שתתגלגל לפתחו של בית המשפט שיאלץ להכריע לראשונה בסוגיה העקרונית.
לפיכך, גם במקרה של גניבת רכב, יכולה המבטחת בביטוח מקיף לפצות את בעל הרכב על פי ערכו הנמוך במחירון הרשמי של משרד התחבורה?
"זה מקרה שונה" מסביר עו"ד ורשה "שכן בין המבטחת והמבוטח נחתם חוזה ביטוח, שמגדיר בין היתר את מנגנון הפיצוי ואופן החישוב במקרה של נזק טוטאלי לרכב. כאן מדובר למעשה על קשר חוזי בין הצדדים שמגביל את שיקול הדעת ויכולת התמרון שלהם, בשונה ממקרה של תביעה כנגד מבטחת אחרת, בו עילת התביעה היא נזיקית ואינה חוזית".
מה שכן, האם יהיה שינוי במקרה של תאונה עם רכב בבעלות המדינה - זאת אומרת כאשר המדינה היא צד בדיון האם אין מקום להגיד לה "את חייבת לפעול לפי המחירון הרשמי שלך המדינה"?
"במקרה בו רכב ניזוק כתוצאה מתאונה שנגרמה ברשלנות של רכב בבעלות או בשימוש המדינה, זכאי בעל הרכב הנפגע להגיש כנגדה תביעה נזיקית, שמבוססת על דו"ח שמאי, שכולל הערכת שווי הרכב בהתבסס על מחירון לוי יצחק. בית המשפט יידרש להחליט האם לצדד בעמדתו של השמאי או שמא לקבל את טענת המדינה כי המחירון המחייב הוא של משרד התחבורה".
אולם בשורה התחתונה, גם מעבר לסוגיות המשפטיות שעוד יעסיקו ויפרנסו היטב את כל הצדדים בנושא, מעלה הנקודה הזו את השאלה העקרונית מאוד מדוע לא מודיעה רשות המיסים במשרד האוצר כי היא מאמצת את המחירון של משרד התחבורה כמעריך הרשמי לשווי כלי הרכב מבחינתה. ייתכן שהסיבה היא חוסר אמון במחירון או במהימנותו?
ביקשנו את תגובת משרד התחבורה לסוגייה ונשמח לפרסם אותה לכשתתקבל. מרשות המיסים נמסר לפנייתנו כי: "הרשות תבחן את הנושא".