"עברתי עם מעט הסוללה שנשארה לי בין עמדות הטעינה של טסלה בדרום, וכולן לא פעלו", זעם ביום שישי אחר הצהרים בעל מודל 3 שנתקע לשעות ארוכות. אילון מאסק אולי יכול להמציא מחדש את הרכב החשמלי, לקחת אותנו בזול לחלל בדרך למאדים, אבל אפילו הוא לא יכול להתמודד עם תחלואי רשת החשמל בישראל.
קריסת החשמל הגדולה ביום שישי לא הייתה רק בעיית אספקה לבתים. בימים של מעבר מואץ לתחבורה חשמלית היא הייתה רמזור אדום מהבהב לפני ההעברה המואצת של התחבורה בארץ לשימוש בחשמל. ברכב הפרטי, באוטובוסים וברכבות.
כמה שעות לפני הקריסה פירסם איגוד יבואני הרכב את נתוני מסירות הרכב החדש במאי, ובחמשת החודשים הראשונים של 2024. כ-24 אלף מכוניות חשמליות עלו לכבישים שלנו, המכונית הכי נמכרת בארץ היא חשמלית, ה-BYD אטו 3, ונתח השוק של החשמליות בשוק הרכב החדש שומר על יציבות של 16%, גבוה יותר מהממוצע האירופי.
גם כך רכישת רכב חשמלי דורשת התמודדות יומיומית עם חרדת הטווח, עם תכנון טעינות בנסיעות ארוכות, מול עמדות טעינה מהירות שלא תמיד תקינות, ולעתים יש בהן תורים. עכשיו מסתבר שזה בכלל לא ודאי שחשמל יזרום גם בעמדות התקינות, ואפילו בעמדות הביתיות.
משרד התחבורה קבע את שנת 2026 כשנה שבה תיפסק רכישת אוטובוסי דיזל עירוניים חדשים. באותה שנה יהיו 60% מהאוטובוסים העירוניים נטולי פליטות מהאגזוז, ועם אורך חיים מתוכנן לעשר שנים, עד שנת 2035 לא יסעו בערי ישראל אוטובוסים שאינם חשמליים - רק בין עירוניים, שהטווח שלהם לא מספיק לנסיעות ארוכות באמת, עוד יתדלקו אז בסולר. כבר היום פועלים בארץ יותר מ-300 אוטובוסים כאלה, ובחודש שעבר אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את התוכנית לחשמול כ-300 מסופי אוטובוסים בכל הארץ, שתוגש לממשלה.
תארו לעצמכם יום ראשון כזה ב-2035, שגם בו שילוב בין סופת אבק ותקלה בכמה תחנות כוח ומתקני אגירת חשמל מביאה לכך שכאשר מגיעים הנהגים לחניוני הלילה הם מוצאים את צי האוטובוסים עם סוללות ריקות. במקביל יתארכו התורים של הנוסעים העצבניים בתחנות רכבת ישראל, שאמורה לסיים את חישמול הקווים העיקריים שלה עד סוף 2025. גם הרכבות הקלות בירושלים, בגוש דן, בין חיפה לנצרת ואולי גם בבאר שבע יישארו בדיפו שלהן. לפחות המטרו לא יושבת אז, כי מראש כפי שהדברים מתנהלים כעת הוא כבר יהיה מוכן.
המעבר של התחבורה בישראל לתחבורה חשמלית נראה הגיוני ומתואם עם הנעשה בעולם, ועם הצורך להפחית את פליטות המזהמים שלנו, ולנקות את האוויר בערים. אבל מה הטעם לריצה קדימה של משרד התחבורה, כשמשרד האנרגיה לא מסוגל לגבות את המהפכה החשמלית ולהבטיח שיהיה חשמל בשקעי הטעינה?
הקריסה חידדה גם את הדילמה שיש היום לכל רוכש רכב: חשמלי, כן או לא. הרי כמו שנראים הפערים ברשת החשמל שלנו והתחזיות להגברת תדירות תופעות כמו סופות חול בגלל משבר האקלים, האירוע ביום חמישי לא יהיה בודד.
אז אם אתם יכולים, גבו את הרכב החשמלי שלכם במערכת טעינה סולארית ביתית. ואולי זה הזמן שלא ללכת עד הסוף עם המהפכה, ולהסתפק ברכב פלאג אין, שמסוגל לנסוע עשרות קילומטרים ולעתים גם יותר מ-100 ק"מ על חשמל, אבל בהיותו היברידי ומצויד במנוע בנזין או דיזל במקביל לחשמל, הוא לעולם לא ייתקע גם כשהחשמל ייגמר. רק יהיה פחות נקי וחסכוני. והכי בטוח זה רכב היברידי רגיל, שלעולם לא טוען משקע, רק מנצל אנרגיה מבוזבזת בנסיעה, אבל גם לא פותר את בעיית זיהום האוויר.
אם המדינה לא תשיק כעת מהלך מואץ לבניית תחנות כוח, מתקני אגירה והאצת השימוש באנרגיות מתחדשות אין סיבה לרכוש כבר עכשיו רכב 100% חשמלי ולהסתכן שהתנועה שלנו תיעצר, גם אם בינתיים נזהם קצת יותר.