לקרוא לסיסנהיים מקום אפרורי יהיה אנדרסטייטמנט. העיירה הקטנה בת 36,000 התושבים לא מוכרת במיוחד וגם ההיסטוריה שלה, למרות שהיא מתועדת כבר מ-770 לספירה לא הפכה אותה למקום בעל משמעות יוצאת דופן, או קסם מיוחד.
סיסנהיים שוכנת על אוטובאן A6 בין פרנקפורט ושטוטגרט והסיכוי ששמעתם עליה נמוך מים המלח. אבל גם הטייסים המהירים שעל האוטובאן לא יוכלו לפספס את סוללת המטוסים שמזדקרת מאחורי חומת בידוד הרעשים.
הביטו לרגע בתמונת השער של הכתבה. אם חשבתם שמדובר במטוס הקונקורד המפורסם, טעות בידכם (או בידכן). הקונקוד ניצב 150 מטר מאחור. המטוס שלפניכם הוא האח הרוסי של הקונקורד הטופולב TU-144 והסיפור שלו מרתק ורצוף בהרבה יותר תאונות אוויריות.
אך חזרה לקו הרקיע של סיסנהיים. הטופולב והקונקוד הם רק הדובדבן באחד ממוזיאוני הרכב והתעופה המרשימים ביותר בהם תוכלו לבקר.
פרויקט מוזאוני הרכב, לקראת עונת טיולי הקיץ:
מנהגים פגאניים: ביקור נדיר ביצרנית המכוניות האקזוטית האיטלקית
יצירות אומנות על הרצפה? ביקור במוזיאון אלפא רומיאו
מוכנים שתשלחו אותנו להאג בכל יום, אם זה למוזיאון הרכב הזה
אמריקה זה כאן?
המוזיאון הטכנולוגי של סיסנהיים הוא שם דבר, לא רק בדרום מערב גרמניה אלא בכל אירופה. הוא מרכז את אחד מאוספי המכוניות הגדולים והמרשימים בעולם לצד עשרות מטוסים מכל הסוגים והמינים.
המוזיאון כולל שלושה אולמות מרכזיים. האולם הראשון מציג שתי תערוכות שונות מאוד אך עם קשר ישיר בניהן. הראשונה היא תערוכה של עולם הרכב האמריקאי. התצוגה הזאת כוללת את כל הטוב (והפחות טוב) שיש לעולם הרכב האמריקאי להציג. בין היתר תמצאו פה שלל מכוניות למיאוצי דראג, מכוניות נאסקאר, אינדי וכמובן המון קלאסיקות מהקורבט הראשונה ועד לפורד עם גג קשיח מתקפל.
בהמשך האולם מגיע החלק של מלחמת העולם השנייה הכולל שלל כלי נשק, טנקים, תותחים ומטוסים. החוויה מרשימה במיוחד מכיוון שפה תוכלו לראות זה לצד זה את טנקי המערכה העיקריים במלחמה. בקצה האולם תמצאו שלל טרקטורים וכלים נוספים שלאחר המלחמה שינוי את תכליתם מכלי משחית לציוד חקלאי.
בפינה אחרת, שלא ממש בדקנו עקב קוצר הזמן, יש תערוכת אופניים ואופנועים לא גדולה. מחוץ לאולם הראשון תגלו שדרה ארוכה של כלי רכב משוריינים מודרניים יותר ששירתו בצבא הגרמני או האמריקאי.
זאת הזדמנות טובה להסביר מה הקשר בין הצבא האמריקאי והמקום. עד לפני כעשור, כל האזור שבין סיסנהיים ופרנקפורט עוטר בבסיסי צבא אמריקאיים שהיו חלק מהפריסה הרחבה של נאט"ו. באופן טבעי קצת תרבות אמריקאית הביאה שלל תיירים מבסיסים אלו למוזיאון.
אירופה למתקדמים
לצד האולם הראשון יש בית קולנוע iMax גדול עם מגוון סרטים שיתאימו לילדים. מחוץ לאולם יש גן שעשועים לא קטן שבו אפילו מטוס נוסעים אליו ניתן לטפס וממנו ניתן לגלוש מטה.
מהעבר השני של הרחבה המפרידה בין האולמות מופיעים מטוסים רבים ובהם מיג 21, אבל לא 007 כמו שתמצאו במוזיאון חיל האוויר עם הסיפור המיוחד שלו. כניסה לאולם מספר 2 מהווה שוק תרבותי של ממש. כל עולם הרכב האירופאי פרוס כאן.
מאיפה מתחילים? באולם מס' 2 תכירו מקרוב את הלהבה הכחולה (Blue Flame) מכונית מבוססת רקטה שהייתה הראשונה להגיע למהירות 1,000 קמ"ש ב-1970. בחלק אחר של האולם מוצגת הברוטוס, מכונית לה שודך מנוע ב.מ.וו שמקורו במטוס הפצצה ממלחמת העולם הראשונה. למכונית מנוע בנפח 47 ליטר ו-750 כוחות סוס, הרבה גם ביחס למכוניות חזקות בימינו.
האולם מחולק לחלקים קטנים, פה תוכלו למצוא תצוגה של מכוניות ואופנועים ממירוצי הראלי השונים ובהם כמובן לאצ'יה איטגרלה. קבוצת מכוניות איטלקיות משגעות תערוכה של מכוניות עירוניות ישנות ובהן האיזטה והמסרשמידט, ואפילו הדלוריאן שגרסה קולנועית מפורסמת שלה מסדרת הסרטים 'בחזרה לעתיד' הפכה אותה למכונית קאלט ניצבת כאן.
לצידן יש תערוכה מקיפה של מכוניות פורמולה 1 מכל השנים והסוגים, כולל כמה מכוניות נדירות - כן גם הטירל P34 בעלת ששת הגלגלים זוכה למקום משלה.
עמוק לתוך האולם תתחילו לראות תופעה מעניינת, יותר ויותר מכוניות של מרצדס מכל השנים והסוגים ניצבות זאת לצד זאת אך כמעט אף מכונית של המתחרות הישירות מבית ב.מ.וו או אודי. הדומיננטיות של מרצדס מזכירה לנו שהמוזיאון ניצב רק כשעה נסיעה מהמוזיאון הרשמי של היצרן. למען האמת לא ברור באיזה מוזיאון יש אוסף גדול יותר של מכוניות המותג. יש האומרים שאחד הספונסרים הגדולים של המוזיאון הוא בן למשפחה הקשורה לבנץ או דיימלר.
איזה מרצדסים תוכלו לראות פה? איזה לא. מהמכונית הראשונה שקארל בנץ בנה (המוטור-וואגן) דרך המייבאך הראשונה, ה-SL300 ועשרות גרסאות שונות של מכוניות משנות העשרה של המאה הקודמת ועד לאמצע שנות ה-30. חזרה לאזור הכניסה יש חצי קומה ובה שלל מכוניות אירופאיות אייקוניות ובהן רנו 5 טורבו ועוד.
סיימנו? ממש לא.
באולם הצמוד, שהוא למעשה אולם אדיר מימדים, ניצבת תערוכה מתחלפת. השנה היא מוקדשת ל-100 שנים למירוץ הלה-מאן המפורסם. בתערוכה תוכלו לראות מכוניות מכל השנים, כולל כמה אגדות מוטוריות אמיתיות ומכוניות שזכו במירוץ רק לפני שנים אחדות. יש פה גם במה ועליה דגלים המייצגים את המכוניות הזוכות בכל שנה לאורך כל מאה שנות התחרות. במפלס גבוה יותר יש תערוכה של אופנועים. מדובר בתערוכה ענקית אבל העייפות כמעט הכריעה אותנו. אז יצאנו לשאוף קצת אוויר בגג.
על גג המוזיאון
אם אתם אוהבים מטוסים או שיש לכם ילדים החוויה על גג המוזיאון חריגה במיוחד. על הטופולב Tu-144 והקונקורד כבר סיפרנו לכם, אבל להיכנס אליהם זאת חוויה אחרת לגמרי. מכיוון שמדובר בשני מטוסים מתחרים מדהים לראות את הפערים האדירים בין תאי הטייס ובין תאי הנוסעים של שני מטוסי הסילון המהירים. בגרמניה, כמו שרק אלו מסוגלים, הכניסה מוגבלת למספר אנשים מסויים בו זמנית. אם הגעתם בשעה הנכונה תוכלו להיכנס בלי בעיה אך בשעות העומס תאלצו להמתין לפני הכניסה לצינור הצר והארוך.
לא רחוק משני המטוסים עומד מסוק בל אמריקאי אך החוויה המעניינת נמצאת בצד השני של הגג. פה עומדים מטוסי נוסעים זה לצד זה ותוכלו להיכנס לכל אחד מהם. יש כאן מטוס בוכנה ישן של אייר-פראנס מדגם ויקרס ומטוס תובלה מסוג איליושין. בנוסף יש כאן מטוס תובלה מסוג יונקרס ששירת את הצוררים במלחמת העולם השנייה וצמוד אליו עומד המטוס שהצניח את חיילי בעלות הברית באותה מלחמה - הדקוטה. מהמטוס הזה הילדים יוכלו לגלוש מטה חזרה לאולם מס' 2.
דרך אגב, על גג האולם הראשון יש תא טייס של בואינג 747 ומטוס כיבוי אש. לכל מטוסי הנוסעים אפשר להיכנס כמובן ובכולם תזכו לראות את סביבת הטייסים, ומסיבה לא ברורה גם את תאי השירותים. בתוך האולמות תלויים מטוסי קרב מכל הסוגים, השנתונים והחברות. המעניין ביותר הוא מטוס קרב סילוני של חברת פיאט, שכמובן עורר כמה בדיחות.
החוויה לא זולה במיוחד, כרטיס כניסה עולה כ-22 יורו למבוגר וכ-17 לילד, בהחלט מחיר מכובד למוזיאון באירופה. ועדיין החוויה יוצאת הדופן בהחלט שווה כל יורו שהוצאנו. לנו הביקור ארך כ-3 שעות של ריצה מתצוגה לתצוגה. אם תרצו לקרוא על המכוניות השונות, לעצור בחדר ה-'נורבורגרינג' ולהתעכב על הפרטים הקטנים, קחו לעצמכם יום שלם מבוקר עד ערב. זה המקום להזכיר שכמעט כל המיצגים כוללים הסברים באנגלית.
אם סיימתם את המוזיאון ויש לכם חשק לעוד, מוזיאון דומה אך קטן במעט נמצא בשפייר (Spyre) רק 25 דקות נסיעה מסיסנהיים.
לפרטים נוספים אתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט של המוזיאון