אנחנו רגילים לקבל מנות גדושות של טירוף מוטורי מלמבורגיני, אבל הפעם היא נחושה להעניק לא רק את המנה הרגילה, אלא גם לראשונה עם תגבורת חשמלית, כזו ששוברת מסורת בת 60 שנים של מכונית דגל בעלות מנועי V12 אטמוספריים בלבד.
הכירו את הריוולטו, שתרגום מילולי של השם שלה מספרדית הוא "מעורבבת". מכונית העל שאמנם לא מבצעת שבירה מוחלטת של המסורת, ועדיין עם מנוע V12, אבל הפעם היא עושה את זה בתוספת של יחידת הנעה היברידית נטענת שקע. יחידת הנעה שלמעשה מורכבת משלושה מנועים חשמליים בנוסף לזה מוזן הבנזין.
אבל רגע לפני שנצלול למספרים המהממים, הנה כמה דברים שהופכים אותה למיוחדת מאוד עוד הרבה לפני הנתונים היבשים.
מאז ימי הקונטאש העליזים (שחגגה ממש לאחרונה יום הולדת, לחצו פה כדי לומר מזל טוב), סידור מנועי ה-V12 במכוניות העל של למבורגיני היה חריג מאוד - במקום לצאת מהמנוע אחורה לתיבת ההילוכים ולגלגלים האחורים. הוא היה יוצא קדימה, לתיבת ההילוכים שמוקמה בין המושבים הקדמיים ואז אחורה דרך גל הינע. אולם בריוולטו, על מנת לאפשר מיקום של סוללות ליתיום איון בין המושבים הקדמיים וכדי לא לערער את חלוקת המשקל האופטימלית, שונה הסדר לזה המקובל. וכן, הבנתם נכון - הם היו צריכים לסובב בשביל זה את המנוע ב-180 מעלות. אגב חלוקת משקל, במקרה הזה, היא עם 44% לגלגלים הקדמיים ו-56% לאחוריים.
הכוח ממנוע הבנזין, יחד עם אחד מהמנועים החשמליים עובר דרך תיבת 8 הילוכים כפולת מצמד, שכמו מנוע הבנזין ושאר מכלולי ההנעה פותחה במיוחד עבור הריוולטו. אגב, לתיבה הזו אין הילוך אחורי, את הנסיעה לאחור היא עושה תוך שימוש במנוע החשמלי שלה.
אז הלכנו סחור סחור, עכשיו בואו נדבר על השור שבחדר - המנוע שלה. יחידת ההנעה עצמה היא הפעם הראשונה שבה מכונית על סדרתית עושה שימוש במנוע פלאג אין. החלק הבנזיני שבה מורכב מ-6.5 ליטרים בתצורת V12 ששייך לדור חדש לגמרי של מנועים ומספק 825 כ"ס. חזק יותר, קל יותר ועם קו אדום גבוה יותר מכל מנוע סדרתי קודם של למבורגיני.
לצד מנוע הבנזין, שלושה מנועים חשמליים כאשר כל אחד מהם מספק 149 סוסים כאשר הסידור הוא שניים לפנים ואחד אחורי. כאשר כל המנועים משולבים היא למעשה מקבלת נתון הספק משולב של 1,015 כ"ס. במצב הדרוך שלה, היא עושה את המיאוץ הקלאסי ל-100 ב-2.5 שניות. נתון זהה לזה של הארכי יריבה ממראנלו הפרארי SP90, גם היא, היברידית. המקום שבו היא מראה ייתרון על הסוס של פרארי הוא במהירות המירבית - 350 קמ"ש לעומת ה-340 של פרארי. זה לא חשוב בשום סיטואציה של החיים האמיתיים, אבל המכוניות האלו לא חיות בעולם האמיתי.
ואחרי כל הטקס הזה, כמה תכל'ס הוא עושה לליטר? אז את הנתון הזה למבורגיני לא מפרסמת. הטענה שלה היא שמכיוון שהרכב עדיין לא משווק, היא לא צריכה לפרסם את הנתון. ויכול להיות שיש לזה סיבה טובה - סוללת ה-3.8 קוט"ש היא שליש ממה שמכוניות פלאג אין רגילות נושאות, אלו עושות בין 40 ל-60 ק"מ של טווח חשמלי, אז תעשו את ההפחתה לבד, נתון מזהיר לא יהיה שם.
ראוי גם להזכיר שאמנם מדובר בפלאג אין ראשונה ליצרנית מסנטה אגתה, אבל פרארי ולמבורגיני כבר מציעות מכוניות על כאלה, ורימאק כבר ב-100% חשמל.
למבורגיני לא מפרסמת את המשקל של הריוולטו, אבל כן מציינת במעמקי ערכת העיתונות את זה שהיה בעלת יחס ההספק-משקל הטוב ביותר בהיסטוריה של היצרנית - 1.75 ק"ג לכ"ס, כלומר, משקל המכונית הוא כ-1.7 טון. איך גורמים למכונית כזו לשקול כמו טסלה מודל 3? בעיקר עם הרבה מאוד סיבי פחמן בהם נעשה שימוש בשלדה ובתת השלדה וכן במרכב של המכונית.
בין השלדה למרכב, נמצאים כל הרכיבים שמיועדים לגרום לה גם לפנות כמצופה מהמכונית הזו. הרשימה כוללת מערכת היגוי חדשה שמספקת יחס מהיר יותר, כולל היגוי של הגלגלים האחוריים, כל הגלגלים אגב עטופים בצמיגי ברידג'סטון פוטנזה ספורט שפותחו במיוחד עבור המכונית הזו. מוטות מייצבים קשיחים יותר ביחס לאלו באוונטדור, בלמים קרמיים בקוטר 410 מ"מ מלפנים ו-390 מ"מ מאחור, שלפותים בקאליפר של 10 בוכנות.
יחד עם ההנעה החשמלית, היא מכניסה לתא הנוסעים גם יותר מסכים מאי פעם. 12.3 אינץ' בלוח המחוונים, 8.4 אינץ' צנועים במסך המולטימדיה המרכזי ועוד אחד של 9.1 אינץ' מול הנוסע. כל מצבי הנהיגה 7 במספר נשלטים ממתגים על גבי ההגה, מאחורי מנופי השליטה בהילוכים. אחד המצבים האלו הוא מצב "עיר" בו המכונית מתמקדת בהנעה חשמלית בלבד.
כאשר היא תנוע במצב הזה, שתי יציאות האגזוז הענקיות שלה שנמצאות כעת גבוה גבוה בין הפנסים האחוריים יהיו ליופי בלבד, ואיזה יופי. מעל המפלטים ומצדדיהם יש את שלל עזרי האווירודינמיקה של למבורגיני. אלו שאחראים להכנסת אוויר קר למנוע, פינוי של אוויר חם מסביבתו, אבל לא פחות חשוב מכך - סט כנפונים ומסיטי אוויר שצריכים להצמיד אותה לאספלט גם במהירות גבוהה מאוד.
רגע של היסטוריה
הסיפור של למבורגיני עם מנועי V12 מתחיל בשנת 1963, שנת ייסוד היצרנית. לפרוצ'יו למבורגיני שהיה נחוש להכות את אנזו פרארי במגרש הביתי שלו - שוק מכוניות הספורט האיטלקיות, היה ברור שהוא חייב להציב בהן מנוע שיהיה מענה לאלו של פרארי, שהייתה מזוהה עם מנוע V12. יחד עם שניים מענקי המהנדסים שקמו לתעשייה הזו - ז'אן פאולו דלארה וג'יוטו ביזאריני הם מתכננים את הדור הראשון (מבין שני דורות בלבד, זה של הריוולטו הוא השלישי) של מנועי ה-V12 בלמבורגיני.
המנוע הראשון בנפח 3.5 ליטרים נועד לשרת את ה-350GT מכונית הגראנד טורינג והראשונה של למבורגיני. התכנון הזה נותר בשימוש במשך כמעט 50 שנים כאשר הוא עובר אבולוציות ודגמים. בגלגול האחרון שלו הנפח כמעט הוכפל - 6.5 ליטרים שישבו מורצ'ילאגו, כאשר בגרסתו הסופית והחזקה ביותר הוא מספק 670 כ"ס (ב-LP 670-4 סופר-וולוצ'ה). בשנת 2011, יוצא מנוע V12 חדש, אותו מתקינה החברה באוונטדור. הוא ממשיך היכן שקודמו הפסיק - נפח של 6.5 ליטרים עם 700 כ"ס ומגיע עד 830 כ"ס ב"אסנזה" מכונית המסלול שנבנתה תחת זרוע המירוצים של היצרנית.
הצצה לעתיד
הריוולטו ההיברידית נטענת מהשקע היא צעד ראשון של למבורגיני לעבר עתיד שבו לא ניתן להימנע ממעבר להנעה חשמלית או מחושמלת. נכון, אנחנו עוד עשויים לראות החרגה של יצרניות מסוימות מהכללים הנוקשים אליהם דוחף האיחוד האירופי והולכים ומוגמשים בלחץ היצרניות.
גם הפיתוח של דלקים סינטטים על ידי מספר יצרניות, כאשר המובילה בהן היא פורשה (ששייכת כמו למבורגיני למטרייה הרחבה של קבוצת פולקסווגן), עשוי לאפשר אופק למנועי הבעירה הפנימית של יצרניות כמו למבורגיני. שכן, כאשר מדובר במכוניות יקרות כל כך, עלות ליטר דלק סינטטי, גם אם תהייה גבוהה משמעותית מזו של דלק מאובנים - פחות קריטית.
מתי נראה גרסאות היברידיות נוספות? לפי מנכ"ל למבורגיני סטפן וינקלמן גרסאות היברידיות של האורוס יגיעו עוד ב-2024 וכן שמחליפתה של מכונית הספורט הוראקן תהייה גם היא עם הנעת פלאג אין.
איפה נראה אותה מתחשמלת לגמרי? סביר להניח שהחשמליות הראשונות של היצרנית לא תהיינה בגרסת מכוניות הספורט האמיתיות, אלא במכוניות שמכוונות יותר לקהל הרחב. זה שרוצה לנסוע בלמבורגיני, לא בהכרח במכונית ספורט של למבורגיני - במילים אחרות, הפעם הראשונה שנראה את סמל השור הזועם חולף בדממה מוחלטת, זה יהיה עם קרוסאובר מסוג כלשהו, נראה מחליף האורוס או GT בעלת סידור 2+2 ולא מכונית ספורט קיצונית, כאשר מבחינת לוחות זמנים הם מדברים על סוף העשור הנוכחי.