שוק כלי הרכב המשומשים בסחרור, ויש לזה השפעות של ממש על הסיכוי שלכם לקבל את מה שמגיע לכם באמת מהביטוח.
אם יצא לכם להסתובב סביב שוק המשומשות בחודשים האחרונים, גם אם אלו לא אתם שמכרתם את המכונית אלא האח, השכן, החבר מהמילואים או מהעבודה - אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה שככל שזה נוגע למחירי המשומשות - השוק רותח. הדגמים המבוקשים של קיה, סקודה, טויוטה ועוד מחליפים ידיים בסכומים הגבוהים באלפי שקלים, לעיתים גם ב-10,000 שקלים מעל מחיר המחירון הרשמי במקרים של כלים כמו קיה קרניבל למשל והוא ממש לא היחיד.
המצב הזה בו מכוניות נסחרות במחירים גבוהים יותר מאלו ה"רשמיים" הנקובים במחירון נובע בשל שלל סיבות. המרכזית בהן היא ההתייקרות של המכוניות החדשות וקשיי האספקה שלהן, אלו שעוד ילוו אותנו חודשים ארוכים. כמו גם הביקוש הכללי למכוניות עקב מצב התחבורה הציבורית הלא מזהיר והחששות לנסיעה בה בתקופת הקורונה.
אבל, ככל שזה מגיע לתשלום תגמולי הביטוח להם אתם זכאים במקרה של גניבה או נזק טוטאלי לרכב - אתם תמצאו את עצמכם עם הרבה פחות כסף מאשר השווי האמיתי שלו בשוק - זה שמחוץ למחירון ה"רשמי".
איך הגענו למצב הזה?
פוליסה לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון הינה חוזה ביטוח שתנאיו מוכתבים ונקבעים על ידי המפקח על הביטוח, שקובע בין היתר כי במקרה של גניבה או הכרזה על הרכב כאובדן גמור (טוטאל - לוס), ישלם המבטח למבוטח את מלוא ערך הרכב ביום קרות מקרה הביטוח או יחליפו ברכב מסוג ואיכות דומים. עוד קובעת הפוליסה כי המחירון, המשמש בסיס לקביעת ערך השוק של הרכב בעת תשלום תגמולי ביטוח בגין אבדן מוחלט של כלי הרכב או גניבתו, הוא "מחירון מכוניות משומשות וחדשות", כפי שיפורסם ע"י יצחק לוי, סמוך לפני יום קרות מקרה הביטוח. מדוע המפקח נשען על מחירון אחד, פרטי ומדוע אינו מפנה את חברות הביטוח למחירון הרשמי של המדינה? שאלה טובה.
כלומר, בקרות מה שמכונה "מקרה ביטוחי" - הפיצוי שיקבל המבוטח יהיה זה שיכתיב המחירון. אולם זה, כאמור עשוי להיות רחוק ממחירו הריאלי של הרכב בשוק. מכאן יוצא שהמבוטחים שרכבם ניזוק באובדן גמור או נגנב עשויים להפסיד לא מעט כסף בשל ההצמדה הזו.
יש פתרון?
אז יש פתרון למצב הבעייתי הזה והוא אפילו פתרון שעוקף את הלקונה בהוראות הביטוח הבעייתיות ובצורה מתחוכמת, אבל יש קאץ'.
"במקרה בו רכב ניזוק באופן טוטאלי בגלל תאונה שנגרמה ברשלנות של נהג רכב אחר, עומדות לרשות הניזוק שתי אפשרויות", מסביר עו"ד אסף ורשה , יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, "הראשונה היא לפנות למבטחת רכבו, שתפצה אותו בהתאם למחירון לוי יצחק. האפשרות השנייה היא להגיש תביעה נזיקית כנגד צד ג' שמתבססת על הערכת שוויו הריאלי של הרכב ביום התאונה. לצורך כך, נדרש לפנות לשמאי שיעריך את שווי של הרכב, בין היתר בהתאם למידת הסחירות שלו, היקף הביקוש, העבר הביטוחי והתאונתי של הרכב, מספר הבעלים הקודם ומד האוץ (הקילומטראז' - ק.כ)".
מכיוון שבניגוד להוראות הביטוח, התביעה מוגשת מכוח פקודת הנזיקין, שם נקבע כי מטרת הפיצוי שייפסק הוא להשיב את מצב הניזוק (במקרה זה בעל הרכב) למצבו טרם קרות הנזק. מכיוון שפקודת הניזיקן בניגוד לביטוח - אינה כפופה או מוצמדת למחירון "מדובר בחלופה שבהחלט כדאי לשקול במצבים כאלו", אומר עו"ד ורשה.
גם בהנהלת ענף הרכב באיגוד השמאים אומרים דברים דומים "לצערנו חרף האפשרות שנתונה לצרכן לפנות לשמאי לצורך קבלת אומדן שווי רכב ריאלי, בפועל, מעטים מאוד המקרים בהם הצרכים בוחרים באפיק זה, סביר להניח בשל חוסר מודעות לקיומו. אני קוראים לציבור בעלי הרכב לממש את זכותם לקבל פיצוי שמשקף את הנזק האמיתי שנגרם להם".
אולם בניגוד לשמאים שהאינטרס שלהם ברור במקרה הזה, לא תמיד כדאי לרוץ למסלול התביעות מזהיר עו"ד וורשה: "צריך לקחת בחשבון את פרק הזמן לפיצוי. פוליסת רכב סטנדרטית קובעת כי תגמולי הביטוח ישולמו למבוטח בפרק זמן שאינו עולה על כחודש ימים, בעוד שהליך תביעה של צד ג' יכול להימשך חודשים, ובמקרה בו התיק מתגלגל לבית המשפט - גם מעבר לכך".