בלי בושה: המכוניות הגנובות מפורסמות בגלוי, ואיפה המשטרה?

בפייסבוק, בטיקטוק, באינסטגרם - גנבי הרכב מעלים סרטונים ותמונות מכירה של המכוניות הגנובות עם פרטים מלאים, בלוחיות רישוי גלויות ובעיקר בלי שמץ של חשש שמישהו יעשה עם זה משהו. והתופעה עצמה לא חדשה וממש לא מצומצמת, הגנבים לא רק מפרסמים את כלי הרכב למכירה, אלא גם מצטלמים עושים בהם שימוש - ושוב - ללא כל ניסיון להסתיר את זהותם, כמו במקרה של נח אבגר הלוי, שגילה שאופנוע האפריקה טווין האהוב שלו נגנב ומשמש את הגנבים לנסיעות שטח. במקרה שלו, הוא אפילו קיבל "הצעה עסקית" במסגרתה יוכל לקבל את האופנוע בחזרה תמורת תשלום.

"אני בהלם מהאימפוטנטיות של המשטרה וצה"ל. אין לי מילים אחרות לתאר את המחדל הזה" כך אומר ל"וואלה!" אושרי, תושב גבעתיים שהופתע למצוא את הקטנוע הגנוב שלו מפורסם בפייסוק. "לפני כשבועיים נגנב לי טימקס שנת יצור 2020 ששווה 60 אלף שקלים. יום אחד אני קולט בפייס מודעה בערבית בה בחור מג'נין מפרסם למכירה את הקטנוע שלי, במחיר של 15 אלף שקלים. הדם עלה לי לראש, וניגשתי לתחנת המשטרה עם הפרסום", מה הייתה תשובת החוקר? מרתיחה לא פחות: "אין מה לעשות. הכלי שלך נמצא בשטח בו אין לנו שליטה עליו". לדבריו "כל יום מגיעים אלינו בעלי דו גלגלי או מכוניות שמראים לנו צילומים מהפייסבוק בהם הכלים שלהם מוצעים למכירה. הידיים שלנו כבולות".

העדות של אושרי, תושב גבעתיים, רחוקה מלהיות היחידה. בפועל, מידי יום עולים פוסטים ברשתות החברתיות על ידי בעלי מכוניות ודו גלגליים שמלינים על אוזלת היד של גופי הביטחון בטיפול בגנבי רכב, שלא מהססים להציע למכירה בפייסבוק ובאופן גלוי לגמרי, את הכלים שגנבו. כך לדוגמא, לפני כמה ימים העלה דניאל, בעליו של קטנוע מסוג ג'וירייד, פוסט אליו הוא צירף צילום מסך של מודעה שהעלה הגנב מג'נין בה הוא מציע את הכלי למכירה "מפורסם למכירה והוא גנוב - עד מתי נשתוק?", נכתב בצער. במקרה אחר, כותב אלון, בעליו של ימאהה XMAX "הנה האופנוע שנגנב לי לפני כשבוע", בעודו מצרף את הצילום של האופנוע הגנוב מוצע למכירה. ולא רק כלים דו גלגליים גנובים מתפרסמים למכירה, לאור יום, מבלי כל חשש מצד הגנבים. כמו במקרה של זיו, חבר נוסף בקבוצה שהעלה צילום של המאזדה שלו שנגנבה ומוצעת כעת למכירה.

המציאות האבסורדית הזו משתקפת מידי יום בקבוצת הפייסבוק 'נגנב לי', בה מתפרסמים פוסטים להם מצורפים צילומי מסך של הכלים הגנובים שמוצעים למכירה ע"י הגנבים. רובי בנימין, ממקימי הקבוצה, אומר לנו בצער: "אנחנו מגיעים עם הפרטים ליחידת אתגר בלהב 433, שכוללים מידע קונקרטי לגבי זהות הגנב ואיפה הוא גר, אולם אנחנו מקבלים כל פעם תירוץ אחר מדוע לא ניתן כרגע להיכנס ולשלוף את הכלי. פעם זה הגזרה שבוערת ופעם זה עוצר. כמה זמן עוצר נמשך? התחושה שלי היא שהמשטרה שמה פוקוס על כנופיות ולא ממקדמת מאמצים סביב גנבים בודדים".

לדברי עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, מומחה לדיני ביטוח " גנבי הרכב מניפים אצבע משולשת בפרצוף של גופי הביטחון והשיטור הישראלים. משטרת ישראל משקיעה מאמצים רבים בהתמודדות עם תופעת הגניבות, הן באמצעות יחידת אתגר והן על ידי טיפול ברמה המחוזית והתחנה - אולם אין בכך די. עליהם לפעול באופן נחוש וממוקד יותר בשביל להקטין את היקף התופעה, שהולכת ומתרחבת. נקודת האור היחידה שניתן למצוא באותם פרסומים של כלים גנובים היא העובדה כי הם מונעים את האפשרות מצד חברת הביטוח, לטעון כי מדובר על הונאת ביטוח. בלא מעט מקרים, לאחר שהמבוטח מדווח על גניבת כלי, מבצעת המבטחת חקירה שמטרתה להוכיח, בין היתר, כי הכלי אכן נגנב ואין מדובר על כוונת מרמה מצד בעליו שהעלים אותו בכוונת מכוון. פרסום פוסט ע"י הגנב, שכולל צילום של הכלי - מהווה ראיה למהימנות התביעה ועשוי לקצר את משך הזמן עד לתשלום תגמולי ביטוח".

אבל קשה לומר שמבחינת בעלי כלי הרכב מדובר בנחמה של ממש. רובם המכריע מביעים חוסר אונים מוחלט וייאוש מהמצב הבעייתי. כאשר מנסים להבין מדוע לא עושים גופי הביטחון דבר עם התופעה הזו, נתקלים בעיקר בתשובות לא ממש מספקות ואלו מובילות למסקנה עגומה מאוד - לכולם נוח עם העובדה שמכוניות גנובות והסחר בהם הוא חלק מהכלכלה הפלסטינית. אחרי הכל זה משאיר את אותם גנבים שיודעים לבוא ולצאת כרצונם משטחי ישראל "עסוקים", עסוקים בלגנוב כלי רכב ולא לרתום את המיומנויות האלו לייצור פח"ע או מסחר בכלי נשק. מ

בחינת המדינה, כל עוד הרכב מבוטח, זה בעיקר כאב הראש של האזרח מול חברת הביטוח. ומה במקרה שכלי הרכב אינו מבוטח? זה הסיפור של עשרות אלפי רוכבי דו גלגלי שבשל עלויות הביטוח המופרעות על הכלים האלו נמנעים מלבטח אותם. על מנת לקבל את סדרי הגודל, מחירי ביטוח החובה בלבד לכלי בנפח של עד 250 סמ"ק עומדים על כ-3,700 שקלים ללא השתתפות עצמית ומשתנים בהתאם לוותק הרכיבה וגיל הרוכב. כלים בנפח גדול יותר מקפיצים את המחיר לאזורי ה-5,200 שקלים. כאשר עלות ביטוח החובה בלבד מגיעה כדי 10% ממחיר הכלי עצמו ולמעלה מכך, רבים מהם פשוט לא מוסיפים גם את הביטוח המקיף, שיכול להגיע גם הוא לאלפי שקלים. כך, במקרה של גניבה, שאת ההגנה מפניו הם מצפים לקבל מהמדינה - נותרים עם חור גדול מאוד בכיס.

בעוד המשטרה והצבא לא ממהרים להתערב לטובת השבת כלי הרכב אם בכלל, מי שכן נהנות מהמטריה של כוחות הביטחון הן חברות כמו איתוראן או פוינטר המציעות שירותי איתור של מכוניות הלקוחות שלהן. במקרים בהם מאותר כלי הרכב או כאשר אינדיקציות של החברות מצביעות על מיקומו, יוצאות החברות האלו בליווי כוחות צבא לעיתים גם לעומק השטח הפלסטיני על מנת "לשלוף" את המכונית הגנובה. כך ששוב, כל עוד האינטרס הכלכלי של חברות הביטוח נשמר - יש את היכולת המבצעית והרצון לנקוט בפעולה נגד גנבי הרכב, אולם כאשר זה האזרח הקטן, הוא נשאר מאחור עם חנייה ריקה.

ואם למישהו צץ לרגע הרעיון לשחק אותה רמבו ולעשות משהו בעצמו, בואו נגיד את זה כאן, עכשיו וברור - שום כלי רכב לא שווה את סיכון החיים שלכם. " לחלץ אותו משכם? אני מאוהב, חולה על האפריקה טווין שלי, רוצה אותו, מתגעגע, עורג, כותב לו שירים. אבל זו שכם. אם מישהו יאבד שערה בדרך להצלת האופנוע שלי, ואני מכיר כמה מקרים של אנשים שאבדו יותר משערה בשכם, לא ארדם כל החיים" מסכם נוח את השנייה שהמחשבה הזו עברה לו בראש.

מה נותר? לעשות את כל מה שאפשר למנוע את הגניבה הבאה, החל במיגון כלי הרכב, חניה שלהם במקומות פחות "אטרקטיבית" לגנבים, עירנות כללית למה שקורה מסביב אבל בעיקר לא לצפות שמישהו יעשה משהו אם הוא ייגנב לכם.

ממשטרת ישראל נמסר:
משטרת ישראל פועלת במאבק נגד גניבות כלי רכב בגבולות הארץ והשטחים, ומשלבת פעילותן של יחידות מגוונות לשם חשיפת גנבי רכב ומעצרם. הודות לפעילות מאומצת של יחידת אתגר נעצרו עד תום ההליכים 75 חשודים בשלוש השנים האחרונות בתחום גניבות כלי הרכב. נמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו במטרה לשמור על רכושו ובטחונו של הציבור.