הפסקת התחבורה הציבורית בשבת במלחמה אחרי ארבעה שבועות חוזרת לבג"ץ: עשרות חיילי מילואים והורים לחיילים בסדיר עתרו לבג"ץ בדרישה שיחייב את משרד התחבורה לבצע ביחד עם משרד הביטחון בדיקה אמיתית של צרכי החיילים, ואת משרד הביטחון להפעיל בינתיים הסעות לחיילים בסופי שבוע בין הבסיסים ומרכזי הערים הגדולות.
העתירה, שהוגשה בידי תנועת ישראל חופשית ובאמצעות משרד עו"ד קלעי רוזן ושות' מגיעה אחרי שבג"ץ כבר דחה עתירות שהוגשו בנושא, לאחר שקיבל את תשובת משרד התחבורה, לפיה הביקוש לרכבות ולקווי האוטובוס שהפעיל היה נמוך מה שהפך אותם יקרים מאוד בחישוב לפי נוסע. בג"ץ לא התייחס כלל למאמצים שעשה משרד התחבורה באותם שבועות להסתיר מהציבור את קיומן של ההסעות, להודיע על מתכונן ברגע האחרון, ביום חמישי אחר הצהרים, ולהשקיע אפס מאמצים בפרסום המידע לציבור. למרות זאת השתמשו אלפי חיילים ואזרחים בשירות בכל סוף שבוע.
כעת טוענים העותרים כי משרדי התחבורה והביטחון כלל לא טרחו לבצע בדיקה אמיתית של צרכי החיילים, שעשרות אלפים מהם נדרשים להגיע מדי יום לבסיסים, ולעזוב אותם בהתאם לצרכים המבצעיים. בהיעדר תחבורה ציבורית ומשום שמערך ההיסעים של משרד הביטחון מיועד להסעת יחידות צבאיות לאימונים ולשטחי הכינוס, ולא לבתיהם, בשישי ובשבת נאלצים חיילים בסדיר וגם מילואימניקים בעלי משפחות להישאר בבסיסים גם כאשר אינם משובצים במשמרות, אלא אם הם מוצאים טרמפים באמצעות חברים ובני משפחה.
בתצהיר שצורף לעתירה מספר אב לחייל: "ביום שישי ב-17:00 התקשר אלינו בני ומסר שהוא קיבל חופשת 'אפטר' עד ליום שבת בלילה, שכן הם מתוכננים להיכנס לעזה ביום ראשון בבוקר. יצאתי אליו ברכבי הפרטי במקום לעסוק כמתוכנן בהכנות לארוחת שבת ונסעתי אליו למרחק 40 דקות נסיעה. בערב הודיעו מהיחידה לבני שהוא נדרש לחזור עוד באותו לילה, בגלל פעילות הכנה שנקבעה ליחידה. ב-4:30 לפנות בוקר הסעתי אותו בחזרה לבסיס. כיצד אמורים להסתדר חיילים שאין להם אפשרות לקבל הסעה מבני משפחה? מה אמורים לעשות הורים המטופלים בילדים קטנים, חד הוריים או חיילים בודדים?".
חייל מילואים בחיל הים מספר בתצהיר נוסף: "המפקדים הסכימו שאסע הביתה באוטובוס האחרון של שישי, רק אחרי שהתחייבתי שהוריי יסיעו אותי חזרה לבסיס בשבת בצהריים. החיילים הסדירים שוחררו רק בשישי בערב, ולכן רק מי שההורים שלו יכלו לאסוף אותו והתחייב שיחזירו אותו במהלך השבת יכול היה לצאת. שאר החיילים נאלצו להישאר לישון בספינה. במקרה אחר ויתרתי על היציאה הביתה".
לוחם מילואים בחטיבת גולני סיפר: "לאחר מספר שבועות מתחילת הלחימה ניתנה לחיילי המילואים המשרתים ביחידה האפשרות לצאת להתרעננויות קצרות של כ-48 שעות בבית מדי פעם. יצאתי לביתי ביום רביעי ונדרשתי לחזור עד יום שישי ב-23:00 התברר כי לשם כך עלי לצאת מהבית לא יאוחר מהשעה 8:40 בבוקר, שכן מאוחר יותר לא קיים שירות אוטובוסים ו/או רכבות. מכיוון שבחירה בתחבורה ציבורית הייתה מקצרת לי את היציאה הבייה בכחצי מהזמן, לאחר ארוחת השבת גיסי הסיע אותי ברכבו הפרטי מפתח תקווה לבסיס וחזר הביתה".
העתירה מסכמת: "במצב הנוכחי מי שמחרפים את נפשם בהכנה על המדינה אינם מקבלים את האמצעים המינימליים על מנת לראות את משפחתם בחופשה המקוצרת שניתנת להם. במצב זה, בו למעלה מ-70 ימים חיילים וחיילות נדרשים להגיע באמצעות כלי רכב פרטיים למשמרות בסופי השבוע, לממן מכיסם את העלויות הכרוכות בכך, ולסכן את עצמם בנהיגה במצבי עייפות, לצד היותו בלתי חוקי, הוא גם בלתי מתקבל על הדעת ומהווה סכנה ממשית לעצמם ולמדינה".
לפי נתונים שאספה ישראל חופשית ממאות חיילים בסדיר במילואים ומשפחותיהם, ל- 93% מהם לא נמצאה אלטרנטיבה על ידי הצבא כדי להגיע הביתה. רבים מהם כ-40% נושאים בהוצאות כספיות, או שתלויים בהורים או בני משפחה (כ-32%) כדי למצוא פתרון ליציאה והגעה לבסיס. כ-19% מהפונים סיפרו כי ויתרו על יציאות התרעננות וחזרה למשפחה כי לא נמצא להם פתרון איך לצאת או לחזור לבסיס ו-5.3% תיארו מצב בו נהגו במצבי עייפות קיצונית.
אורי קידר, מנכ"ל ישראל חופשית: "כמעט שלושה חודשים לתוך המלחמה הארורה הזו, ובתור איש מילואים שמגויס מאז תחילת המערכה, מעל הכל, אני מתבייש שעדיין צריך לעסוק בכך. טוב יעשו משרד הביטחון ומשרד התחבורה אם יתנצלו לאלתר בפני החיילים, יקחו אחריות ויטפלו בנושא מבלי שנדרש לדיון המשפטי בעניין".