זה התחיל בדיוק לפני שנה באירוע השנתי של סיאט וקופרה ב-2023, אז הצהיר מנכ"ל סיאט וקופרה ויין גריפית' על כך ש"העתיד הוא חשמלי, זה אומר עבור החברה שלנו שהעתיד הוא קופרה. קופרה היא לדור החדש".
המטרה הייתה ברורה: סיאט הצליחה להפוך את חטיבת הספורט שלה למותג יוקרה צעירה, עם דגמים יקרים ורווחיים יותר. המפעל ימשיך לעבוד כרגיל, אבל בתוך כמה שנים יופסק ייצור דגמי סיאט הפחות רווחיים, לטובת דגמי קופרה.
זה היה המסר מכך שסיאט שנותרה היחידה בארסנל המותגים העממיים של פולקסווגן שאין לה ולו מכונית חשמלית אחת בהיצע. "אנחנו לא יכולים לחשמל את שני המותגים ביחד. סיאט וקופרה משלימות זו את זו בתקופת המעבר, אנחנו לא צריכים להחליט לגבי סיאט כרגע", אמר אז גריפית'.
בזמנו השתרעו תוכניות הייצור של סיאט עד 2028-2029. בספטמבר אותה שנה הגיעה ההודעה וההודאה, יו"ר החברה תומאס שפר אמר בראיון לשבועון הבריטי "אוטוקאר" כי אכן, לקראת סוף העשור תפסיק החברה הספרדית הוותיקה (בת ה-74) את ייצור המכוניות תחת שמה.
אלא שכל העלילה הזו מקבלת תפנית מעניינת ממש אמש, כאשר אותו גריפית' דיבר על המחויבות של סיאט להשקיע בפיתוח כלי רכב בעלי מנוע בנזין רגיל ופלאג אין ופתרונות חסכוניים ואטרקטיביים (כלומר, זולים - ק.כ) לקהל הרחב עד תום עידן מנוע הבעירה. "אנחנו רוצים להחזיר את סיאט אל המקום אליו היא שייכת" אמר באירוע, "בעוד אנחנו ממשיכים את הגדילה הדו ספרתית מהשנה הקודמת וההשקעה במותג ובדגמיו. בכל הקשור לסיאט אני מבטיח לכם - הטוב עדיין לפנינו. סיאט כאן כדי להישאר".
הוא הסביר כי המיקוד במותג קופרה נבע מהצורך לשפר את רווחיות החברה וכן לבסס את מעמדה כזו שתוביל את העתיד החשמלי-ספורטיבי בחברה, כמו כן שהיכולת המוגבלת להעלות את היקף הפעילות של סיאט היה תוצאה של משבר השבבים.
גריפית' גם פירט את לוחות הזמנים לחידוש הדגמים המרכזיים של המותג - לאון שתזכה למתיחת פנים השנה לצד הקרוסאובר ארונה וסיאט איביזה שתחודש לקראת 2025.
אולם את שינוי הכיוון הזה של סיאט אפשר וצריך גם לבחון מבעד לפרספקטיבה רחבה יותר, זו של כלל תעשיית הרכב. בחודשים האחרונים, נרשמת האטה בגידול הביקוש למכוניות חשמליות. ההנחה היא כי מדובר בתוצאה של הגעה לרוויה של הדרישה הראשונית למכוניות אלו, של מחסור בדגמים זולים ושל המחסור בעמדות טעינה.
המשך הגדילה בהחלט צפוי להתרחש, אם כי בקצב איטי בהרבה מזה שהתרגלנו אליו בשנים 2021-2023. עבור יצרניות הרכב הגדולות שעדיין משחקות על שני המגרשים המשמעות היא שהתמתנות קצב הביקוש לא תואם את ההשקעות האדירות שביצעו ושהן עוד עתידות להידרש אליו בעתיד על מנת לפתח דגמים חדשים.
במצב הדברים הזה, יצרנית כמו סיאט, שכבר מבוססת בתחום מכוניות הבנזין ומחזיקה נכסים כמו שמות דגמים מוכרים ופופולריים, תוכל להמשיך לפעול ולתרום לתזרים המזומנים השוטף של היצרנית עד נקודת הזמן בה מכוניות חשמליות אכן יהפכו לרוב היקף היצור שלהן.