רנו ארקנה היברידי: עשינו לו חיים קשים, זה לא הזיז לו

אחרי כשנתיים בלי דגם משמעותי, חדש או מעניין באולם התצוגה שלה, רנו ישראל לא יכלה לקוות לרכב מתאים יותר מהארקנה כדי להחזיר את השלט "פתוח - מיזוג אוויר" לחזית הסוכנויות. הוא מגיע עם מימדים נדיבים, עיצוב מושך עין, אבזור נאה מאוד ויחידת הנעה חדשנית שלפחות על הנייר מבטיחה להיות חסכונית מאוד. יש רשימה ארוכה של סיבות לבוא לבדוק אותו. אבל פרוספקטים צבעוניים זה דבר אחד והעולם האמיתי זה משהו אחר לגמרי.

אחרי כמה מאות קילומטרים בשלושה ימים אינטנסיביים עם הארקנה, יש לנו כמה תובנות על אחת המכוניות החשובות יותר למותג הזה.

המבט שבשנייה הראשונה מסווג אותו כ"קרוסאובר של רנו" משתנה כאשר הוא עובר לפרופיל וחושף את החלק האחורי המעניין שלו. זו פעם ראשונה שיש זליגה מובהקת כל כך של תצורת הקרוסאובר-קופה לקטגוריה העממית. ואנשים מגיבים לזה ממש טוב. את מדרגות הצד המיותרות האלו אל תקנו ואל תסכימו לקבל גם במתנה אתם תבינו למה כשתרדו מהרכב בחורף ותלכלכו את המכנסיים מהן.

הדבר הראשון שפוגשים בתא הנוסעים הם המושבים הקדמיים שלו. הם גדולים, עם ריפוד עור ובד, בעלי תמיכה טובה לגוף, אבל זונחים את שיטת הכיוון האירופית באמצעות "ברז" לשיטת ה"ראצ'ט" האסיאתית הפחות טובה בשל העובדה שהיא נעה בין מצבי משענת קבועים מראש (הארקנה מיוצר במפעל רנו בדרום קוריאה). תנוחת הנהיגה גבוהה ושולטת, הראות לפנים טובה, זו לאחור בעייתית בשל עיוות קל שנוצר בשמשה האופקית ובעלת הציפוי הכהה והפתח המצומצם.

תא הנוסעים נאה, פס "מתכתי" (זה פלסטיק צבוע) חוצה אותו לרוחב, מסך גדול ואנכי (9.3 אינץ') בולט במרכזו. הוא כולל את השליטה במערכת הניווט, המוטימדיה, מצבי הנהיגה וגם את כפתורי הווליום (חבל), מתחתיו פקדי מיזוג האוויר הפיזיים (מזל). יש פה כמות טובה של תאי אחסון וגם האבזור נדיב ברמת הגימור הנבחנת edition S, כולל לוח מחוונים דיגיטלי נאה מאוד (10 אינץ'), עשיר בפרטים ובעברית. יש יציאות מיזוג לשני המושבים המאוד מרווחים מאחור, עם מקום לרגליים בזכות בסיס גלגלים שכבר נושק לקטגוריית הקרוסאוברים מעליו. אפילו מרווח הראש בהם לא נפגע מהגג שיורד למטה מוקדם יחסית. תא המטען נפער לגודל נדיב מאוד של 480 ליטרים, אבל יותר ממנו זו הדלת החמישית הגדולה שהופכת העמסה שלו לקלה ונוחה מאוד.

רשימת אבזור הבטיחות מספקת, תיקון סטייה מנתיב, בלימה אוטומטית, זיהוי רכב ב"שטח מת", בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת תנועה חוצה מאחור (את שלוש האחרונות אין ברמת הגימור iconic, שעליה אפשר לדלג).

העסק המעניין לא פחות מהעיצוב של הארקנה נמצא בחזית. מנוע היברידי שמשלב יחידת בנזין 1.6 ליטר ושני מנועים חשמליים. אלו מניעים את הגלגלים הקדמיים דרך שתי תיבות הילוכים - ידנית עם 4 יחסי העברה שמופעלת על ידי פיקוד חשמלי ומנוע חשמלי המסנכרן את העברת ההילוכים ועוד תיבת שני הילוכים למנוע החשמלי. התוצאה המשולבת היא 143 כ"ס, כאשר נתון מומט משולב אין אבל הוא עומד על 15.1 למנוע הבנזין ו-20.9 למנוע החשמלי הראשי ו-5 קג"מ למנוע הסטרטר.

מה שחשוב הוא שהקומבינציה הזו עובדת ברוב הזמן באופן חלק ושקוף לחלוטין לנהג. אין שום אינדיקציה למעבר בין סוגי ההנעות, וגם העברות ההילוכים נעשות בצורה חלקה ושוטפת. הוא מגיב יפה בעיר, וגם מחוץ לעיר עד מהירות תלת ספרתית ואם יש מספיק חשמל בסוללת ה-1.2 קוט"ש הוא ידחף יפה גם מעל ל-120 קמ"ש. אבל אם רוקנתם אותה, טוב, אתם די בבעיה. ברוכים הבאים למשחק "בואו נזיז רכב של 1.9 טון, באמצעות מנוע בנזין אטמוספרי עם 94 כ"ס ותיבת ארבעה הילוכים" - רמז - זה לא כיף החוג הזה, הוא רועש, איטי ויחסי ההעברה הארוכים בתיבת ההילוכים לא עוזרים פה.

נוחות הנסיעה של הארקנה היא אחת מנקודות הזכות הגדולות ביותר שלו. אפילו על חישוקי 18 אינץ' מופרזים הוא בלע יפה מאוד שיבושים, שברים, כביש גלי ומהמורות. גם קפל הקרקע בכניסה לפנייה שמשמש אותי כמעבדת עולם אמיתי לא יכל לכיול המוצלח שלו והרנו צלח את העסק בהצטיינות. פוגעת בציון הזה היא היכולת שלו לסנן רעשי בולמים וכביש החוצה מהתא כאשר מדובר בשברים או כביש לא סלול היטב. קרקוש מרתיח שהופיע ונעלם לאורך הנסיעה וטירף אותי התגלה כתוצאה ממסכי הוידאו בהתקנה מקומית - לזרוק לפח יחד עם מדרגות הצד.

התנהגות הכביש טובה מאוד, ולא שאפשר להביא אותו לעשות דברים יותר מדי מהר, אבל את מה שהוא עושה הוא עושה בתחושת ביטחון שהשלדה יודעת להתמודד גם אם קצת מגזימים ואם טועים ומופתעים מעיקול חד יותר ממה שציפיתם. ההגה מעט קל ולא מהיר מספיק בתגובה להפנייה שלו, אבל אלו באמת זוטות שהן בגדר בונוס במכונית כזו, לא תנאי או גורם משמעותי. מי שהרימו ידיים הרבה לפני המכונית היו צמיגי הקומו איתם היא הגיעה שמיהרו לצווח והפגינו אחיזה לא מרשימה.

בסיום מאות הקילומטרים, לא משנה מה עוללתי לו וכמה פעמים גררתי אותו למצבים בהם מנוע הבנזין נאלץ להזיע ולצרוך הרבה בנזין כדי להזיז אותו, בכל פעם שתנאי הנהיגה התמתנו והטעינה היעילה של הסוללה השיבה לה חיים הוא חזר לנוע במצב החשמלי שלו בכל הזדמנות. התוצאה הייתה צריכה ממוצעת של 16.1 ק"מ לליטר. זה יכול להשתפר משמעותית אם נוהגים כמו בני אדם, עם פשרה של ממש בקצב התנועה שלכם.

רנו ארקנה הוא בדיוק מה שהיבואנית הייתה זקוקה לו, זריקת נעורים שמציבה לה עוד דגם לצד הקפצ'ור בקטגוריה חמה מאוד של שוק הרכב. נקודות הזכות הגדולות שלו הן המראה המצודד, אבזור הנוחות והבטיחות (בהתייחס לרמת הגימור הזו בלבד), נוחות הנסיעה, המרווח המצוין שלו וצריכת הדלק.
מה פחות עובד? מערכת ההנעה עצמה, היהלום שבכתר הדגם הזה הייתה הרכיב הכי פחות מרשים בו. היא בסדר גמור כל עוד הדרישות ממנה מתונות מאוד. אבל ממש לא מספקת את הסחורה כאשר היא נדרשת לתפקד תחת עומס.

מחירי הארקנה מתחילים ב-150 אלף שקלים לגרסת הכניסה עליה מומלץ כאמור לוותר, רמת הגימור הגבוהה יותר ה- edition Sעולה 160 אלף שקלים והיא המומלצת יותר, זו הנבחנת עם גג שמש עולה 165 אלף שקלים לחובבי הז'אנר. במחירים האלו הוא מתחרה ראש בראש בכלים כמו טיוטה CHR ויונדאי קונה ההיברידי, אבל מציע מימדים עדיפים בהרבה. מי טוב יותר על הכביש - זה שווה מבחן השוואתי.

מנוע, הנעה: בנזין, 4 צילינדרים, היברידי, קדמית
נפח (סמ"ק): 1,598
הספק/סל"ד (כ"ס): 143 (משולב)
מומנט/סל"ד (קג"מ): חסר נתון
תיבת הילוכים: בנזין - 4 הילוכים, חשמלי - 2 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 457
רוחב (ס"מ): 182
גובה (ס"מ): 157
בסיס גלגלים (ס"מ): 272
תא מטען (ליטרים): 480

ביצועים:
תאוצה 0-100: 10.8 שניות
מהירות מירבית: 172 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן): 16.1 ק"מ לליטר

מתחרות:
טויוטה CHR, יונדאי קונה היברידי

מחיר:
165 אלף שקלים (מבחן)